נכנסים לעידן הייצוא: "הגז מ'לוויתן' יהווה תשתית לפיתוח מאגרים נוספים"

גדעון תדמור ל-Bizportal: "אנחנו מאמינים שיש פוטנציאל נוסף בשטחים שבאזור". לא רק השותפות ב'לוויתן' צפויות להגיב בחיוב. לצפייה במפת הרשיונות המלאה - היכנסו
אריאל אטיאס |

תגלית 'לוויתן' תהווה בעתיד פלטפורמה עליה יתבסס כל ייצוא הגז מישראל לאירופה ואף לאסיה, כך אמר היום גדעון תדמור, מנכ"ל דלק אנרגיה בשיחה עם Bizportal לאחר ההכרזה על תגלית גז טבעי הגדולה בעולם בעשור האחרון בקידוח לוויתן בו שותפה הקבוצה.

"אנחנו נכנסים לעידן חדש - עידן הייצוא. לוויתן יהווה תשתית שעליו תפותח תשתית הייצוא של ישראל", אמר תדמור. "נצטרך לבצע בחינה מעמיקה, ביחד עם המדינה, של אופציות הייצוא הקיימות, כגון צינור גז או גז טבעי נוזלי (LNG)".

נובל אנרג'י עשתה היום היסטוריה בישראל בפעם השנייה בשנתיים האחרונות כאשר יחד עם שותפיה הישראלים הודיעה היום כי במבנה 'לוויתן' קיימות עתודות גז טבעי בגודל 453 מיליארד רגל מעוקב (16 TCF).

אורי אלדובי, יו"ר איגוד תעשיות מחפשי הנפט והגז באיגוד לשכות המסחר: "התוצאות בקידוח לוויתן הן תחילת הדרך להפיכת ישראל למעצמת אנרגיה, ולהפיכת ישראל למדינה מייצאת גז ולא מייבאת גז. יש פה הזדמנות להפוך את מדינת ישראל למעצמת אנרגיה בקנה מידה בינלאומי."

השכבה שתהפוך את ישראל למעצמת גז טבעי

מבנה 'לוויתן', הנמצא ברשיונות רציו-ים, שוכן מדרום-מערב לתגלית 'תמר' בה התגלה בתחילת 2009 מאגר גז טבעי המוערך כיום בכ-8.7 טריליון רגל מעוקב (247 BCM). כמו בתמר, בקידוח לוויתן, התגלו במספר שכבות שונות (סביב השכבה העיקרית המכונה NG10) מגיל טרצייר אוליגומיוקן חולות מאגר באיכות טובה מאוד, המכילים גז טבעי.

שתי תגלית הענק במים עמוקים, הראשונה הגדולה ביותר בעולם ב-2009 והשנייה הגדולה ביותר בעשור האחרון, נושאות עמה בשורה מרחיקת לכת באשר לפוטנציאל הטמון גם בקרקעית יתר שטחי המים הכלכליים של ישראל. שכבת ה-NG10, המתפרסת באגן המזרחי של הים התיכון, נוצרה על-פי התיאורה, בתקופת הטרצייר הקדום שבעידן הופעת היונקים (לפני עשרות מיליוני שנים) והפכה עם הזמן לשפך של נהר קדום ורווי גוויות בעלי חיים, שהתפרקו והתגבשו לכדי מצבורי נפט וגז.

"התגלית הנוכחית מחזקת לנו את האמונה שיש פוטנציאל נוסף בשטחים באזור. אנחנו מצאנו את מה שקיוונו למצוא, עכשיו השאלה היא איך הופכים את זה להכנסה טובה עבור כולם", אמר תדמור והבהיר שעתודות הגז בקידוח עומדות כרגע על 16 TCF ללא שום סיכון.

תגלית 'לוויתן', עדיין לא תגלית מסחרית (לא קיימת עבורה תוכנית פיתוח), צפויה להטיב עם כל סקטור חיפושי הנפט והגז בישראל ולא דווקא רק עם השותפות הישירות - דלק קידוחים יהש, אבנר יהש, דלק אנרגיה, כהן פיתוח ורציו יהש. האפקט צפוי לדבוק גם במניות הקשורות כגון זרח יהש (המחזיקה בהיתר הימי 'גוליבר'), מודיעין יהש והכשרה אנרגיה (השותפות ברשיונות 'מירה' ו'שרה').

ניתן אף לומר בביטחון, כי הדיווח העכשווי לא צפוי להיות סוף פסוק ואם למדנו משהו מהתנהלותה של נובל אנרג'י בקידוח 'תמר', הראלי במניות הגז לא יעצור כאן. נובל, חברה אמריקנית ותיקה הידועה במדיניות השמרנית שלה, צפויה לשחרר בשנה הקרובה עוד דיווחים רבים בנוגע להתקדמות בפרויקט - נתונים על השכבות התחתונות של הנפט, עדכון אומדן הגז, מבחני הפקה וכו'. דיווחים שכאלה, עמדו מאחורי העלייה בעתודות הגז בתמר מרמה של 3.1 TCF ל-8.7 TCF - עלייה של 180%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.