עדכון מעו"ף - על רמות התמיכה של המדד המוביל
בסקירות האחרונות הקפדתי לציין את קיומה של רמת 1,240 כרמת תמיכה משמעותית. הסיבה העיקרית לכך היא שעוצמתו של שוק נמדדת, בין היתר, ביכולתן של רמות התנגדות שנשברו מעלה, לשמש כרמת תמיכה. וככל שמדובר במדד זמן ארוך יותר, כך עולה ערכה של רמת התמיכה.
רמות התמיכה
אתמול נסחר מדד המעו"ף בשפל יומי של 1,243.29 הנקודות אך עד מהרה התאושש וגרר רגל למעלה תוך שהוא נתמך היטב ברמת 1,240 הנקודות. ומהיכן נובעת רמה זו. בגרף החודשי המצורף אפשר לראות שרמת 1,240 הנקודות שימשה כעבר כשיא כל הזמנים. רמה זו הייתה רמת ההתנגדות המשמעותית ביותר וריכזה סביבה לא מעט מוכרים שהאמינו שהיא מייצגת מחיר מלא. אלא ששבירתה מעלה, כפי שכל שבירה של רמת התנגדות, אמורה להפכה לרמת תמיכה.
הבלימה אתמול אינה מספקת עדיין הוכחה חותכת ולפיה רמה זו אינה צפויה להישבר. היא בהחלט סימן מעודד אך אינו מספיק כדי לקבוע נחרצות שהתחתית האחרונה נרשמה. לכן, יש להביט מעבר לרמה זו ולאתר רמות תמיכה משמעותיות לא פחות, שיהיה ביכולתן לבלום את נסיגתו של השוק במידה והשחיקה תימשך.
רמת תמיכה כזאת אפשר למצוא בגרף היומי ברמת 1,205-1,215 הנקודות. רמה זו נוצרה על ידי "פער המחירים" העולה שנפער בתחילת ספטמבר ומיד לאחר כן, כפי שאפשר לראות, הפך לשמש כתמיכה בשני מקרים. פער זה, מאחר והוא הלווה במחזור מסחר גבוה, מייצג ריכוז גבוה של קונים ומשמש כתמיכה.
רמות ההתנגדות
רמת ההתנגדות המשמעותית ביותר מצויה ב-1,280 הנקודות. אפשר לראות שרמה זו חוצה את השוק לרוחב. באוקטובר-נובמבר היא שימשה כרמת התנגדות ומשנשברה מעלה שימשה כרמת תמיכה. כעת, לאחר גם הירידות האחרון הפכה שוב להתנגדות ובלי שבירה מובהקת שלה מעלה, קשה יהיה לדבר על תחתית אחרונה.
*הגרפים בסקירה זו הופקו באמצעות תוכנת ואתר בורסהגרף לניתוח טכני www.bursagraph.co.il מבית קו מנחה ואייל גורביץ
**כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
***אין בסקירה זו משום המלצה לקנות או למכור את השוק או מניות ספציפיות. סקירה זו מוגשת כאינפורמציה טכנית נוספת. העושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
- 6.ל-1 ,תגיד לא מבאס אותך לכתוב עם שגיאות כתיב? (ל"ת)אודי 17/03/2011 08:12הגב לתגובה זו
- 5.שמעון 15/03/2011 18:02הגב לתגובה זואך נדיר שהן עוזרות לדעת מה יקרה. אגב - לא באשמתך. שיטת הניתוח הטכני, שאיננה מסתמכת על נתונים כלכליים - היא האשמה. רצוי לשלב ביניהם, כפי שעושים מנתחים אחרים, ובהצלחה רבה יותר.
- 4.הכל נכון ועוד אך !ידע בסיסי בניתוח טכני!! (ל"ת)דודו 15/03/2011 15:16הגב לתגובה זו
- 3.אין לו מושג איך לצפות את השוק. (ל"ת)בושה 15/03/2011 13:29הגב לתגובה זו
- לירן 15/03/2011 15:26הגב לתגובה זוהוא רק מנתח את הגרף.מישהו יכל לצפות את מזרח התיכון?יפן?איתמר?ספינת הנשק?הניתוח הוא מאתמול.להזכירכם היום הודיעו על סכנת קרינה ממשית ביפן.אבל אל תשכחו שכל משבר הוא הזדמנות ומכל הבלגן רווחי החברות ישראליות לא נפגעו ושהכל יגמר העלייה תהיה מהירה.אל תשכחו שבשנה שעברה המעוף ירד 15% תוך 3 חודשים ואחכ עלה 30% בחצי שנה.
- 2.ירידות .פשוט אי אפשר להמאמין בו .ממש לא מקצוע (ל"ת)עכשיו הוא צופה 15/03/2011 13:11הגב לתגובה זו
- 1.תגיד אייל - לא מבעס אותך לפספס כל הזמן ? (ל"ת)גבר גבר 15/03/2011 11:06הגב לתגובה זו
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקפנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם
פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.
בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.
כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- שלושה שיקולים מרכזיים בבחירת קרן פנסיה, ואיך בוחנים אותם נכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. במסגרת הסדר הפשרה יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה, וסכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
