בכיר בפטרובאס מרגיע: "מחיר הנפט עוד יחזור לשווי הראוי, כבר בטווח הקצר-בינוני"
צפירת הרגעה מבכיר בשוק הנפט. בעוד מחיר הנפט פרץ בשבוע שעבר את מחסום ה-100 דולר לחבית ותיקן מעט מטה, סמנכ"ל הכספים של ענקית הנפט הברזילאית פטרובאס (סימול: PBR) מסרב להצטרף ללמעגל החוששים ובראיון ל-marketwatch.com אמר כי "המצב בלוב לא ימשך לאורך זמן ולאחר שהכל יחזור למקומו, מחירי הנפט יחזרו אל מתחת ל100 דולר, בין 70 דולר ל-90 דולר בטווח הבינוני".
לאחר עלייה של 14% במחיר הנפט בשבוע שעבר ברקע לאירועים בלוב, נתקל מחיר החוזה במחסום ה-100 דולר לחבית, עבר אותו, אך לא הצליח לשמור להשאר מעליו, בין השאר בעקבות הודעת סעודיה כי תגביר את התפוקה ב-8% כדי לפצות על המחסור הלובי.
חברת פטרובאס הינה חברת האנרגיה הגדולה בברזיל. מדובר באחת מחברות הנפט הגדולות בעולם והיא מכוונת להיות ראשונה בהפקת ויצוא נפט, זאת לאור התקדמות הקידוחים וגילוי של מאגרים עצומים לאורך החוף של ברזיל.
סמנכ"ל הכספים, אלמיר ברבסה, הוסיף כי אין פטרובאס יכולה כרגע לכסות על החוסר שנוצר בעקבות הפסקת השאיבה בלוב. "אנו מפיקים כמה שאנו יכולים ומתכוונים להגביר תפוקה כמו שעשינו בשנה שעברה, אך אין לנו את עודף התשתיות לפתוח את הברז ולשאוב יותר נפט. כמובן ניתן להפיק קצת יותר אך לא בכמות שתשפיע על הביקוש העולמי".
ברבסה גם לא מודאג מהשמועות על פגיעה במתקני הנפט בלוב. הוא טוען כי "אם אכן נפגעו מתקני יצור נפט, יתכן ומחיר הנפט ישאר מעל 100 דולר לזמן מסוים אך גם אם יש נזק, ניתן יהיה לתקן אותו בזמן קצר". חברת פטרובאס הוציאה את רב עובדיה מלוב, והשאירה שם 15 אנשים כדי לעקוב אחר המתרחש בנכסיה שם. החברה פועלת בלוב החל משנת 2005, ובעלת זכויות על חיפושי גז ונפט.
הסמנכ"ל ציין שיעד התפוקה לשנת 2011 הועלה ב5% ל-2.1 מליון חביות ליום והתכנון הוא להתחיל שאיבה מ-60 בארות חדשות בשנה זו. כדי לקדם חיפושי ופיתוח מקורות חדשים, גייסה החברה בשנה שעברה 70 מיליארד דולר בהנפקת מניות. זאת כחלק מתוכניתה לגייס 224 מיליארד דולר לשם תוכנית ההשקעה עד 2014. למרות זאת ציין כי החברה מרגישה בנוח עם חובותיה בהזכירו את צבר המזומנים שבקופת החברה בסך של 33.08 מיליארד דולר. "החוב נטו שלנו יוכל להפדות בשנה אחת של רווח לפני מס, כך שאנחנו שיש מקום לקבל עוד כסף ממקורות חוב".

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.