דגני: "היצע הנכסים בפריפרייה נמוך; עלייה מסוימת של מחירים הינה הכרחית"

מניתוח של מכון גיאוקרטוגרפיה עולה כי תכנית הסיוע לרוכשים בפריפריה פונה לרבע מיליון איש, אולם ללא קיצור זמן הנסיעה וסבסוד הוצאות התחבורה הביקושים יהיו מועטים
לירן סהר | (9)

תכנית שר הבינוי והשיכון להעניק מענקים לרוכשי דירה בפריפרייה תגרום לכ- 3,500 משקי בית לקבל החלטה לרכוש דירה באחד מיישובים אלה בשנה, כך עולה מניתוח כלכלי שערכה ד"ר רינה דגני, מתכננת ערים ויו"ר קבוצת גיאוקרטוגרפיה. סך הכל הביקוש היום לדירות באזורי עדיפות א+ב, במגזר היהודי, קרוב ל- 20,000 יחידות בשנה.

התכנית כאמור תעניק השתתפות חודשית של המדינה בגובה של 800 שקל לחודש בהחזר המשכנתא למשך 20 שנה, עד כ- 190 אלף שקל, באזור עדיפות א', למי שירכוש דירה בבניין שאינו צמוד קרקע, אלא בנייה רוויה (באזור עדיפות ב', הסכום החודשי יהיה קטן יותר וגובה המענק הכללי יגיע לכ- 140 אלף שקל). המענקים מיועדים הן לציבור היהודי והן לציבור הלא יהודי. אולם בשל העובדה שביישוב הלא יהודי אין כמעט בנייה רוויה, התכנית רלוונטית כמעט לגמרי ביישובים במגזר היהודי בלבד.

דגני טוענת כי המגבלה של המענקים רק למי שירכוש דירה בבנייה רוויה בלבד מקשה על קבלת הטבות גם בשוק היהודי, כיוון שמבנה הנכסים המוצע היום ביישובי אזור עדיפות א' לדוגמא מורכב מ- 75% נכסים בבנייה רוויה וכ- 25% צמודי קרקע, שאינם רלוונטיים לתכנית ההטבות.

"בסך הכל היצע הנכסים היום באזורי הפריפרייה נמוך והוא פחות מהמבוקש. הביקוש מחייב בנייה חדשה של יותר מ- 3,000 דירות בשנה בכל יישובי הפריפרייה כולל באר שבע".

דגני מוסיפה כי תושבי הפריפריה יכולים היום להקצות לדירה סכום של כ-900 אלף שקל בממוצע, כ- 40% יכולים לשלם פחות מ- 500 אלף שקל, כ- 32% יכולים לשלם כ 800 אלף שקל ועד מליון שקל וכ-28% ישלמו יותר ממיליון.

כ-60% מכלל הרכישות בפריפרייה טוענת דגני יהיו עבור זוג צעיר או דירה ראשונה; כ- 30% בלבד לשיפור הדיור; כ- 10% להשקעה.

לטענה נגד תוכנית שר השיכון "כי הנהנים העיקריים מהתכנית יהיו הקבלנים או מוכרי הדירות אשר יעלו את מחירי הדירות בעקבות ההטבות לרוכשים", משיבה דגני, כי "עלייה מסוימת של מחירים בפריפריה הינה הכרחית. שיעורי העליות ביישובי הפריפרייה טרם הדביקו ברוב היישובים את המתרחש בכלל המדינה. כרגע קיים ריבוי קרקעות בפריפריה ובנוסף רוב הקרקעות שייכות למנהל מקרקעי ישראל, כך שבמקרה של עלית מחירים לא סבירה, ניתן לשלוט על הפשרת קרקעות בהתאם לביקושים ובך לשמור על רמת מחירים יציבה ביישובי הפריפרייה".

הניתוח מעלה גם את חשיבות הסיבסוד של מערכת התחבורה: אם מחירי התחבורה ברכבת או באוטובוס יסובסדו באופן ניכר, יעלה הביקוש ליישובי הפריפרייה בכ- 50%. הביקוש ליישובי הפריפריה יגיע הן מהיישובים עצמם והן מהיישובים הקרובים אליהם. משקי בית הגרים קרוב ליישובי הפריפרייה מוכנים לנסוע בממוצע כ- 15 דקות ממקום מגוריהם הנוכחי כדי לזכות במענקי המדינה.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    דגני מה האינטרס שלך בעליית מחירי נדלן (ל"ת)
    אולי תתעסקי רק בסקרי 17/01/2011 13:52
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    עדן דגן 16/01/2011 15:36
    הגב לתגובה זו
    או עתיד ילדייכם
  • 6.
    מנחם יהב 16/01/2011 15:30
    הגב לתגובה זו
    העלו את מחיריי מנהל מקרקעין במאות אחוזים ,פשוט בושה, ממשלת מיסים, אנו הצעירים כוח מכריע בבחירות נזכור זאת ביום הבוחר....
  • 5.
    יריב סגל 16/01/2011 15:12
    הגב לתגובה זו
    מה לגביי הנחות לאלו שמשרתים בכוחות הביטחון כגון: אנשי קבע משטרה וכבאים למה להם לא נותנים גם הנחות זו לא מבחירה שאינם יכולים לעשות מילואים, מה עם כצד צדק ???
  • אבי 16/01/2011 20:07
    הגב לתגובה זו
    בדיוק, תראה איזה הטבות מקבילים אנשי הקבע שעומדים לעבור עם סיום הקמת עיר הבה\"דים עזרה בשכירויות.
  • 4.
    מריצת הנדלן דגני לא מפסיקה לקשקש מפוזיציה (ל"ת)
    קונה רק בחו\"ל 16/01/2011 14:21
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    משה 16/01/2011 14:18
    הגב לתגובה זו
    ראש הממשלה צריך להתבייש אני שרתתי בצבא ולחמתי בשרפות הכרמל אני בונה בית קרקע על הר למה לי לא מגיע מענק אני חנוק אבל המדינה יורקת לי בפרצוף
  • 2.
    ליאור 16/01/2011 14:12
    הגב לתגובה זו
    מתי החוקים הללו יכנסו לתוקף?האם החוקים יכולו על מי שכבר לקחת משכנתא ולא קיבל את ההטבה ??מבקש ממי שמבין שיענה.תודה
  • 1.
    אלדו 16/01/2011 14:09
    הגב לתגובה זו
    גם לבניה לא רבוייה ,זוגות צעירים מרחיקים למקומות נידחים בכדיי למצוא קרקע זולה בשביל לבנות בית בעלות צנועה שמשתווה למחיר בית בבניין בעריי פיתוח ,למה לא מסבסדים גם להם עלויות הריי זו אותה מתרה הם גם מיישבים אזורי פיתוח א-ב...
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.