אצבעות זריזות: מי זינקה ב-23% במהלך שלב הנעילה בעקבות הצעת רכש?
איגרות החוב של גלובל פיננס 5 זינקו היום במסחר ב-22.6%. הזינוק החד באיגרות החוב התבצע בדקות האחרונות של המסחר. בשעה 16:24 פרסמה החברה הצעת רכש מלאה לאיגרות החוב. המשקיעים הזריזים אשר הספיקו להגיב להודעה רכשו את איגרות החוב המובנות בשניות האחרונות לפני נעילת המסחר שהייתה בשעה 16:26 והזניקו את איגרות החוב.
חברת גלובל פיננס 5 היא חברה ייעודית שבשליטת רמי ירדן (50%), ד"ר דוד כהן (16.7%) וחברת נחמקה ניהול וייעוץ (33.3%). במסגרתה פעילותה, רכשה החברה עם כספי ההנפקה פיקדון מובנה מבנק UBS הנשען על פורטפוליו של 100 חברות גלובליות ותשלום הקרן תלוי באיתנותן של החברות ואי פשיטת הרגל שלהן עד לפדיון.
במסגרת הצעת הרכש מציעה החברה לרכוש את כל האחזקות של הציבור לפי מחיר של 48 אגורות, במחיר של 48 אגורות, פרמייה של 40% על מחיר השוק נכון לבוקר זה. הצעות רכש אשר מפורסמות בבורסה בתל אביב, זוכות להפסקת מסחר קצוב בת 45 דקות כדי שהמשקיעים יידעו זאת. במקרה הנוכחי, הבורסה לא עצרה את המסחר, דבר אשר גרם לזינוק חד וללא יכולת מצד המשקיעים להגיב.
על פי התשקיף החברה, אם עד למועד הפדיון (ספטמבר 2012) לא תיפגע שכבת ההגנה כתוצאה מקריסת המוסדות המגבים של הנכס, הרי שישולמו למחזיקי האג"ח תשלומי הקרן, בתוספת ריבית המוצמדות למדד המחירים לצרכן.
המשבר העולמי בשנה החולפת הוביל לקריסתן של מספר חברות אשר פגע בשכבת ההגנה של החברה וסיכן את תשלום הקרן. שכבת ההגנה המקורית של האג"ח עמדה על 5.6% אולם מספר אירועי דיפולט הקטינו את שכבת ההגנה לרמה של 1.1% בלבד.
ככלל, כל אירוע אשראי עשוי לפגוע בשיעור של עד 1% בשכבת ההגנה, אולם בפועל ייתכן כי אירוע אשראי יפגע בשיעור נמוך יותר, בשל "שיעור שיקום" המקטין את הפגיעה.
- 8.אבי 17/02/2011 23:18הגב לתגובה זולבטל אתההוראות לאחר הסגירה ולבדוק למה לא היה הפסקת מסחר
- 7.אם זו הייתה גבעות.................. (ל"ת)T 17/02/2011 21:02הגב לתגובה זו
- אבי 17/02/2011 23:06הגב לתגובה זומחדל זועק לשמים
- 6.איפה הרשות ? עסוקה בלתקוע את מנהלי התיקים (ל"ת)בן קיבוץ גזית 17/02/2011 17:37הגב לתגובה זו
- 5.המודיע 17/02/2011 17:19הגב לתגובה זוגנבים לאור היום ביום ראשון ימכרו ויעשו קופה על החלשים לא לקנות עד שיחזירו לרמה של הבסיס היומי של היום
- 4.האם יש סעד מול ההפקרות הזו?? (ל"ת)הרשות השנייה 17/02/2011 17:17הגב לתגובה זו
- 3.המשקיע הקטן 17/02/2011 17:15הגב לתגובה זובאמת למה לא עצרו את המסחר??? 2 דקות לסיום??
- 2.r 17/02/2011 17:12הגב לתגובה זוולתקן את שער הנעילה בהתאם. זו פשוט שערוריה. פשלה של הבורסה. חייבת להיות הפסקת מסחר.
- 1.דני 17/02/2011 17:02הגב לתגובה זו...את אסתר לבנון מענינות רק הנסיעות לחול . את הפשיעות במעוף לא בודקים
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
