סקפטיות בקרב הקבלנים: "התערבותו של פישר לא תשפיע כלל על שוק הנדל"ן"
חברי ארגון הקבלנים והבונים בתל אביב-יפו-בת ים מגלים אופטימיות לגבי פעילות ענף הבנייה בשנת 2011.
מסקר שנערך בקרב 350 מחברי הארגון עולה כי 71% סבורים כי היקף הפעילות העסקית שלהם יגדל בהשוואה לשנת 2010 ו-45% אינם מאמינים כי צעדיו של נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר לצינון הביקוש לדירות באמצעות הקשחת תנאי המשכנתאות ישפיעו על שוק הנדל"ן.
באשר לפעילותם הכלכלית ב-2010, השיבו 58% מהקבלנים כי במהלך שנת 2010 הגדילו את פעילותם העסקית בהשוואה לשנת 2009. לעומתם השיבו 23% כי פעילותם נותרה בלא שינוי, ו-19% כי חלה ירידה בהיקף פעילותם.
הקבלנים גם מגלים אופטימיות רבה לגבי המשך השנה הקרובה.71% סבורים כי היקף הפעילות העסקית שלהם יגדל בהשוואה לשנת 2010, 16% סבורים כי היקף פעילותם ייוותר ללא שינוי, ואילו 13% סבורים כי היקף פעילותם יקטן בהשוואה לשנת 2010.
השנה חלה עלייה משמעותית בהשוואה לשנה שלפניה בכל הקשור בגיוס עובדים. 35% מהקבלנים אמרו כי חלה עלייה במספר העובדים בחברה שבבעלותם, זאת בניגוד לשנה שעברה שבה רק 21% מהקבלנים הגדילו את מספר העובדים. כמו כן 49% מהקבלנים העידו כי בחברה שבבעלותם לא חל כל שינוי במספר העובדים, בניגוד לשנה שעברה שבה 62% אמרו כי לא חל כל שינוי. אחוז הקבלנים שהעידו כי ישנה ירידה במספר העובדים שבחברה שבבעלותם נשאר כשהיה (16% השנה לעומת 17% בשנה שעברה).
הקבלנים נשאלו האם בכוונתם להשקיע בפרויקטים בתחום ההתחדשות העירונית: תמ"א 38 ופינוי בינוי. מהמשאל עולה כי 40% מהקבלנים מתכוונים להשקיע בפרויקטים לבנייה הן במסגרת תמ"א 38 והן במסגרת פינוי בינוי. 20% מתכוונים להשקיע רק בפינוי בינוי, 13% רק בתמ"א 38, ו-27% אינם מתכוונים באף אחד מהם.
יו"ר ארגון הקבלנים והבונים בתל-אביב-יפו-בת ים, אבנר לוי, אמר בתגובה כי "תוצאות המשאל חושפות כי גם בקרב אלו המשתייכים לדרג הביצועי בתחום הבנייה אין אחדות דעים באשר להשפעת מדיניות הנגיד על שוק הנדל"ן. חלק חושבים שהיא תסייע, אחרים חושבים שהיא תזיק, והרוב סבור כי היא לא תשנה דבר. עוד ממצא מעודד הוא הנכונות מצד יזמים וקבלנים להשקיע בפרויקטים בתחום ההתחדשות העירונית דוגמת תמ"א 38 ופינוי בינוי".
- 1.גם קדאפי סקפטי בנוגע להצלחת ההפיכה נגדו... (ל"ת)אלף מם 27/02/2011 12:25הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
