4 דרכים להגן על תיק ההשקעות ולהרוויח מהעלייה בנפט

רוברט כרמלי, מנהל בכיר בקרנות חו"ל של מגדל שוקי הון , מציע ארבע דרכים להגן על תיק ההשקעות מפני העלייה במחיר הנפט וליהנות ממנה.
רוברט כרמלי | (6)

הבנק האמריקני, סיטיבנק, מצא דרך מקורית לאמוד את מידת האופטימיות שיש לחוש לגבי השיפור בפעילות הכלכלית בחודשים האחרונים, באמצעות "מדד ההפתעות לטובה" (The Citigroup Economic Surprise Index), מודד הבנק עד כמה הכו (לטובה, כמובן) נתוני המאקרו את תחזיות האנליסטים. בשבוע האחרון רשם מדד זה את רמתו הגבוהה ביותר מאז ומתמיד ולא בכדי.

ביום שישי האחרון פורסם כי שוק העבודה האמריקני הוסיף מעל ל-220 אלף משרות בסקטור הפרטי וכי שיעור דורשי העבודה החדשים רשם ירידה שבועית נוספת ונמצא ברמה הנמוכה ביותר מאז יולי 2010. בשבת בישר מדד ה-ISM (מדד מנהלי הרכש) על התרחבות כלכלית נוספת הן בסקטור היצרני והן בסקטור השירותים. הוסיפו לזה את דו"חות הרבעון הראשון שהצביעו על מגמה ברורה של שיפור בפעילות העסקית וקבלו את כל הסיבות לאופטימיות של מדד ההפתעות של סיטי.

הצל היחיד שמאיים על המשך ההתאוששות הכלכלית היא העלייה החדה במחירי הנפט וחוסר הודאות הגובר במדינות ייצוא הנפט. השפעת העלייה במחירי הנפט גדלה לא רק ביחס לשאלה כמה גבוה הוא יעלה אלא, חשוב מכך, כמה זמן יוותר הנפט ברמות המחירים האלו. לעליה במחירי הנפט תגובת שרשרת למגוון סחורות אחרות מה שעלול לייצר לחצים אינפלציוניים רציניים על הכלכלה העולמית דרך מחירי הסחורות, המזון, התחבורה הציבורית ועוד.

האינפלציה יכולה להפוך לאבן נגף לצמיחה כשצרכנים וחברות יקטינו את ההוצאות הכלליות האחרות ככל שמחירי הנפט ימשיכו לעלות. קשה מאוד להעריך האם המצב הנוכחי יתפתח לכדי משבר אנרגיה אך ברור שאם המחיר לחבית יחצה את רמת ה-110 ד' יעודכנו ציפיות הצמיחה בעולם כלפי מטה.

עם זאת, גם בסיטואציה הלא ברורה הזאת יש מה לעשות. להלן ארבע דרכים להגן על התיק מהעלייה במחיר הנפט וליהנות ממנה.

1. הגנו על תיק ההשקעות מפני אינפלציה. כאמור, השילוב של גידול בצמיחה יחד עם עליה מואצת במחירי הנפט הוא בעל פוטנציאל אינפלציוני מובהק. ברכיב הסולידי, כדאי לקצר את המח"מ ולהשקיע באג"ח צמודות. אגרות חוב ארוכות, לא צמודות, עלולות לסבול בטווח הקצר מהפסדי הון על רקע העלייה בציפיות האינפלציוניות.

2. הגדילו את החשיפה למט"ח. פרמיית הסיכון של ישראל עלתה עשרות מונים בשבועות האחרונים. מאחר שסביר להניח שאת הכאוס בעולם הערבי ינצלו כוחות רדיקליים, אסלאמיים קיצוניים המאורגנים לנצל את הערעור השלטוני הקיים כדאי למשקיע הישראלי - שמטבעו לוקה בהשקעת יתר בישראל (כ-90% מתיק הנכסים בישראל הוא שקלי) - לגוון את עתודות המטבע ולהגדיל אחזקות זרות בכל אפיקי ההשקעה.

3. הגדילו השקעות בחברות שנהנות מן העלייה במחירי הנפט. בגל המימושים האחרון בחו"ל בלטו מניות הגז והנפט והיוו רכיב דפנסיבי לירידות בסקטורים אחרים. חברות נפט בעלות עתודות נפט גדולות ירוויחו ברבעונים הקרובים ככול שמחירי הנפט ישמרו על רמתם הנוכחית לאורך זמן רב יותר. חברת פטרו פראס (PBR) הברזילאית המחזיקה בעתודות נפט אדירות בסמוך לחופי ריו היא דוגמא קלאסית לכך גם חברות כמו אפאצ'ה (APA) המחזיקה ברישיונות קידוח ועתודות נפט אדירות בצפון אמריקה, הים הצפוני וארגנטינה ו-אקסון מוביל (XOM) החושפת את המשקיע הן לפעילות החיפוש וההפקה כמו גם לעתודות גז אדירות, פעילות הפקת אנרגיה, פחם ומינרליים. כל אלו מהוות בחירה אטרקטיבית להשקעה באווירה זו.

4. הגדילו אחזקות בברזיל ורוסיה. אחת המגמות המרכזיות מתחילת השנה היא הסטת כספים משווקים מתפתחים לשווקים מפותחים, ובראשם ארה"ב וגרמניה. מגמה זו היא תולדה של השיפור הכלכלי בארה"ב והחשש מלחצים אינפלציוניים במשקים המתפתחים. גם שוק המניות בברזיל וגם זה של רוסיה עתיר חברות מחצבים ונפט וצפוי להרוויח מהעלייה החדה במחירי הנפט. מכפיל הרווח העתידי בברזיל לריווחי 2011 ניצב על 10.66 וברוסיה 7.41. רמות המחירים הנוכחיות והרכב המדדים המוטה חברות מחצבים, גז ונפט עשויים להתברר כהשקעה אטרקטיבית עד לסוף השנה.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אל בנדי 08/03/2011 10:21
    הגב לתגובה זו
    עם כל הכבוד, השקל חזק מדי. אם כבר מישהו מתפתה שילך בקטן דרך אופציות.
  • בן סמואל 08/03/2011 13:26
    הגב לתגובה זו
    קצת רוסיה וקומודיטיס,וכמו שאומרים היהלומונים .מזל וברכה .
  • הנוסע המתמיד 08/03/2011 13:41
    הודו פחות מעניינת השנה היא מתמודדת עם אינפלציה שיכולה להביא לצמצום הצריכה הפרטית (שני שליש מהמדד שלהם זה אוכל!) ולהעלאת ריבית שלא טובה לא לאג" ח ולא למניות
  • 3.
    דבש 07/03/2011 23:17
    הגב לתגובה זו
    תמיד כייף לשמוע אותך...
  • 2.
    יועץ מפועלים 07/03/2011 21:21
    הגב לתגובה זו
    שמעתי אותו בהרצאה בסניף מעניין ביותר לבחור יש הרבה ידע.
  • 1.
    קנו גבעות יחד עם בתי ההשקעות (ל"ת)
    א 07/03/2011 19:35
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי