חוטפים מגבעות: ההתרסקות לחצה את מדדי היתר, כמה כסף נמחק? חישוב מהיר...

גבעות דיווחה הבוקר על תקלה בפעולת המרצת הנפט בקידוח ב'מגד 5' ובתגובה צללה ב-52%. ירידת השותפות אחראית למחיקת כ-16 מיליון שקל רק בתעודות הסל

שותפות חיפושי הנפט גבעות עולם איכזבה הבוקר את המשקיעים כאשר דיווחה על תקלות בפעולות המרצת הנפט במקטעים 7 ו-8, המקטעים העליונים בקידוח 'מגד 5' אשר בראש העין. בתגובה להודעתה, שפורסמה בעקבות דרישת רשות ני"ע, המשקיעים שלחו את יחידות ההשתתפות של השותפות לנפילה חדה של לא פחות מ-52%.

הירידה החדה ביחידות ההשתתפות של השותפות לא משפיעה רק על אלה שרכשו את יחידות ההשתתפות באופן ישיר אלא על ציבור משקיעים גדול יותר, שיתכן ואף אינו מודע לכך. מדובר במשקיעים בתעודות סל העוקבות אחר מדדי היתר ובקרנות המשקיעות במניות המגזר וזאת משום שגבעות נכללת במדד יתר 50 ובמדד יתר ת"א עם משקל של 5% ו-3.3% בהתאמה.

ברקע לנפילה של גבעות, מדד יתר 50 צנח במסחר ב-2.1% ומדד יתר ת"א השיל כ-1.3% מערכו. תעודות הסל העוקבות אחר מדד יתר 50 מרכזות כ-350 מיליון שקל והתעודות העוקבות אחר מדד יתר ת"א מרכזות כ-400 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    מה הקשר לגלוב-מה קרה לנייר הזה (ל"ת)
    יוסי 26/01/2011 22:42
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    זיפו 26/01/2011 21:11
    הגב לתגובה זו
    להחזיר למשקיעים שהפסידו את כספם בגבעות. אדון שישינסקי , מה דעתך על החזר הפסדים בסך 62% ? אפילו עשירית אחוז המדינה לא תחזיר למשקיעים. רק לקחת !!! זה מה שהנבלות יודעים לעשות. להשתתף בסיכון ? מה פתאום !!!! עונשך שישינסקי יבוא מאלוהים. ג.נ. לא מחזיק אפילו יהש אחד של גבעות אך כואב מאוד את כאב המשקיעים הקטנים. דרך אגב חטפתי חזק במודיעין ואני אפילו לא מבין את הקשר.
  • 7.
    מ.ב.י 26/01/2011 19:08
    הגב לתגובה זו
    לכו לשייניץ השקרן שאתמול אמר שהמס על הדלק הוא בגלל איכות הסביבה? והיום כי לא היתה לו אלטרנטיבה אחרת זו .דמות הממשלה בראשות דמגוג זול.לכו בקשו ממנו את ההפסדים.שבוע טוב אלוואי
  • 6.
    שוקע 26/01/2011 18:47
    הגב לתגובה זו
    התביעה כנגדו, ברור שללא המלצות הועדה, רווחי המשקיעים מהמים שנמצאו היו גדולים יותר, והיו יכולים להרוות את צמאון המשקיעים לאמונה. בנוסף ברור שראש הממשלה אשם שקיבל את המלצות העדה מאחר והוא הוציא את הרוח ממפרשי המקדח.
  • 5.
    שער 1 אגורה בקרוב ממש לא ממליץץץץץץץץ (ל"ת)
    זוועות עולם 26/01/2011 16:35
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    משקיע 26/01/2011 16:26
    הגב לתגובה זו
    טיפש מי שמוכר בירידות כאלו אני לא מושקע שם אבל אם הייתי מושקע בגבעות הייתי מחכה .לא הכל שחור (רק הנפט שחור)
  • הנביא 26/01/2011 18:51
    הגב לתגובה זו
    גם טיפש מי ששם את כל כספו, ויש הרבה כאלה. רק משום שלוסקין דתי, הוא משך הרבה מהמגזר החרדי. אני מקווה שלא יהיו הרבה התאבדויות בשל כך.
  • 3.
    ניקי 26/01/2011 16:22
    הגב לתגובה זו
    ודופקים עם שלם? היתי כותב זאת גם אם היה נפט. מניות שהוכיחו עצמם ובגדול-על הכיפאק. אבל להכניס מניות שמההתחלה לא היה ברור מה בדיוק מצאו שם ...זה פשוט שערוריה.
  • 2.
    חני 26/01/2011 16:12
    הגב לתגובה זו
    הפחד משגע את מחזיקי מניית גבעות. עדיין כלום לא קרה ואנשים כבר משתגעים. הגיע הזמן שאנשים יבינו שבעסקים העניינים לא זזים כל כך מהר. לא אמרו שאין - אמרו שבשלב זה ישנה בעייה טכנית מסויימת. וחוץ מזה-אם מישהו מכר בירידה של 40% אזי מישהו קנה. מי שקנה הוא פרייר?? ותחשבו על זה!!
  • מר קנה 26/01/2011 16:31
    הגב לתגובה זו
    עכשיו יש לו 3.9 שזה 25% פחות - קפיש!1!!! למה להמשיך ולבלבל אנשים תמימים. אם המקטעים נסתמו - צריך קידוח חדש והרי זה היה החשש מלכתכילה שיסתמו מכיוון שהם כבר ראו שהשפיעה יורד עם הזמן. אז עכשיו זה נסתם. חמור מזה חודרים מים ממקטע 8 שזה המקטע העליון הכל שם יכול להסתם. אז צריך לקדוח מחדש בטכניקה אחרת. אז נרד חזרה ל1-3 וכאשר יקדחו נתחיל לחלום בשנית.
  • 1.
    הדר 26/01/2011 15:26
    הגב לתגובה זו
    ביזפורטל אנחנו מחכים שתוציאו עוד כתבה לפני הודעה ממאיה.. לא ייאמן !!! הפעם ההודעה חייבת להיות חיובית כי לא רק משקיעי גבעות חטפו.. ככה זה במדינה שלנו.
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

מחלבה קרדיט: גרוקמחלבה קרדיט: גרוק

יבוא וירידה במחיר או ביטחון תזונתי? 5 עובדות על שוק החלב בישראל

עם רפורמה בדרך וברקע עליית מחיר החלב ב-14% רק בשלוש השנים האחרונות, ריכזנו לכם 5 עובדות על אחד הענפים המשפיעים ביותר על הכיס שלנו

הדס ברטל |

כשמדברים על יוקר המחייה, מחיר החלב הוא אחד הסוגיות הרגישות. אם בשנת 2022 מחיר ליטר חלב עמד על 6.23 שקלים, היום הוא כבר עומד על 7.11 שקלים, עלייה של 14%. מדי פעם מישהו באוצר או בממשלה מדבר על תכנית או רפורמה שתוזיל את חד המוצרים הכי בסיסיים שיש לכולנו במקרר, ולרוב התכנית היא פתיחת המשק לייבוא ולפגיעה עקיפה במחלבות הישראליות. שוק החלב הוא שוק מורכב, הוא מצד אחד מבוסס על ייצור מקומי מפוקח ומסובסד, ומצד שני נמצא תחת לחץ מתמיד מצד הצרכנים והאוצר לפתיחה לתחרות. ענף זה משמש מדד למתח המתמשך בין מדיניות להוזלת מחירים ובין שמירה על ביטחון תזונתי וחקלאות מקומית. הנה 5 עובדות שחשוב להכיר כשמדברים על שוק החלב בישראל.

1 # מבנה ריכוזי הנשלט בידי שלוש מחלבות גדולות

תנובה, שטראוס וטרה שולטות בכ-90% משוק החלב בישראל, כאשר תנובה לבדה מחזיקה ביותר ממחצית מהיקף המכירות. תנובה הוקמה עוד בימי היישוב ומחזיקה כיום בפריסה רחבה של רפתות וספקים, בעוד ששטראוס וטרה פועלות יותר בשוק הגבינות, היוגורטים והמשקאות. לצדן קיימות מחלבות קטנות יותר באופן יחסי כמו רמת הגולן, משק צוריאל ומחלבות גד, אך השפעתן על מחירי החלב ושאר מוצריו היא מצומצמת. מדובר בשוק שבו הכוח מרוכז בידי מספר מצומצם של שחקנים, דבר שמגביל את התחרות ומקשה על כניסת שחקנים חדשים.

2 # רגולציה הדוקה ומחירים מפוקחים

ענף החלב מתנהל תחת פיקוח ממשלתי הדוק. המדינה היא זו שקובעת את "מחיר המטרה", שהוא הסכום שמשלמות המחלבות לרפתנים עבור ליטר חלב גולמי. המחיר נקבע לפי נוסחה הכוללת את עלות ההזנה, האנרגיה, המים והעבודה. בשנים האחרונות חלה עלייה חדה בכל רכיבי העלות. התייקרות התשומות, בעיקר עקב עליית מחיר גרעיני החיטה בעולם שאיתה מזינים את הפרות, השפיעה על כלל שרשרת הערך. במקביל, עלויות השינוע והחשמל עלו, והפיקוח מתקשה להדביק את השינויים. לכן, למרות שהמדינה מנסה לשמור על יציבות, מחירי החלב לצרכן עלו בכ-14% בממוצע בשלוש השנים האחרונות.


קרטוני חלב קרדיט: גרוק
קרטוני חלב - קרדיט: גרוק


3 # תוכניות האוצר לפתיחת השוק לייבוא

לפי הדיווחים האחרונים, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הצהיר כי בכוונתו להוריד את יוקר המחיה דרך פתיחת שוק החלב לייבוא חופשי יותר ולבטל את המנגנון של "מחיר מטרה" והתכנון הממשלתי, הפחתת מכסים על מוצרי חלב, בעיקר גבינות קשות וחמאה, כדי להגביר את התחרות מול המחלבות המקומיות. באוצר מעריכים כי הוזלה כזו תוכל להביא להפחתת מחירים בשוק החלב ומוצריו של עד 30%, אך עם זאת, מומחים בענף טוענים כי ההשפעה בפועל תהיה מוגבלת: החלב הוא מוצר שדורש קירור מתמיד, הובלה ימית יקרה ואישורי כשרות, ולכן לא בהכרח משתלם כלכלית לייבא אותו.

4 # ייצור מקומי כמעט מלא לצד ייבוא מוגבל

כיום כ-90% ממוצרי החלב הנצרכים בישראל מיוצרים בארץ, בעוד היבוא שכן קיים מתמקד במוצרים מעובדים יותר, כמו גבינות צהובות, אבקות חלב וחמאה. המשמעות היא שהשוק המקומי כמעט עצמאי לחלוטין, והמשקים והרפתות הפרוסים ברחבי הארץ מהווים בסיס ייצור חיוני. עם זאת, התלות הגבוהה בייצור המקומי יוצרת פגיעות: כאשר הרפתנים דורשים העלאת מחיר מטרה, המדינה מתקשה לווסת את המחירים מבלי לפגוע באספקה.