מחקר של IHS: "דו"ח ששינסקי יערער את היציבות הפיסקלית, ידרשו שנים לצבור מוניטין מחדש"
יישום המלצות ועדת ששינסקי עלול לעכב ואפילו למנוע פרוייקטים של קידוח גז ונפט ואילו הפעלת הרטרואקטיביות עשויה לפגוע ביציבות המשטר הפיסקלי. כך עולה מחוות דעת של חברת הייעוץ האמריקנית IHS, אותה שכרה נובל אנרג'י, השותפה במאגרי הגז הטבעי "תמר" ו"לוויתן" לצורך בחינת מסקנות ועדת ששינסקי.
העניין האירוני הוא שבדיוק לפני כעשור מדינת ישראל שכרה את חברת המחקר והיעוץ IHS במטרה שתמליץ על שינוי במדיניות הפיסקלית שתונקט על אוצרות טבע הכוללים שדות גז ונפט. בעקבות הדו"ח שהוגש דאז החליטה הממשלה להעלות את שיעור התמלוגים מהכנסות הקשורות באוצרות גז טבעי ולשנות את החוק המקורי שעמד בתוקף משנת 1952.
הסיכון בהשקעה בישראל שווה לסיכון בהשקעה בסודאן
בדו"ח שהגישה IHS, הנמנית עם קבוצת CERA העולמית, מציינים כי שינוי רטרואקטיבי בתמלוגי הגז עשוי לפגוע בהשקעה עתידית במדינת ישראל בשתי דרכים: 1. הדבר עשוי להאט ואפילו למנוע השקעה בתגליות עתידיות. 2. הפעולה תערער את ביטחון המשקיעים במשטר הפיסקלי בישראל.
עוד מציינים כי שינויים רטרואקטיבים על רשיונות קיימים יובילו בהכרח להורדת האטרקטיביות של ההשקעה בישראל, בדיוק בעת בה המשק הישראלי נתפס כמושך במונחים של תשואה על ההון.
בבדיקה כלל עולמית של יעדי השקעה אטרקטיביים, ישראל ממוקמת במקום ה-113 מתוך 125 מדינות ונמצאת לצד מדינות כגון סודאן, בוליבי, בורמה וסיירה ליאון. ב-IHS מציינים כי שינוי רטרואקטיבי כמובן שלא יוביל לעלייה של ישראל בדירוג ההשקעה.
ללמוד מנסיון העבר
בחברת המחקר IHS מציינים כי זה יהיה חבל לפגוע בערך של שדות הגז מנקודת המבט של ישראל, מאשר ללמוד מנסיון העבר שפגע במדינות ברחבי העולם. "לאפקט של שינוי רטרואקטיבי במדיניות הפיסקלית תהיינה השלכות ארוכות טווח. ידרשו שנים כדי לצבור מחדש את המוניטין הפיסקלי, אך דרושים חודשים בודדים בכדי להרוסו".
בהמשך לכך מונים רשימה של מדינות שביצעו שינויים פיסקליים שגגרו ירידה חדה בביקושים ובזרימת ההון. מבין המדינות שמוצגות נכללת רוסיה שהעלתה את מס היצוא על משאבים מינרלים - פעולה שגרמה להאטה משמעותית בייצור ובצמיחה בסקטור המדובר.
בתוך כך מציינים כי "מחלוקת" על תמלוגי הגז בניגריה כבר עתה גורמת להאטה משמעותית בהון הנכנס למדינה שמוקצה לאקספלורציה של שדות גז ונפט.
ה"ניו יורק טיימס": תמלוגי הגז יעמדו על 55%-60%
אתמול חשף המגזין האמריקני ה"ניו יורק טיימס" כי דו"ח ששינסקי צפוי להתפרסם ביום ב' והוא אושר עד כה על ידי נגיד בנק ישראל,סטנלי פישר, קרן המטבע העולמית וה-OECD. בראיון לעיתון ציין יו"ר הוועדה לקביעת רמת התמלוגים, פרופ' איתן ששינסקי, כי שיעור המס ינוע בין 55% ל-60%, רמה הנמוכה משיעור התמלוגים במדינות המתועשות - 62%.
- 7.T 01/01/2011 22:09הגב לתגובה זובעבר אמרתי שהליכוד נחשב לימני רק מבחינה כלכלית אך עכשיו אחרי שאני רואה שהיהודונים של ה-,NIF- הקרן לישראל החדשה- שולטים על נתניהו והוא הפך לשמאלני בהכל תוך ותור מוחלט הגז הישראלי לטובת מדינה הרואה בנו אויב עיקרי למרות פיסת נייר מסריח שניקרה הסכם שלום לאור כל זאת אני מבקש לא לתמוך בחברות הנשענות על הגז המצרי בזכות \"ידידנו שישינסקי\" ולהתפקד לליכוד ולזרוק את שטייניץ ונתניהו החלש.
- 6.הראל 01/01/2011 15:20הגב לתגובה זומהטוקטקיסטים בתלום שיושבים כאן ןבכל האתרים ורק מציפים שטויות. 99% מהם קנו את המניות בנתיים בשנתיים האחרונות רק שידעו שיש תגלית. חלקם לא נולדו בכלל שהיו חיפושי נפט בארץ לפני 25 שנה. פתאום כולם נהיו משקיעים ששמו את כספם שנים על גבי שנים בחיפושים. מספיק עם הדמגוגיה הזו בשקל! אוצרות הטבע הן של כ-ו-ל-נ-ו ולא ניתן רק לחבורה של פרזיטים שרוצים לעשות כסף ממניות להנות ממנה. לכו לעבוד!!!
- אתה אידיוט (ל"ת)tom 02/01/2011 08:27הגב לתגובה זו
- 5.עוד דוח מטעם תשובה וחבריו - שלא בוחלים בדבר (ל"ת)המס היום לא ריאלי 01/01/2011 10:28הגב לתגובה זו
- 4.חן 01/01/2011 08:41הגב לתגובה זוהממשל בהחלט צודק, למרות האיומים איפה שיש פוטנציאל לכסף חברות יגיעו, הם כבר ימצאו את תכנוני המס להקטין את התשלום. מעניין עם התגובות תוצרת של משרד יחסי ציבור?
- 3.אזרח שמתבייש 01/01/2011 05:12הגב לתגובה זובוא נראה את השלטון מחזיר כספים לכל מפסידי הבורסה בקידוחי העבר הכושלים.
- 2.bn 01/01/2011 05:06הגב לתגובה זושם נעשא סדר
- 1.יאיר 01/01/2011 04:31הגב לתגובה זולכם.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
