ארה"ב - האם הכלכלה הגדולה בעולם אכן מתאוששת?

יוסי ישראל מ'תכלית בית השקעות' מפנה את הזרקור לכיוון כלכלת ארה"ב
יוסי ישראל | (9)

כלכלת ארה"ב היא הגדולה בעולם מבחינת גודל התמ"ג, כאשר התוצר שלה גדול פי 2.5 מזה של סין הממוקמת במקום השני, אך עם פחות מרבע מהאוכלוסייה הסינית. הצריכה הפרטית בארה"ב היא מנוע הצמיחה העיקרי של המשק, ולמעשה מהווה כ- 25% מסך הצריכה העולמית. משנת 2003 התייצבה הצמיחה במשק המקומי סביב רמה ממוצעת שנתית של 3%, אך עם פרוץ משבר הסאב-פריים בתחילת 2008 והחלשות הכלכלה הגלובלית, נכנסה ארה"ב למיתון חד ורשמה צמיחה שלילית עד לרבעון השלישי של 2009.

משבר הסאב-פריים, נחשב לאחד החמורים ביותר שהתרחשו בכלכלה האמריקאית, וכלכלנים רבים משווים אותו לשפל הגדול של שנות ה- 30. כדי להתמודד עם המשבר שגרר חדלות פירעון של בנקים רבים וכיווץ חד באשראי במשק, יזם הממשל תוכנית תמריצים בשווי $700 מיליארד ובמקביל רכש ה'פד' (הבנק המרכזי האמריקאי) נכסים פיננסיים בגובה של 1.7 טריליון דולר.

כחלק מתוכנית התמריצים, הלאימה הממשלה חברות מרכזיות במשק וה'פד' הוריד את הריבית לרמה כמעט אפסית. בעקבות פעולות השלטון, חזר המשק בארה"ב להתאוששות אשר צברה תאוצה ברבעון האחרון של 2009, אז נרשמה במשק רמת צמיחה של כ- 5%. במהלכה של שנת 2010 התמתנה מעט רמת הצמיחה אך עדיין עמדה על רמה שנתית חיובית של 2.8%.

אינפלציה במשק

עד לתחילת שנות ה-2000 התרגלה ארה"ב לאינפלציה ממוצעת של 2%. עם פרוץ משבר הדוט-קום, יישם נגיד הבנק המרכזי דאז - אלן גרינספאן, מדיניות מוניטארית מרחיבה והוריד את הריבית בשוק לרמת שפל של 1%, בכדי לתמוך בכלכלה המקומית. בשנים העוקבות, החלה האינפלציה בשוק לעלות, מה שאילץ את הנגיד להפוך את מדיניותו ולבצע סדרה של העלאות ריבית. הליך זה, למעשה הווה את הטריגר הראשוני לפרוץ משבר הסאב-פריים, כאשר בעקבות הריביות העולות, צמחו עלויות המימון במשק ובעיקר עלות המשכנתאות. בעקבות זאת, החלה להתגבר משמעותית רמת האינפלציה עד שהגיעה אף למעל 5%. כאמור, המשבר של 2008 הביא לירידה חדה ברמת הביקושים במשק, מה שהביא לירידה חדה ברמת המחירים עד הגעה לרמות שליליות (דפלציה) בתחילת שנת 2009.

בתקופה שלאחר מכן ובעקבות תוכניות התמריצים, חזרה האינפלציה לרמות נורמאליות של סביבות 2%, אך עם פרוץ משבר החוב האירופאי במאי 2010, נוצרו חששות מחודשים בנוגע להתפתחות הכלכלה הגלובאלית, אשר פגעו בביטחון הצרכנים והובילו לירידה נוספת בביקושים המקומיים ולחזרה לרמות אינפלציה מרוסנת.

מגמות בסחר החוץ והמאזן המסחרי של ארה"ב

במהלך שנת 2010 חזר היצוא האמריקאי לצמוח, כאשר נרשמה עלייה ברמת היצוא בכל אחד מחודשי השנה. במקביל, בעקבות התאוששות הביקושים המקומיים במשק, נרשמה עלייה גם ברמת היבוא המקומי. הבעייתיות מנקודת המבט של קובעי המדיניות במשק האמריקאי, היא המשך ההתרחבות בגרעון הסחר של ארה"ב ובעיקר מול סין, בעקבות המשך הצמיחה ברמת הייבוא מעבר לרמת היצוא.

נכון לאוגוסט 2010, עמד הגרעון המסחרי מול סין ברמת שיא של $28 מיליארד ומול יפן על כ-5.8 דולר מיליארד. הגרעון המסחרי הכולל של ארה"ב עומד נכון לאוגוסט על כ-46 דולר מיליארד לאחר שעמד בחודש יולי על 42 מיליארד דולר. סוגיה זו היא מרכזית גם בכול הנוגע ל"מלחמת המטבעות" המדוברת והחששות לפרוץ מלחמת סחר, כאשר ארה"ב מנסה להחליש את הדולר בכדי לתמוך ביצואנים ובכלכלה המקומית, בעוד הסינים ממשיכים להצמיד את המטבע המקומי לדולר.

סיכום

התעסוקה בארה"ב, נמצאת במגמת התאוששות מתונה בתמיכת החזרה לצמיחה של הסקטור העסקי, אך עדיין רמת האבטלה אשר עומדת כיום על 9.4%, משתווה לרמות אשר נראו לאחרונה רק במהלך שנות ה- 80.

ארה"ב נמצאת עדיין בשלבי התאוששות מהמשברים האחרונים, וכלכלתה עומדת בפני אתגרים רבים, כגון: חזרה לרמות אבטלה נורמאליות, צמיחה יציבה ובריאה של המשק וחזרה לרמות אינפלציה רצויות. למרות החולשה המורגשת עדיין במשק, ארה"ב מתחילה להראות סימנים חיוביים של חזרה לצמיחה, הנשענת בחלקה על גידול יציב ברמת הצריכה הפרטית. בנוסף, ניתן לומר שתוכנית ההקלות המוניטאריות השנייה של ה'פד' אכן בעלת השפעה חיובית על המשק, ומוסיפה למומנטום החיובי. לארה"ב יש יתרון יחסי משמעותי, היא ממשיכה ליהנות ממעמדה ככלכלה הגדולה בעולם ומהסתמכות של כלכלות רבות בעולם על הביקושים המקומיים שלה, על הטכנולוגיה שלה ועל מדיניות החוץ שלה. מעמד זה מקל על התמודדותה עם המשברים האחרונים ומאפשר לה יישום מדיניות אקטיבית לשם עידוד הכלכלה המקומית.

הכותב הוא יוסי ישראל, מחלקת המחקר של תכלית בית השקעות

*גילוי נאות: הכותב הינו עובד של תכלית בית השקעות. הכותב אינו בעל רישיון יועץ השקעות על פי חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, תשנ"ה-1995. אין לראות באמור בהודעותיו של הכותב הנ"ל משום הצעה ו/או המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך ו/או נכסים פיננסים כלשהם או המלצה להשקעה באפיקים ספציפיים. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, וכל העושה שימוש בו, עושה זאת על דעת עצמו ועל אחריותו בלבד.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    מפוכח 25/01/2011 16:31
    הגב לתגובה זו
    גם אם היא תצליח לעלות כ-20% מהשפל של 2008 (שיהוו כ-60% ירידות מהערך הנוכחי) זה עדיין יחשב כהתאוששות, והתיקון יהיה ידוע כתיקון טכני לאחר שורה ארוכה של עליות... אני לא קונה את זה... עדיין לא לפחות. השוק עדיין מפחיד ברמות על...אפילו יותר מהמשבר שהיה (מכיוון שכל האינדיקטורים חיוביים). לכן אני אישית חושב שיהיה לא נעים... בכלל לא... לפני שיהיה טוב.
  • 8.
    טרישה 24/01/2011 08:38
    הגב לתגובה זו
    אחלה כתבה, ואחלה מצע לדיון. אבל האם תעודת סל על כלל השוק היא הדרך הטובה ביותר להרוויח מההתאוששות..?
  • 7.
    אחלה מאמר, תודה !!! (ל"ת)
    גדליה 23/01/2011 22:22
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אלון 23/01/2011 16:47
    הגב לתגובה זו
    בזכות ההקלות במיסים והעברות של כסף למובטלים,זו לא חכמה להציג צמיחה בזכות הדפסות כסף וגידול החוב,זה לשעבד את העתיד גם הקצר למען " הישגים" קצרי מועד,בגדול הכלכלה עדין מונשמת ולא במצב טיבעי,אז למה לספר סיפורי מעשיות,
  • 5.
    כל הכבוד יוסי - תותח אמיתי (ל"ת)
    יניב פורת 23/01/2011 13:26
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    איתן 23/01/2011 12:38
    הגב לתגובה זו
    משהו בטוח יקרה
  • 3.
    כתבה מעולה יוסי !!! (ל"ת)
    רון 23/01/2011 12:29
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    כתבה מצויינת, ישר כוח! (ל"ת)
    מיכאל 23/01/2011 10:57
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    עכשיו אני בטוח שהנפילות בפתח (ל"ת)
    מבין 23/01/2011 10:20
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

מחלבה קרדיט: גרוקמחלבה קרדיט: גרוק

יבוא וירידה במחיר או ביטחון תזונתי? 5 עובדות על שוק החלב בישראל

עם רפורמה בדרך וברקע עליית מחיר החלב ב-14% רק בשלוש השנים האחרונות, ריכזנו לכם 5 עובדות על אחד הענפים המשפיעים ביותר על הכיס שלנו

הדס ברטל |

כשמדברים על יוקר המחייה, מחיר החלב הוא אחד הסוגיות הרגישות. אם בשנת 2022 מחיר ליטר חלב עמד על 6.23 שקלים, היום הוא כבר עומד על 7.11 שקלים, עלייה של 14%. מדי פעם מישהו באוצר או בממשלה מדבר על תכנית או רפורמה שתוזיל את חד המוצרים הכי בסיסיים שיש לכולנו במקרר, ולרוב התכנית היא פתיחת המשק לייבוא ולפגיעה עקיפה במחלבות הישראליות. שוק החלב הוא שוק מורכב, הוא מצד אחד מבוסס על ייצור מקומי מפוקח ומסובסד, ומצד שני נמצא תחת לחץ מתמיד מצד הצרכנים והאוצר לפתיחה לתחרות. ענף זה משמש מדד למתח המתמשך בין מדיניות להוזלת מחירים ובין שמירה על ביטחון תזונתי וחקלאות מקומית. הנה 5 עובדות שחשוב להכיר כשמדברים על שוק החלב בישראל.

1 # מבנה ריכוזי הנשלט בידי שלוש מחלבות גדולות

תנובה, שטראוס וטרה שולטות בכ-90% משוק החלב בישראל, כאשר תנובה לבדה מחזיקה ביותר ממחצית מהיקף המכירות. תנובה הוקמה עוד בימי היישוב ומחזיקה כיום בפריסה רחבה של רפתות וספקים, בעוד ששטראוס וטרה פועלות יותר בשוק הגבינות, היוגורטים והמשקאות. לצדן קיימות מחלבות קטנות יותר באופן יחסי כמו רמת הגולן, משק צוריאל ומחלבות גד, אך השפעתן על מחירי החלב ושאר מוצריו היא מצומצמת. מדובר בשוק שבו הכוח מרוכז בידי מספר מצומצם של שחקנים, דבר שמגביל את התחרות ומקשה על כניסת שחקנים חדשים.

2 # רגולציה הדוקה ומחירים מפוקחים

ענף החלב מתנהל תחת פיקוח ממשלתי הדוק. המדינה היא זו שקובעת את "מחיר המטרה", שהוא הסכום שמשלמות המחלבות לרפתנים עבור ליטר חלב גולמי. המחיר נקבע לפי נוסחה הכוללת את עלות ההזנה, האנרגיה, המים והעבודה. בשנים האחרונות חלה עלייה חדה בכל רכיבי העלות. התייקרות התשומות, בעיקר עקב עליית מחיר גרעיני החיטה בעולם שאיתה מזינים את הפרות, השפיעה על כלל שרשרת הערך. במקביל, עלויות השינוע והחשמל עלו, והפיקוח מתקשה להדביק את השינויים. לכן, למרות שהמדינה מנסה לשמור על יציבות, מחירי החלב לצרכן עלו בכ-14% בממוצע בשלוש השנים האחרונות.


קרטוני חלב קרדיט: גרוק
קרטוני חלב - קרדיט: גרוק


3 # תוכניות האוצר לפתיחת השוק לייבוא

לפי הדיווחים האחרונים, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הצהיר כי בכוונתו להוריד את יוקר המחיה דרך פתיחת שוק החלב לייבוא חופשי יותר ולבטל את המנגנון של "מחיר מטרה" והתכנון הממשלתי, הפחתת מכסים על מוצרי חלב, בעיקר גבינות קשות וחמאה, כדי להגביר את התחרות מול המחלבות המקומיות. באוצר מעריכים כי הוזלה כזו תוכל להביא להפחתת מחירים בשוק החלב ומוצריו של עד 30%, אך עם זאת, מומחים בענף טוענים כי ההשפעה בפועל תהיה מוגבלת: החלב הוא מוצר שדורש קירור מתמיד, הובלה ימית יקרה ואישורי כשרות, ולכן לא בהכרח משתלם כלכלית לייבא אותו.

4 # ייצור מקומי כמעט מלא לצד ייבוא מוגבל

כיום כ-90% ממוצרי החלב הנצרכים בישראל מיוצרים בארץ, בעוד היבוא שכן קיים מתמקד במוצרים מעובדים יותר, כמו גבינות צהובות, אבקות חלב וחמאה. המשמעות היא שהשוק המקומי כמעט עצמאי לחלוטין, והמשקים והרפתות הפרוסים ברחבי הארץ מהווים בסיס ייצור חיוני. עם זאת, התלות הגבוהה בייצור המקומי יוצרת פגיעות: כאשר הרפתנים דורשים העלאת מחיר מטרה, המדינה מתקשה לווסת את המחירים מבלי לפגוע באספקה.