שמתם לב? הקנדים נתנו איתות חיובי לכלכלה האמריקנית

אורית לוין, אנליסטית בבנק מזרחי טפחות, מצביעה על איתות חיובי שסיפקו אתמול הבנקים הקנדים לכלכלה האמריקנית
אורית לוין |

לאחרונה נתבשרנו ששני בנקים קנדים רכשו בנקים בארה"ב. הרכישות הללו יכולות להוות איתות לאמונם בכלכלה האמריקנית, אך יש לזכור: הן אינן נטולות סיכונים.

הקנדים באים

אתמול הודיע הבנק הקנדי Toronto Dominion (TD), כי ירכוש את חברת Chrysler Financial, חברת האשראי לרכב של קרן ההשקעות Cerberus האמריקאית; זאת בתמורה ל 6.3 מיליארד דולר. מדובר רכישה ענקית שנייה בתוך זמן קצר במגזר הפיננסי בארה"ב; זאת לאחר ש Bank of Montreal רכש את Marshall & Ilsley Corp בשבוע שעבר ושילם בתמורה ל 4.1 מיליארד דולר.

לדעתי, שתי הרכישות הללו מצביעות על כך שגופים איתנים ויציבים כגון הבנקים הקנדיים שביצעו את הרכישות, מאמינים בכלכלה האמריקאית, מהמרים שתתאושש ומנצלים את מחירי המציאה כדי לרכוש בנקים מהשורה השנייה והשלישית במדינה. והאמונה הזאת מתאימה לבנקים הבינוניים האמריקאים, הנמצאים במצב קשה ומשוועים לסיוע כלשהו, כמו כפפה ליד.

הבחירה של הממשל

מה גורם לנחיתותם של המוסדות הבינוניים דווקא? ובכן, לאחר פרוץ המשבר הפיננסי, מיהרה ממשלת ארה"ב להציל את הבנקים הגדולים במדינה, אלו שלנפילה שלהם היו עלולות להיות השלכות מאקרו יציבותיות קשות על המשק האמריקאי בכללותו, ורכשה את מניותיהם.

מנגד, לגבי הבנקים מהשורה השנייה והשלישית, שנפילה שלהם לא נחשבה סכנה ליציבות המערכת הפיננסית, הסתפקה הממשלה בכך שרכשה מהם נכסים רעילים ותו לא. בדיעבד, מתברר שלחלק גדול מהם הסיוע לא הספיק. כתוצאה, גם היום, שנתיים ויותר מפרוץ המשבר, בנקים אזוריים בארה"ב ממשיכים לקרוס.

הדוגמא של Chrysler Financial

חברת Chrysler Financial השתייכה בעבר ליצרן הרכב Chrysler, אך לפני 3 שנים נמכרו השניים לקרן ההשקעות Cerberus בתמורה ל 7.4 מיליארד דולר. הקרן העבירה את השליטה בחברת הרכב של Chrysler ב 2008, לאחר שזו כמעט קרסה בשל בעיות נזילות. בעוד יצרן הרכב היה מעמסה רצינית על מאזנה של Cerberus, חברת Chrysler Financial לא גרמה נזק, אך גם לא הצליחה להתרומם: היה לה תיק אשראי לא גדול של כ 7.5 מיליארד דולר והיא הייתה מאוזנת תפעולית..

הסיבה לחוסר יכולתה של Chrysler Financial להתרומם הייתה שהציבור הכיר אותה אך ורק כנותנת אשראי לרכבים של קרייזלר (היא אף המשיכה לשאת את שמה גם לאחר המכירה) ולכן פוטנציאל הצמיחה שלה היה מוגבל.

לכאורה, Win Win situation

בנק Toronto Dominion, שרכש את החברה, יכול לדחוף אותה קדימה באמצעות סינרגיה עם עסקיו האחרים. אגב, לא מדובר במהלך בודד מצידו. הבנק ביצע שורת רכישות בארה"ב שהחלו עוד ב 2004. בניגוד למקובל בשנות הבועה בארה"ב, התמקדו הרכישות בחברות אשראי לרכב ולא נעשו במינוף גבוה. בזכותן, יש כיום לבנק Toronto Dominion תיק אשראי בהיקף של כ 14 מיליארד דולר, מהם 4 מיליארד בארה"ב. הרכישה הזו, תציב את TD כאחת מחמש חברות האשראי לרכב הגדולות בארה"ב.

מבחינת הממשלה האמריקאית, כוחות השוק פעלו במקרה הזה היטב ומנעו ממנה צורך לסייע ל Chrysler Financial; כך נחסכו הוצאות גבוהות למשלמי המסים. מבחינת הבנקים בקנדה, זוהי הזדמנות לחדור לשוק האמריקאי במחירי מציאה, וללא תחרות. בנקים באירופה, שבעבר התמודדו על עסקאות רכישה מסוג זה, מנסים כיום להתאושש ממשברים שפוקדים אותם ואינם מהווים איום תחרותי.

אז איפה הקץ'?

אז אם מדובר בעסקת Win-Win לכל הצדדים, מה הבעיה? ראשית, קשה לקבוע עד כמה ניתן יהיה להסתמך על משקיעים זרים כדי להציל את הבנקים הבינוניים והקטנים בארה"ב. נכון, בחלק מהמקרים מדובר בעסקאות Win-Win, אך מספרן אינו גבוה וכך גם מספר המשקיעים הפוטנציאליים. רכישות ומיזוגים יסייעו אמנם למערכת הפיננסית האמריקאית, אך לא יצילו אותה מקריסה של בנקים אזוריים רבים נוספים.

שנית, אי אפשר לומר שהעסקה של Toronto Dominion נטולת סיכונים. היא מהמרת למעשה על השוק האמריקאי ועל יכולתה להגדיל את היקף ההלוואות שמעניקה Chrysler Financial. הבנק הרוכש רוצה להגיע לתיק אשראי של 10 מיליארד דולר ב 2012, מה שיביא לו רווח נקי של 100 מ' דולר.

בשורה התחתונה

ימים יגידו, אם מדובר בהזדמנות או בהימור שלא השתלם. שוק ההון סבור בינתיים שזוהי הזדמנות, אך דברים יכולים להשתנות. כך או כך, למי שמחפש סימנים לעדנה עתידית בכלכלת ארה"ב ובמגזר העסקי בפרט, עסקאות כאלו עשויות להוות צעד בכיוון הנכון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי