דוחות

מנכ"לית דיסקונט למשכנתאות: "אנחנו נוקטים משנה זהירות על רקע עליית מחירי הדירות"

בנק דיסקונט למשכנתאות מסכם את שנת 2010 עם גידול של 14% בהיקף האשראי לכ-4.1 מיליארד שקל. שיעור ההלוואות על בסיס הפריים קטן
לירן סהר |

בנק דיסקונט למשכנתאות מסכם את הרבעון הרביעי של 2010 עם קיטון ברווח הנקי בשיעור של 2.2% אשר הסתכם ב-30.3 מיליון שקל, לעומת 31 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

הכנסות המימון של הבנק גדלו השנה ב-4.9% והסתכמו ל- 119.9 מיליון שקל, לעומת 114.3 מיליון שקל בשנת 2009. ההפרשה לחובות מסופקים בשנת 2010, הסתכמה ב-3.4 מיליון שקל בהשוואה להכנסה של 8.2 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

ההפרשה בשנת 2010 נובעת מהפרשה נוספת בהתאם להוראות בנק ישראל שהוחלה החל מחודש יולי 2010 המחייבת הפרשה בשיעור של 0.75% להלוואות לדיור שניתנו בשיעור מימון מעל 60%. סך הפרשה זו הסתכמה בכ-4.7 מיליון שקל.

היקף האשראי החדש שהועמד בבנק גדל בכ-14% לכ- 4.1 מיליארד שקל לעומת 3.6 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. במקביל, גם היקף המחזורים הפנימיים בבנק גדל ב- 86% לכ-322 מיליון שקל לעומת 173 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

מגמת הצמיחה בתיק האשראי נמשכת והביאה לגידול של כ-11.8% ביתרת האשראי לציבור שהסתכמה בכ-17.1 מיליארד שקל ליום 31.12.10, לעומת כ-15.3 מיליארד שקל ליום 31.12.09.

אתי לנגרמן, מנכ"ל הבנק, ציינה: "גם השנה המשיכה הצמיחה של תיק האשראי לצד שימור שיעורי הפרשות זניחים המצביעים על איתנות הלווים.

על רקע מחירי הדיור העולים נוקט הבנק זהירות בשיעורי המימון הגבוהים ומקפיד בבחינת יכולת ההחזר. גם בצד הלקוחות ניכר שינוי הטעמים בקיטון בשיעור ההלוואות על בסיס הפריים בהלוואות חדשות"

.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.