בעניין הדולר, מי שיסמוך על פישר - עלול לשלם ביוקר

אילן ארצי, משנה למנכ"ל הדס ארזים, מתייחס למהלכים של סטנלי פישר בשוק המט"ח
אילן ארצי | (11)

ההודעה של פישר על הגדלת יחס הנזילות בבנקים כנגד עסקאות מט"ח מול משקיעים זרים, הובילה להחזקות השקל מול הדולר בכ- 2.5% ובכ- 4% למול האירו. לאחר שביצע רכישות של כ-40 מילארד דולר, נוקט הנגיד בצעדים נמרצים נוספים על מנת למנוע החלשות נוספת של השקל, הפוגעת בכושר התחרות של המשק.

השאלה העיקרית הינה האומנם יצליח הנגיד לשנות כיוון להוביל להתחזקות השקל מול סל המטבעות? בטווח הקצר נראה שאכן הנגיד מסוגל לשנות מגמה, פרופסור פישר הינו כנראה הגורם היחידי במערכת הכלכלית בישראל, שמשקיעים זרים וישראלים כאחד, מאמינים שיבצע את אשר הוא אומר.

עצם נכונותו של הנגיד לנקוט צעדים נוספים כגון מיסוי משקיעים זרים, בהחלט יכולה להוביל ליציאה של כסף "חם" אשר נכנס לצורך ביצוע ארביטרז' לטווח קצר על תשואות המק"מ. יתכן ועוד ספקולנטים של מטבע חוץ לטווח קצר יקבלו רגלים קרות וילכו לחפש שווקים אחרים לפעילות מטבעית ספקולטיבית.

הבעיה היא שכניסת מטבע חוץ לישראל אינה נובעת רק מפעילות ספקולטיבית לטווח קצר. לשמחתנו, המצב הכלכלי של ישראל טוב משל מרבית המדינות המפותחות. צמיחה נאה, עם גרעון סביר ואינפלציה בשליטה הינם מקור משיכה לכספים זרים המחפשים השקעה. הריבית בישראל אף היא אטרקטיבית יחסית לעולם המערבי וציפיות האנליסטים הינן שאף תמשיך לעלות.

בנוסף, גם המוח הישראלי ממשיך ליזום ולפתח, ומדי פעם נמכרת חברה או תוכנה, או שירותים מיוחדים לחברות זרות. מנגד, הישראלים לא ממהרים להוציא את כספם להשקעות בחו"ל לאחר שנוכחו לדעת שרווחיהם במניות ובאג"ח היו גבוהים יותר בישראל בשנים האחרונות מאשר במרבית מדינות העולם, וזאת מבלי לקחת את סיכון המטבע.

אפילו משקיעי נדל"ן, חברות ופרטיים הבינו שעדיף להשקיע בדירה באשדוד או בנס ציונה מאשר לחפש מציאות בערבות רומניה או אפילו בקנדה. מצב זה של כסף זר הזורם לישראל, ומנגד מיעוט השקעות של ישראלים בחו"ל צפוי להמשיך גם בחודשים הקרובים ולכן סביר שבטווח הבינוני (מספר חודשים מהיום), נחזור ונראה את השקל מתחזק למול סל המטבעות.

נראה כי בעיה זו של התחזקות המטבע המקומי משותפת גם למדינות מתפתחות נוספות ושצעדים שננקטו כגון מיסוי פעילות זרים לא ממש שינו את המגמה. בגרף המצורף ניתן לראות את התנהגות שער החליפין של הריאל הברזילאי, הבהט התאילנדי והשקל הישראלי למול הדולר מאז סוף 2008, ולהתרשם לגבי היעילות המוגבלת של הצעדים שנקטו המדינות לעצירת ההתחזקות המטבע המקומי.

במה יכול אם כן הנגיד להועיל בצעדיו?

הנגיד בעיקר קונה זמן ליצואנים הישראלים. ההחלשות של השקל בטווח הקצר יכולה לסייע ליצואנים לצור הגנות על חשיפתם המטבעית ולהתכונן לתיסוף שיבוא מאוחר יותר. מי שיסמוך על הנגיד הישראלי שיוכל לשנות מגמות של תנועות מטבע ראליות, עלול לשלם מחיר כואב.

מאת: אילן ארצי, משנה למנכ"ל הדס ארזים בית השקעות ומנכ"ל הדס ארזים קופות גמל

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    רמי 24/01/2011 16:49
    הגב לתגובה זו
    אם לא ידעת אז השקל מתחזק ולא נחלש !! וזאת הבעיה אני מניח שאתה מבין את זה ורק קצת התבלבלת וכתבת הפוך .... בשני מקומות ....
  • 8.
    י 24/01/2011 07:50
    הגב לתגובה זו
    אם התחזקות השקל אינה מושפעת גם ובעיקר מספקולציה מדוע הצרת רגליהם של הספקולנטים גורמת לקפיצה בערך השקל? הגורמים שציין הכותב הנכבד קיימים אבל סדר הגודל שלהם שולי: לדוגמה קשה להבין כיצד מכירות של חברות START-UP שמסתכמות בפחות ממלירד דולר בשנה משפיעות מעבר לשוליים. לישראל יש גרעון ביצוא (לא גדול אבל קים) ובסוף המטבע המקומי יחזור לערכו הריאלי (ביו 4.5 ל5 שקלים לדולר) על סמך מחירי הסחורות בישראל לעומת אירופה.
  • 7.
    עופר 24/01/2011 05:55
    הגב לתגובה זו
    ממרומי שנותיו מטיף המומחה המכובד לסטנלי הטירון.....נו באמת...לאן הגענו? הנגיד עושה עבודה מופלאה כותב המאמר מונע מאינטרסים צרים ולא מלומדים במיוחד.
  • 6.
    משה 24/01/2011 02:11
    הגב לתגובה זו
    אם כהגדרתך השקל ימשיך להתחזק בטווח הארוך הרי המישפט שהנגיד בעיקר קונה זמן ליצואנים הישראלים הינו הזוי וללא בסיס. הרי הגנות יכולות לעזור ליצואן רק על תנודות זמניות לטווח ארוך ולא כנגד מגמה ארוכת טווח.
  • הגנה 24/01/2011 09:48
    הגב לתגובה זו
    ואפילו לקבל כסף על כך בשל פערי הריביות לטובת השקל, תבדוק בבנק מזרחי לדוגמא
  • 5.
    דולר חזק 24/01/2011 00:34
    הגב לתגובה זו
    נו באמת אין צדיק אחד.קשקוש באלבוש .כל אחד מדבר מפוזיציה אתם מבינים....דרך צלחה לעם ישראל שימרו נפשכם.המון נוכלים מחכים בפינה...
  • 4.
    דניאל 23/01/2011 23:09
    הגב לתגובה זו
    תמיד מעניין לקרוא מאמרים של מר ארצי. גם הפעם לא איכזב. מעניין ,אנטילגנטי ומעמיק.
  • 3.
    פרשנים פרשנים פרשנים בקילו (ל"ת)
    אריק 23/01/2011 20:07
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יוחנן מר" ג 23/01/2011 19:37
    הגב לתגובה זו
    פרופסור פישר שמעתי גם שמעתי ....
  • לא,גם אני לא שמעתי 24/01/2011 03:42
    הגב לתגובה זו
    כל כך ישראלי,כל כך שחצני וכמה קל " לרדת" על השני......(ליכוד " במקרה" ?)
  • 1.
    אורי 23/01/2011 18:13
    הגב לתגובה זו
    הדולר פה נחלש רק בגלל הפרשי הריביות שהם לטובת השקל. עד שלא נקבל סימנים לעליית ריבית בארה" ב אז המצב הזה יימשך.
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

מחלבה קרדיט: גרוקמחלבה קרדיט: גרוק

יבוא וירידה במחיר או ביטחון תזונתי? 5 עובדות על שוק החלב בישראל

עם רפורמה בדרך וברקע עליית מחיר החלב ב-14% רק בשלוש השנים האחרונות, ריכזנו לכם 5 עובדות על אחד הענפים המשפיעים ביותר על הכיס שלנו

הדס ברטל |

כשמדברים על יוקר המחייה, מחיר החלב הוא אחד הסוגיות הרגישות. אם בשנת 2022 מחיר ליטר חלב עמד על 6.23 שקלים, היום הוא כבר עומד על 7.11 שקלים, עלייה של 14%. מדי פעם מישהו באוצר או בממשלה מדבר על תכנית או רפורמה שתוזיל את חד המוצרים הכי בסיסיים שיש לכולנו במקרר, ולרוב התכנית היא פתיחת המשק לייבוא ולפגיעה עקיפה במחלבות הישראליות. שוק החלב הוא שוק מורכב, הוא מצד אחד מבוסס על ייצור מקומי מפוקח ומסובסד, ומצד שני נמצא תחת לחץ מתמיד מצד הצרכנים והאוצר לפתיחה לתחרות. ענף זה משמש מדד למתח המתמשך בין מדיניות להוזלת מחירים ובין שמירה על ביטחון תזונתי וחקלאות מקומית. הנה 5 עובדות שחשוב להכיר כשמדברים על שוק החלב בישראל.

1 # מבנה ריכוזי הנשלט בידי שלוש מחלבות גדולות

תנובה, שטראוס וטרה שולטות בכ-90% משוק החלב בישראל, כאשר תנובה לבדה מחזיקה ביותר ממחצית מהיקף המכירות. תנובה הוקמה עוד בימי היישוב ומחזיקה כיום בפריסה רחבה של רפתות וספקים, בעוד ששטראוס וטרה פועלות יותר בשוק הגבינות, היוגורטים והמשקאות. לצדן קיימות מחלבות קטנות יותר באופן יחסי כמו רמת הגולן, משק צוריאל ומחלבות גד, אך השפעתן על מחירי החלב ושאר מוצריו היא מצומצמת. מדובר בשוק שבו הכוח מרוכז בידי מספר מצומצם של שחקנים, דבר שמגביל את התחרות ומקשה על כניסת שחקנים חדשים.

2 # רגולציה הדוקה ומחירים מפוקחים

ענף החלב מתנהל תחת פיקוח ממשלתי הדוק. המדינה היא זו שקובעת את "מחיר המטרה", שהוא הסכום שמשלמות המחלבות לרפתנים עבור ליטר חלב גולמי. המחיר נקבע לפי נוסחה הכוללת את עלות ההזנה, האנרגיה, המים והעבודה. בשנים האחרונות חלה עלייה חדה בכל רכיבי העלות. התייקרות התשומות, בעיקר עקב עליית מחיר גרעיני החיטה בעולם שאיתה מזינים את הפרות, השפיעה על כלל שרשרת הערך. במקביל, עלויות השינוע והחשמל עלו, והפיקוח מתקשה להדביק את השינויים. לכן, למרות שהמדינה מנסה לשמור על יציבות, מחירי החלב לצרכן עלו בכ-14% בממוצע בשלוש השנים האחרונות.


קרטוני חלב קרדיט: גרוק
קרטוני חלב - קרדיט: גרוק


3 # תוכניות האוצר לפתיחת השוק לייבוא

לפי הדיווחים האחרונים, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הצהיר כי בכוונתו להוריד את יוקר המחיה דרך פתיחת שוק החלב לייבוא חופשי יותר ולבטל את המנגנון של "מחיר מטרה" והתכנון הממשלתי, הפחתת מכסים על מוצרי חלב, בעיקר גבינות קשות וחמאה, כדי להגביר את התחרות מול המחלבות המקומיות. באוצר מעריכים כי הוזלה כזו תוכל להביא להפחתת מחירים בשוק החלב ומוצריו של עד 30%, אך עם זאת, מומחים בענף טוענים כי ההשפעה בפועל תהיה מוגבלת: החלב הוא מוצר שדורש קירור מתמיד, הובלה ימית יקרה ואישורי כשרות, ולכן לא בהכרח משתלם כלכלית לייבא אותו.

4 # ייצור מקומי כמעט מלא לצד ייבוא מוגבל

כיום כ-90% ממוצרי החלב הנצרכים בישראל מיוצרים בארץ, בעוד היבוא שכן קיים מתמקד במוצרים מעובדים יותר, כמו גבינות צהובות, אבקות חלב וחמאה. המשמעות היא שהשוק המקומי כמעט עצמאי לחלוטין, והמשקים והרפתות הפרוסים ברחבי הארץ מהווים בסיס ייצור חיוני. עם זאת, התלות הגבוהה בייצור המקומי יוצרת פגיעות: כאשר הרפתנים דורשים העלאת מחיר מטרה, המדינה מתקשה לווסת את המחירים מבלי לפגוע באספקה.