המהלך של דרהי: על הנייר, מורווח כבר 870 מיליון ש' על מניות הוט, והדיבידנד בדרך
כשנה וחצי חלפו מאז החל איש העסקים פטריק דרהי את מהלך ההשתלטות על חברת הכבלים הוט. לאורך התקופה הגדיל דרהי באופן עקבי את אחזקותיו בחברה עד שהגיע לשליטה בחברה. בדיקת Bizportal של מעלה תמונה על פיה דרהי מורווח על הנייר כבר ב-870 מיליון שקל, תשואה של כ-55% על ההון שהושקע, וזאת תוך פחות משנה וחצי.
בשנה וחצי האחרונות השקיע דרהי בחברה סכום של 1.58 מיליארד שקל ברכישת מניות אשר שוויין כיום בשוק נאמד ב-2.46 מיליארד שקל. דרהי פעל באופן שיטתי בתקופה האחרונה ונהנה מעליית השווי של חברת הוט אשר שוויה כמעט והוכפל מאז חדר דרהי לתודעת הציבור.
מסע ההשתלטות של דרהי על הוט לא היה פשוט מאחר ואת חברת הכבלים החזיקה קבוצה גדולה של בעלי מניות הכוללת את בנק לאומי, בנק הפועלים, הבנק הבינלאומי, קבוצת דלק, קבוצת ידיעות ועוד נוספים. שלב אחרי שלב חתם דרהי על הסכמים עם בעלי מניות המיעוט עד שביסס את שליטתו בחברה.
מהלך ההשתלטות של דרהי
בחודש אוגוסט האחרון החל איש העסקים הצרפתי לרכוש אחזקות בחברת בכבלים. לאט לאט ובשיטתיות רכש דרהי את האחזקות של בעלי המניות האחרים בחברה. באוגוסט 2009 רכש דרהי כ-15% מהמניות מבנק לאומי, חודשיים מאוחר יותר רכש אחזקות מבנק הפועלים והבנק הבינלאומי לפי 35 שקלים למניה.
ככל שדרהי התקדם במסע ההשתלטות, המחיר שהוא נדרש לשלם עבור המניות הלך ועלה. בדצמבר, נדרש דרהי לשלם 44 שקלים בעבור כל מניה מידי קבוצת דלק והגיע לאחזקה של 44.76% ממניות החברה.
כאן נתקל דרהי במגבלה של חוק החברות אשר אוסר על חברה לחצות את רף ה-45% בחברה ללא הצעת רכש או הקצאה פרטית. דרהי בחר בהקצאה פרטית. לפני כחודש אישרו בעלי המניות ברוב קולות הקצאה של 1.9% ממניות החברה לדרהי בהשקעה של 83 מיליון שקל.
מהלך זה טרם הושלם סופית ודרהי עדיין לא קיבל את מניותיו, אך הוא מצידו כבר לוטש עיניים קדימה. לחברת האחזקות שלו ישנם כבר הסכמים חתומים עם קבוצת פישמן וקבוצת ידיעות לרכישת חלקם בחברה. רכישת החלק של קבוצת ידיעות צפויה להתבצע כבר בתקופה הקרובה ובהשקעה של 250 מיליון שקל (מחיר מניה של 54.5 שקלים).
העסקה עם קבוצת פישמן מעט יותר מורכבת ובמסגרתה קיבל דרהי אופציה לרכישת 13% נוספים תמורת סכום נוסף של 650 מיליון שקל (מחיר של 65 שקל למניה). האופציה עשויה להיות ממומשת במהלך יוני 2011, כאשר על פי הערכות עשוי דרהי לממש את האופציה גם אם מניית החברה תישאר מתחח למחיר זה - זאת במטרה לבסס את השליטה.
לאן הוט הולכת?
מאז החל דרהי בהשתלטות על הוט הוא ביצע מספר מהלכים מרכזיים בחברה אשר הובילו לשיפור הרווחיות והרחבתה של החברה. המהלך המשמעותי ביותר היה של רכישת חברת הסלולר מירס שהוחזקה על ידי מוטורולה תמורת סכום של 170 מיליון דולר.
בימים אלו בוחנת הוט כיצד ניתן למזג את מירס אל תוך הוט. אם המהלך יושלם בסופו של דבר, דרהי יצליח ליצור קבוצת תקשורת גדולה הכוללת שירותי כבלים, אינטרנט, טלפוניה קווית וסלולאר. במלים אחרות, הוט תוכל להציע בעתיד את אותם השירותים כפי שבזק מציעה ללקוחות.
מבחינתם של בעלי המניות, ההשתלטות של דרהי רק עשתה לחברה טוב. להוט יש כעת בעל שליטה מרכזי שמחויב לחברה הרבה יותר מאשר במצב הקודם שבו השליטה הייתה מפוזרת בין מספר גופים גדולים.
- 3.המתקן 24/01/2011 10:48הגב לתגובה זואת המניות של קבוצת פישמן דרהי ירכוש ב- 54.5 שקל למניה. עם קבוצת ידיעות נחתם הסכם ולפיו לידיעות יש זכות למכור ולדרהי זכות לקנות מניות תמורת 65 שקל למניה. מימוש האופציה הוא אכן ביוני- 2011. להבא לא יזיק למר קורנפלד לבדוק את הממצאים בטרם הוא מפרסם אותם. אם הקורא ההדיוט שמכיר רק חלק מהדברים מזהה טעויות, איך הוא יכול לייחס אמינות לדברים שהוא לא מכיר?
- 2.ד" ר אלכס זביצקי. 23/01/2011 23:32הגב לתגובה זוועל עיברית סטנדרטית . מה זה " מורווח" ? - זו שפת רחוב.
- 1.פורט 23/01/2011 21:18הגב לתגובה זובהחלט יש לאן לעלות עם הוט
- אם כבר ד" ר אלכס 24/01/2011 02:29הגב לתגובה זועברית ולא עיברית (-:
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי
מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.
נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.
במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.
עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.
בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.
