בונים על פרסום הלוויתן? להלן אסטרטגיה מתאימה

יונתן קריספין (דוביד) סוקר את המתרחש בשוק המניות ובוחן איפה הפקיעה הנוחה ביותר לשחקנים השונים

הבורסה מדשדשת בשבועיים האחרונים עם נטייה שלילית קלה כאשר המדד נעצר באזור ההתנגדות שכתבתי עליו ב-1310-1320. המחזורים נמוכים מתחת ל-1.5 מיליארד שקל, סוף שנה באופק, הבורסות בעולם נמצאות בחישובי תשואה שנתית, בחופשת כריסמס.

נגיד הבנק הסיני העלה את הריבית ואתמול הוריד את הבורסות מטה. עד כה אין בעולם ראלי משמעותי בדצמבר, אומנם הבורסות עלו אך זה ללא זיקוקים. העתיד מפחיד את הסוחרים, מה יהיה בתחילת ינואר האם הראלי ימשך, או שיחל מימוש בבורסות אחרי ארבעה חודשי ראלי של 20 אחוז.

ברקע משבר חובות באירופה, העלאות ריבית בסין, אוירה ללא אופוריה, כמו שמירת תשואות נטו על 2010, עם סימני שאלה ל-2011.

המפתח נימצא בינואר

כותרות בתי ההשקעות והבנקים הן על עליות שערים צפויות ב-2011 - ממליצים על מניות ספציפיות שיתנו תשואה עודפת ב2011. אז נכון שהאמונה היא בעליות שערים כי הפד בארה"ב ממציא לנו פטנטים על מנת להשאיר את הכלכלה על המסילה הנכונה, ואת הבורסות בכיוון עליה, אבל השאלה הנשאלת היא: האם דווקא כעת כדאי לקנות או שנכון לנו איזה מימוש רציני לפני כן? מימוש רציני זה 10 אחוז לערך.

אז איך ניתן לשלב תוכנית עבודה עם הסיכון הקיים? ראשית כל לחכות לינואר ולהבין את כיוון הבורסה. שנית כל עוד מדד המעוף מעל רמת ה1270 הוא בכיוון מגמה חיובי. כלומר כעת מדד המעוף נימצא ב1305 נכון ליום ג' בבוקר, והסיכון הוא 2.5 אחוז או המשך עליות של עוד 5-10 אחוז בטווח הנראה לעין.

מניות הנפט והמשקיעים בהן ממתינים בסבלנות להודעה של רציו בנושא הגז, שכבר מספר פעמים נדחתה. בשוק ההון מצפים לטריגר חיובי באמצעות זה, כמובן זה במידה וההודעה חיובית.

הממשלה צריכה לאשר תקציב דו שנתי השבוע, וזה משפיע על שוק ההון מהפן של משבר קואליציוני שש"ס מאיימת בו או ליברמן שגם בצד המאיימים. הממשלה והפוליטיקה איבדו את הבושה, עושקים את הציבור מכל כיוון, דלק שהיוקר שלו הוא רביעי בעולם מבחינת מיסוי, מחיר המים המאמיר. לממשלה הזאת וגם לאופוזיציה אין זכות חיים. הבעיה של העם היום נמצאת בכך שאין לו ייצוג בכנסת והציבור לא פוצה פה.

הפוליטיקה מדברת רק על הפלסטינים, ואין היום אף אחד שמדבר על הכלכלה. ב2002 המדינה הייתה ענייה והציבור עשיר, והיום זה הפוך. הקשר לבורסה הוא שכשהמדינה עשירה, הבורסה מעשירה. כשהמדינה בבעיות כספיות, הבורסה בשקיעה. מה אתם בוחרים? לשלם יותר על הדלק/מים, מיסוי עקיף על כל מיני מוצרים, ולהרוויח תשואה על קופת גמל או קרן השתלמות. ואם אין לך קרן או קופה או כסף בשוק ההון אתה נידפק עד העצם.

אני כותב את הדברים הללו על מנת שאזרחים כאן יתעוררו, שהממשלה תהיה מאוימת בביצועי מיסים עקיפים, ושתפסיק להכניס את היד בצורה בוטה לכיס האזרח.

לסיכום: מדדי השוק מסיימים שנת עליות, ההמתנה היא כעת לחודש ינואר. טווח המסחר של השוק כרגע הוא 1280-1340 נקודות. משקיעי טווח ארוך, הסטופ הוא במדד 1200, הם יודעים להרוויח מגמה ארוכה, אך גם לספוג הפסדים בדרך על הכורסה.

Sp: מאז דילג מדד זה מעל 1230 הוא ממשיך מעלה, כאשר יעדו הוא 1300 כל עוד ישהה מעל רמת ה1220. כעת הוא ב1257. בעצם זה אותו מלל משבוע שעבר, דבר לא השתנה.

דאו: מעל 10500, יעדיו גבוהים לעבר 10800 ו11000. ירידה מ10500 תבשר על ירידות.

אופציות מעו"ף

שבוע שעבר הצגתי את רמת ה1310-20 כהתנגדות מטעם כותבי האופ'. ההתנגדות הוכיחה את עצמה, הכותבים אכן שלטו בכיפה החודש, הטווח המכסימלי של הכותבים היה וניצב על 1310-20, ורמה זאת הובילה לירידות שערים. במהלך החודש ראינו הרבה כתיבות פוטים שכבר עברו לעולם שכולו טוב, הם נמצאים במחיר של 10 אחוז מערך כתיבתם. הקולים נכתבו בכמויות קטנות יותר מרגע העלייה מעל מדד 1300.

בינתיים הרצון והמציאות של הסוחרים השתלבו יחדיו, המדד לא עלה מעל 1320, ואם יעלה ביד הסוחרים. הוא יישאר מתחתיו לפקיעה. השאלה אם טריגרים חיצוניים ישנו את התמונה ביומיים שנשארו.

תובנה זאת כבר התקבלה שבוע שעבר, ובימים הללו היא הייתה אקטואלית, ככל שמתקרבים לפקיעה החשש מתנודה עולה, אם כי ניתן לומר שכותבי הסטייה החודש הרוויחו נאה מאוד מהירידה בתנודתיות . כוונתי היא שכאשר הסטייה יורדת ל12 בדרך כלל מצפים לחשש הכותבים, אך החודש זה לא קרה ממספר סיבות:

א. חשש מועט לירידות, מה שהביא לכתיבות פוטים רבים החודש, כי הרי חודש דצמבר הוא חודש חיובי, ועוד אחרי שנובמבר היה שלילי.

ב. מי ימכור מניות?

ג. תנודתיות נמוכה של השוק שנמצאת מתחת למחיר הנוכחי של הסטייה, אז עדין משתלם לכתוב.

ד. במחזורים של 1.5 מיליארד שקל פוטנציאל התגשמות חלומם של סוחרי המעוף גדל לשחיקת פרמיות במקרה הנוכחי.

לסיכום: הפקיעה עד כה לא נראית משהו מיוחד. מי שבונה על תנועה חדה ביום וחצי שנישאר יכול לקנות קצוות. המדד כעת נימצא בתווך של 1300-1310. בוקר פקיעה יכול להוציא מהטווח הנ"ל בשל ביקוש או הצע חריג.

ועוד מילה על האופציות לינואר: הסטייה הנמוכה עשויה לעלות, לכן הייתי נזהר מכתיבה מהירה, עדיף להמתין ולראות את הלך הרוח. ניתן גם לקנות שוקת לינואר קול 1350 ופוט 1270 לתנודה אפשרית. אפשר גם קצוות רחוקים יותר. ככה ניתן לנצל עליה אפשרית בסטייה ותנודה פוטנציאלית לפתיחת שנה.

בהצלחה

מאת: יונתן קריספין (דוביד), מרצה לקורס מעו"ף פרקטי במכללת מגמות ובעלים של חדר מסחר הכולל הכוונה בשוק ההון בירושלים

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.