השקל איבד גובה במסחר: "יושפע מהמגמה בעולם, אך צפוי להפגין איתנות יחסית"
השקל הפגין הבוקר חולשה במסחר מול המטבעות המרכזיים בעולם לאחר שבוע שדווקא הפכין בו חוזקה יחסית. בשוק מעריכים שהשקל ימשיך להתחזק, במיוחד לאור הציפיות להגברת קצב העלאות הריבית במשק.
עם קביעת השערים היציגים, הדולר התחזק ב-0.3% ושערו היציג נקבע על 3.623 שקל. האירו הוסיף כ-0.56% לערכו ושערו היציג נקבע על 4.9228 שקל. הליש"ט עלתה ב-0.89% ונקבעה בשער של 5.8769 שקל. הין היפני התחזק ב-0.58% ושערו היציג נקבע על 4.3445 שקל ל-100 ין. בשעה זו, הדולר מתחזק בעולם מול האירו בשיעור של 0.4% ונסחר ברמה של 1.3554 דולר.
במהלך השבוע האחרון הדולר נחלש מול השקל בכ-2% בעוד שהאירו איבד כ-2.6% במסחר המקומי. בעולם, האירו התחזק השבוע בכ-0.7% מול הדולר. נציין כי מאז תחילת השנה, הדולר התחזק ב-1.5% מול השקל.
"השקל המשיך השבוע להתחזק הן מול הדולר והן מול האירו, למרות שזוג המטבעות שמר על יציבות במסחר בשוק המטבעות הבינלאומיים", כתבו בסקירה השבועית של בנק הפועלים. פער הריביות תומך בהתחזקות השקל, כאשר ההערכות שבנק ישראל אף יעלה בשבוע הבא את שיעור הריבית בעקבות נתוני הצמיחה החזקים שפורסמו השבוע.
נזכיר כי השבוע פרסמה הלמ"ס שהכלכלה הישראלית רשמה צמיחה מסחררת של 7.8% ברבעון הרביעי של 2010, כאשר במחצית הראשונה של השנה שעברה טיפס התוצר ב-5.4%. בעקבות הנתונים החזקים בשוק מעריכים שלפישר לא תהיה ברירה אלא להגביר את קצב העלאות הריבית במשק.
במחלקת המחקר של בנק לאומי מעריכים שהמסחר בדולר-שקל יושפע מהמגמה בעולם, אך מציינים כי השקל צפוי "להפגין איתנות יחסית". לאחר האירועים האחרונים במצרים, ואולי אף ברקע למתיחות בין ישראל לאיראן בשל משט ספינות המלחמה, בבנק מוסיפים כי "להתפתחויות נוספות בזירה הגיאופוליטית עשויה להיות השפעה מכרעת על מגמת המסחר ועל התנודתיות בו".
- 6.עמי מקסימוס 19/02/2011 09:15הגב לתגובה זוהתהליך הדולר =יורו אמריקה תצא מחוזקת מהכלכלה כמו שהיא יודעת לעשות ישראל אינה מעצמה כלכלית ולא תהיה כזו כי לא מייצרים פה כלום למעט הלוואות על הנדלן וספינים על הגז אין פה כלום
- 5.משהו על ההפגנה 18/02/2011 17:20הגב לתגובה זויצאה כתבה שהם מורידים מס למי שמכר מגרש ובנה תוך 3 שנים לא ברור למה צריך להחזיר לעשירים מס אם מישהו אחר בנה במקומם. ולמה בגוש הגדול זכות לדירה נמכרת ב2 מליון ויש כאלה שמשלמים רק 12% פחות מהמס על המניות בבורסה כי החזיקו את המגרש שנים וגם קיבלו פטור ממס כל השנים האלה למה מגיע להם עוד כסף אם הם מוכרים במליונים כשאחרים לא מסוגלים לקנות דירבה במליון שקל
- 4.ממני 18/02/2011 14:29הגב לתגובה זוהיצאונים, שנגרם להם נזק גדול בעקבות התחזקותו של השקל. וזו הסיבהשלא כולם נהנים מפירות של הצמיחה המואצת צמיחה מהירה, עלייה בריבית עלייה בריבית, דולר חלש, שקל חזק קצת נחת היום ליצואנים בעקבות החלשותו של השקל
- נתי 18/02/2011 19:17הגב לתגובה זוהיצוא שובר שיאים בכל חודש אז אל תבלבל את המוח.
- 3.אי וודאות מוחלטת 18/02/2011 14:00הגב לתגובה זוזה נראהכמו הר געש לפני התפרצות עם ריקושיטים של הפגנות, ואנדליזים והרג מפגינים. הבעיה היא שכדי להסיט את האש מהמשטרים הם נתגרים בנו כדוגמאת אירן. בקיצ.. זה ממש לא ודאי שהשקל ימשיך להתחזק. תוך ימים השער עלול לטוס למעל 4. תחשבו מה יקרה אם יווצר חיכוך מוגזם בין הפרובוקציות של ספינות המלחמה האיראניות. לדוגמא, יסיטו את הנתיב לעזה. זאת לא המרמרה זאת ספינת מלחמה.
- כל מילה בסלע, אין מה להוסיף יותר (ל"ת)משקיעה 19/02/2011 14:41הגב לתגובה זו
- 2.שלמה 18/02/2011 10:05הגב לתגובה זווישראל מתחזקת ולפעול בהתאם
- יוסי 18/02/2011 14:07הגב לתגובה זוזה שאתה בפוזיציה נגד הדולר,לא אומר שישראל באמת הפכה לאיזה מעצמה כלכלית,והחלו לייצר פה מכוניות,פלדה,ומסכי LCD,.... מה שכן ישראל הפכה למעצמת מינוף כמו שארה" ב הייתה לפני המשבר.
- 1.בלאומי צודקים הפעם הדולר ימשיך בהיחלשות (ל"ת)משקיע בשקל 18/02/2011 09:56הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
