ה-FDA אמר לא לטבע: דורש נתונים נוספים בנוגע לגרסה חדשה לקופקסון; זינקה 3%

בניגוד לאופי ההודעה, המניה הגיבה בעלייה של כ-3% וזאת לאור הערכות כי ה-FDA יקשיח תנאי כניסה עבור המתחרות העיקריות של החברה
סתיו שירייב |

ענקית הגנריקה הישראלית הודיעה היום כי מנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) החליט שלא לאשר לחברה להתחיל בשיווק גרסה משודרגת של תרופת הקופקסון.

מדובר בבהרכב חדש הכולל 20 מיליגרם של החומר פעיל אך כמות נמוכה יותר של נוזל, 0.5 מ"ל בהשוואה ל-1 מ"ל לגרסה המקורית. המינהל החליט שלא לאשר את בקשת החברה בעת הנוכחית ודרש ניסוי קליני מעמיק יותר בתרכובת החדשה בטרם יאשר את שיווק הגרסה החדשה. הנימוק העיקרי היה- "מכניזם של עבודת הקופקסון לא מובן לחלוטין ולכן לשינוי בפורמולה עשויה להיות השפעה קלינית רבה".

בניגוד לאופי ההודעה זינקו מניותיה של החברה בכ-3% מייד לאחר ההודעה וזאת לאור הערכות בשוק התרופות כי ההחלטה בעצם מהווה הקשחת תנאים מצד המנהל עבור אישור תרופות גנריות הדומות לקופקסון של המתחרות העיקריות של טבע. כלומר, ה-FDA ידרוש מחברות המתחרות על הקופקסון ניסויים קליניים מקיפים בטרם אישור תרופות מתחרות לקופקסון.

בסקירה מיוחדת שהוציאו סיטי גרופ נאמר כי "ההודעה הינה שלילית עבור חברות הרוצות לפתח גרסה גנרית של הקופקסון, כאשר אילו ידרשו לערוך ניסוים קליניים במטרה לבדוק האם התרופה תהיה בטוחה לשימוש".

מוקדם יותר הבוקר, בסקירה שהוציא מריל לינץ' נכתב כי השוק מתחיל להיות עצבני מחשש מפני התחרות על הקופקסון. על כן מנסים האנליסטים של מריל לינץ' לצייר קווי מתאר אופציונאליים שישפיעו על התמחור של הקופקסון עבור טבע.

התרחיש הראשון נקרא 'התרחיש הבסיסי' ובו נכתב כי "באמצע 2014 התחרות הגנרית תגיע לשיאה ולצד טבע תקום שחקנית חזקה נוספת. בסביבות 2015 מתחרה נוספת תגיע לעמדה חזקה ולחדירה משמעותית לשוק, בארה"ב ומחוצה לה". להערכתם, "בשל המורכבות של הטיפול התרופתי, ה'שחיקה' של הקופקסון תהיה חלשה בהרבה מבמקרים דומים של תחרות גנרית."לידיעה בהרחבה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.