החלטת דירקטוריון לאומי: שכרה של גליה מאור יעלה ל-210 אלף שקלים בחודש

החלטת מועצת המנהלים התקבלה בהסכמת כל הדירקטורים. השכר של מאור לפני ההעלאה: 190,814 שקלים ברוטו בחודש
ליאור נחום | (19)

מועצת המנהלים של בנק לאומי החליטה, לאחר שקיבל את המלצת הועדה המנהלית של הדירקטוריון, להעלות את שכרה החודשי של מנכ"ל הבנק, גב' גליה מאור, ולהעמידו על 210,000 שקלים ברוטו בחודש, לעומת 190,814 שקלים ברוטו בחודש, כיום.

החלטת הדירקטוריון התקבלה בהסכמת כל הדירקטורים ובנימוקיו להעלאת השכר, ציינו את הערכתו הרבה לתפקודה של מאור ולהישגיה לאורך שנים ארוכות. עוד ציין הדירקטוריון את הדרך המרשימה, בה מובילה מאור את הבנק, בתקופה של חילופי דורות ושינויים פרסונאליים בצמרת הקבוצה.

עוד החליט הדירקטוריון, להמליץ לדירקטוריון בנק לאומי בריטניה (UK), למנות את מר צבי איצקוביץ' ליו"ר הבנק, במקום מר איתן רף, אשר סיים את כהונתו כיו"ר בסוף השנה החולפת. בתוך כך, הומלץ לדירקטוריון לאומי קארד, למנות את גב' תמר יסעור למנכ"ל החברה, במקום מר דני כהן. בנוסף, מר דוד בר-לב, נכנס לתפקידו כיו"ר בנק לאומי למשכנתאות, במקום מר אבי זלדמן שפרש, לאחר שקיבל את אישור בנק ישראל.

תגובות לכתבה(19):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 19.
    זונג 21/01/2011 20:32
    הגב לתגובה זו
    מבטיח לכם שיש עו לפחות אלף כמוה. חוכמה קטנה להרוויח בבנק, האם אתם מכירים בנק בישראל שמפסיד. לא חשוב מי יעמוד/ עומד בראש הבנק. גליה מאור לא שוה את התשלום הזה.
  • 18.
    מושון1 21/01/2011 17:38
    הגב לתגובה זו
    האם זו אותה גברת גליה מאור שהיתה המפקחת על הבנקים בשנות ה-80 בימי ה" כלכלה הנכונה" ? זו שתחת עיניה הפקוחות(או אולי הסגורות)התנהל באין מפריע ויסות מניות הבנקים? בכל מדינה מתוקנת לא היו מאפשרים כנראה לגברת הנ" ל לעסוק בבנקאות (צריך לזכור ששלחו אז את מנהלי הבנקים לבית סוהר)אבל פה ברפובליקת הבננות המשגשגת היא עולה כפורחת בשמי הבנקאות. כל הכבוד עם מטומטם ויחי הזיכרון הקצר.
  • 17.
    שאול 21/01/2011 17:12
    הגב לתגובה זו
    הערך מוסף של גליה לבנק הנו שלילי
  • 16.
    רונית 21/01/2011 13:47
    הגב לתגובה זו
    גזלנות,גועל נפש
  • 15.
    שלוש וחצי משכורות !! 21/01/2011 12:24
    הגב לתגובה זו
    של פקיד. לכל חודש.
  • 14.
    היא בטח חוסכת לדירה...היא כבר לא צעירה (ל"ת)
    המתווך 21/01/2011 12:13
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    ראספוטין בן מדבידיב 21/01/2011 11:59
    הגב לתגובה זו
    לכל קנאיים לשם ולממון,אתם ממש אסון,גליה שווה כל פרוטה-תגידו רק נכון!!! מה אתם עשיתם בשביל המדינה?גליה היקרה אם כל מפולות הבנקים,וויסות המניות ידוע..
  • 12.
    המשכורת היא בנוסף לבונוס..... (ל"ת)
    גד 21/01/2011 11:54
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    ברק 21/01/2011 10:35
    הגב לתגובה זו
    למה לי לא הכפילו את השכר פי 2.7?
  • 10.
    מגו הציבור 21/01/2011 10:24
    הגב לתגובה זו
    המטרה:כל הכסף יתרכז בידיי משפחות הפשע,הגזל,רמאות בחסות 120 חכים מושחתים ותיקשורת מיתרפסת(תמורת שלמונים)
  • 9.
    יוסי 21/01/2011 09:46
    הגב לתגובה זו
    במצב שאין לאוכלוסיה מסוימת אפשרות להתקיים או בקושי רב מדוע לפרסם משכורת כזו מוציא לבני אדם את העיניים
  • 8.
    לא היה מקום, היא לא מסכנה שצריך לרחם עליה (ל"ת)
    צחי 21/01/2011 09:35
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    של 21/01/2011 09:00
    הגב לתגובה זו
    כמו חמור בשביל זה. ואני לא צווארון כחול או משו אני פשוט מסכן משכיל שכולם שמים פס
  • 6.
    רפאל עמר 21/01/2011 08:30
    הגב לתגובה זו
    אם עוולות כאלה שגרתיות. חייבים משיח עכשיו. היא מסכנה גדולה בבא זמנה עד 120 איך היא תפרד מהעושר?
  • 5.
    למה רק 210.000 יונס מקבל מליון וחצי (ל"ת)
    צופה 21/01/2011 00:32
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ממש בושה לא מצידקה אפילו חצי מהשכר (ל"ת)
    מי אמר שיש צדק?! 20/01/2011 23:12
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    שווה כל אגורה!!!!! מנהלת מספר 1 במשק! (ל"ת)
    אבנר 20/01/2011 23:06
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אסף 20/01/2011 22:47
    הגב לתגובה זו
    על מה??? היא עובדת יותר קשה מהייטקיסט באינטל???? עזבו את ההיטקיסט, יש לה כאבי ראש כמו לאלוף פיקוד הדרום? בושה!!!
  • 1.
    חכו חכו בקרוב שלי תעשה אצלכם סדר... (ל"ת)
    דירקטורים עלק... 20/01/2011 22:38
    הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.