הפרקליטות החליטה: כתב אישום יוגש נגד ורמוס על עבירות תרמית בניירות ערך

מלבד ורמוס, נשלחו מכתבים גם לשי ירון, דויד אדרי, שי בן דויד, אהרון נבון וסער וינטראוב, ובו הודעה על החלטה להגיש בעניינם כתב אישום
יוסי פינק | (8)

פרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה) מבהירה היום כי נשלח מכתב לרועי ורמוס, שי ירון, דויד אדרי, שי בן דויד, אהרון נבון וסער וינטראוב, ובו הודעה על החלטה להגיש בעניינם כתב אישום, וזאת בכפוף לשימוע, שייערך לא יאוחר מיום 31.3.2011.

נזכיר כי ההחלטה על העמדתם לדין מתייחסת לביצוע עבירות תרמית בניירות ערך ועבירות קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות בחשבון הנוסטרו של פסגות ניירות ערך, כל אחד לפי חלקו, וזאת ביחס למכרזי החלף שבוצעו על ידי המדינה בספטמבר 2007 ובנובמבר 2009, וכן בקשר לעבירות תרמית באגרות חוב ממשלתיות וקונצרניות במועדים שונים בתקופה שבין 2007-2009.

נזכיר, כי בחודש ספטמבר האחרון סיימה רשות ניירות ערך את החקירה בפרשת פסגות והעבירה את תיק החקירה לידי פרקליטות מחוז תל אביב על מנת שתחליט על אופן המשך הטיפול בתיק.

במרכז חקירת הרשות עמד חשד לפעילות תרמיתית שבוצעה על פני כמה שנים באגרות חוב קונצרניות וממשלתיות שבוצעה באמצעות חשבון הנוסטרו (חשבון המנהל את כספי בית ההשקעות עצמו) של חברת פסגות ניירות ערך על ידי סמנכ"ל הברוקראז' דוד אדרי ומנהל חדר המסחר שי בן דוד.

רשות ניירות ערך מצאה ראיות לפעילות תרמיתית של השניים במכרז הנפקת אגרות חוב ממשלתיות של משרד האוצר, אשר בוצעה יחד עם אהרון נבון, ששימש אז כמנהל חדר מסחר אג"ח בדויטשה בנק ישראל ועם סער וינטראוב, ששימש כברוקר בחדר מסחר אג"ח בדויטשה בנק ישראל.

ממצאי חקירת הרשות הצביעו גם על ראיות למעורבותם של רועי ורמוס, מנכ"ל פסגות בית השקעות, ושל שי ירון, מנכ"ל פסגות ניירות ערך בעבירות שבוצעו על ידי אדרי ובן דוד.

תגובה:

עו"ד נוית נגב, איריס ניב-סבאג ושרון קליינמן המייצגות את דוד אדרי: "דוד אדרי פעל כדין, לא עבר כל עבירה והדברים יתבררו, ככל שיהיה בכך צורך, בבית המשפט"

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    לא שמח אבל לא עצוב 17/01/2011 04:39
    הגב לתגובה זו
    ונחיתה בחזרה עמוק עמוק לתוך האדמה. תמיד אני שואל את עצמי איך יכול להיות שאנשים מגיעים בגיל 38 למשרה הכי בכירה בשוק ההון. כנראה שיש איזה עקב אכילס לכל אחד....
  • 6.
    השקולה 17/01/2011 00:27
    הגב לתגובה זו
    האוצר לא טפשים. ולא סביר שהם נתנו שירמו אותם בעסקות החלף.
  • 5.
    רובי לוי 16/01/2011 19:48
    הגב לתגובה זו
    וזה רק מה שיש באישי,עוד לא סיפרו וגילו לפרקליטות שיש חשבונות של הסבתא והסבא גם...
  • 4.
    אדיר 16/01/2011 19:28
    הגב לתגובה זו
    לא להאמין איך פעם אחר פעם אנשים שלא חסר להם כסף בוחרים בדרכים לא חוקיות להכניס עוד כסף...
  • 3.
    דני 16/01/2011 19:25
    הגב לתגובה זו
    פסגות גמרה אצלי. מחר כל הקופות שלה עפות למתחרים. הוראת מכירה לקרן נאמנות שלי אצלם כבר העברתי.
  • 2.
    אז לא יקבל פיצויים 80 מליון? (ל"ת)
    חלם 16/01/2011 18:12
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    חבל הוא אמנם דורסני אבל לא גנב (ל"ת)
    הח\"כים והשרים גונבים 16/01/2011 17:51
    הגב לתגובה זו
  • השקולה 17/01/2011 00:29
    הגב לתגובה זו
    הוא נלחם למען הציבור בפרשת אפריקה ישראל. הוא מספר 1 בשוק ההון
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי