בכיר בפטרובאס מרגיע: "מחיר הנפט עוד יחזור לשווי הראוי, כבר בטווח הקצר-בינוני"
צפירת הרגעה מבכיר בשוק הנפט. בעוד מחיר הנפט פרץ בשבוע שעבר את מחסום ה-100 דולר לחבית ותיקן מעט מטה, סמנכ"ל הכספים של ענקית הנפט הברזילאית פטרובאס (סימול: PBR) מסרב להצטרף ללמעגל החוששים ובראיון ל-marketwatch.com אמר כי "המצב בלוב לא ימשך לאורך זמן ולאחר שהכל יחזור למקומו, מחירי הנפט יחזרו אל מתחת ל100 דולר, בין 70 דולר ל-90 דולר בטווח הבינוני".
לאחר עלייה של 14% במחיר הנפט בשבוע שעבר ברקע לאירועים בלוב, נתקל מחיר החוזה במחסום ה-100 דולר לחבית, עבר אותו, אך לא הצליח לשמור להשאר מעליו, בין השאר בעקבות הודעת סעודיה כי תגביר את התפוקה ב-8% כדי לפצות על המחסור הלובי.
חברת פטרובאס הינה חברת האנרגיה הגדולה בברזיל. מדובר באחת מחברות הנפט הגדולות בעולם והיא מכוונת להיות ראשונה בהפקת ויצוא נפט, זאת לאור התקדמות הקידוחים וגילוי של מאגרים עצומים לאורך החוף של ברזיל.
סמנכ"ל הכספים, אלמיר ברבסה, הוסיף כי אין פטרובאס יכולה כרגע לכסות על החוסר שנוצר בעקבות הפסקת השאיבה בלוב. "אנו מפיקים כמה שאנו יכולים ומתכוונים להגביר תפוקה כמו שעשינו בשנה שעברה, אך אין לנו את עודף התשתיות לפתוח את הברז ולשאוב יותר נפט. כמובן ניתן להפיק קצת יותר אך לא בכמות שתשפיע על הביקוש העולמי".
ברבסה גם לא מודאג מהשמועות על פגיעה במתקני הנפט בלוב. הוא טוען כי "אם אכן נפגעו מתקני יצור נפט, יתכן ומחיר הנפט ישאר מעל 100 דולר לזמן מסוים אך גם אם יש נזק, ניתן יהיה לתקן אותו בזמן קצר". חברת פטרובאס הוציאה את רב עובדיה מלוב, והשאירה שם 15 אנשים כדי לעקוב אחר המתרחש בנכסיה שם. החברה פועלת בלוב החל משנת 2005, ובעלת זכויות על חיפושי גז ונפט.
הסמנכ"ל ציין שיעד התפוקה לשנת 2011 הועלה ב5% ל-2.1 מליון חביות ליום והתכנון הוא להתחיל שאיבה מ-60 בארות חדשות בשנה זו. כדי לקדם חיפושי ופיתוח מקורות חדשים, גייסה החברה בשנה שעברה 70 מיליארד דולר בהנפקת מניות. זאת כחלק מתוכניתה לגייס 224 מיליארד דולר לשם תוכנית ההשקעה עד 2014. למרות זאת ציין כי החברה מרגישה בנוח עם חובותיה בהזכירו את צבר המזומנים שבקופת החברה בסך של 33.08 מיליארד דולר. "החוב נטו שלנו יוכל להפדות בשנה אחת של רווח לפני מס, כך שאנחנו שיש מקום לקבל עוד כסף ממקורות חוב".
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
