אומ"ץ נגד ח"כ חיים כץ: התלוננה לוועדת האתיקה בשל קשריו עם ישראמקו

ח"כ חיים כץ, המחזיק בישראמקו, העביר חוק הצפוי להטיב עם השותפות. כץ הודיע בעבר כי לא ישתתף בדיונים בהמלצות ששינסקי מחשש לניגוד עניינים

תנועת אומ"ץ הודיעה על הגשת תלונה לוועדת האתיקה של הכנסת כנגד ח"כ חיים כץ (ליכוד) בעקבות חדש לניגוד אנטרסים. התלונה מוגשת בעקבות חוק שעבר בוועדה בה מכהן כץ כיו"ר שצפוי להטיב עם שותפות ישראמקו יהש, בה מחזיק בין השאר, כץ עצמו.

חדש ב-Bizportal - מדור חיפושי נפט וגז

ברקע לעבודתה של ועדת ששינסקי לשינוי המיסוי בתחום הגז והנפט הודיע ח"כ כץ כי הוא לא ישתתף בדיונים על המלצותיה מכיוון שאחד מראשי השותפות, המחזיקה במאגר 'תמר', הינו חבר אישי שלו. עם זאת, עובדה זו לא הפריעה לכץ לדון ולהעביר בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות תיקון 44 לחוק ניירות ערך הצפוי להטיב עם החברה.

בנוסף, כץ עצמו אף הצהיר כי הוא מחזיק במניותיה של ישראמקו, אך ציין כי לא רכש מהן בשנה האחרונה ולא עשה כן גם לפני התגלית הגדולה בתמר. כץ אף טען כי הדברים מופיעים בהצהרת ההון שהגיש ליו"ר הכנסת.

לפי תיקון החוק שעבר בוועדה, חברה מסחרית שנקלעת לקשיים מצווה לפרוע את חובותיה למחזיקי אגרות החוב בקרב הציבור ורק אחר כך לבעלי השליטה. הסיבה שהחוק צפוי להטיב עם ישראמקו היא שהשותפות משקיעה בין השאר באג"ח של חברות ישראליות בהיקף של כ-200 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    ראש טוב 23/01/2011 23:51
    הגב לתגובה זו
    משקיעי אגח בוימלגרין הכוללים הרבה גופים פנסיוניים, הולכים להפסיד מאות מיליונים במסגרת הסדר חוב שלא נסגר כבר יותר משנתיים, אם החוק הזה היה קיים בעבר, מחזיקי האגח יכלו כבר מזמן להשתלט על החברה בלי להזדקק להסדר חוב ולטובות של מר בוימלגרין והבנקים שנושפים בעורפו (מזרחי ודיסקונט).
  • 5.
    ראש טוב 23/01/2011 23:48
    הגב לתגובה זו
    אין ספק שהחקיקה מגינה על הציבור הרחב מפני טייקונים שמנצלים את ממימותם. לא מדובר רק במשקיעי ישראמקו ויתר שותפויות הגז המחזיקות את כספי ההנפקות עד לקידוחים באגח קונצרני אלא בכספי קופות הגמל, קרנות הפנסיה , קרנות ההשתלמות וביטוחי המנהלים שלנו שמעל 50% ממנו מושקע באגח קונצרנים ונמצא תמיד בסיכון של חדלות פרעון של החברות המנפיקות, הדחיית בעלי החברה במקרה של חדלות פרעון תן כרית בטחון מסוימת לציבור כמו גם, תגרום לפחות לחלק מהטייקונים לחשוב פעמיים לפני השקעות הרפתקניות מדי.
  • 4.
    חזי 23/01/2011 16:37
    הגב לתגובה זו
    השמאלנים שמחפשים צדק חברתי פתאום לא מעננין אותם מאות מליארדים של הציבור אלא רק שישראמקו לא תרוויח על ה-200 מליון העלובים שהיא מחזיקה באגח, שגם הם שייכים ברובם לציבור-לא הבנתי, אולי תסבירו לי?
  • 3.
    חזי 23/01/2011 16:33
    הגב לתגובה זו
    רק 200 מליון של ישראמקו חשובים ובגללם נחקק החוק? אגב, גם אחזקות ישראמקו שייכות ברובן לציבור ולא לקובי מיימון או לחיים כץ. טפשות
  • 2.
    חזי 23/01/2011 16:30
    הגב לתגובה זו
    כנראה מתואם עם יחימוביץ להשיג עוד קצת תשומת לב ציבורית ורווח פוליטי ליחימוביץ
  • 1.
    אילן 23/01/2011 13:52
    הגב לתגובה זו
    חבל כי פה מדובר בחוק טוב
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.