שמתם לב? הקנדים נתנו איתות חיובי לכלכלה האמריקנית
לאחרונה נתבשרנו ששני בנקים קנדים רכשו בנקים בארה"ב. הרכישות הללו יכולות להוות איתות לאמונם בכלכלה האמריקנית, אך יש לזכור: הן אינן נטולות סיכונים.
הקנדים באים
אתמול הודיע הבנק הקנדי Toronto Dominion (TD), כי ירכוש את חברת Chrysler Financial, חברת האשראי לרכב של קרן ההשקעות Cerberus האמריקאית; זאת בתמורה ל 6.3 מיליארד דולר. מדובר רכישה ענקית שנייה בתוך זמן קצר במגזר הפיננסי בארה"ב; זאת לאחר ש Bank of Montreal רכש את Marshall & Ilsley Corp בשבוע שעבר ושילם בתמורה ל 4.1 מיליארד דולר.
לדעתי, שתי הרכישות הללו מצביעות על כך שגופים איתנים ויציבים כגון הבנקים הקנדיים שביצעו את הרכישות, מאמינים בכלכלה האמריקאית, מהמרים שתתאושש ומנצלים את מחירי המציאה כדי לרכוש בנקים מהשורה השנייה והשלישית במדינה. והאמונה הזאת מתאימה לבנקים הבינוניים האמריקאים, הנמצאים במצב קשה ומשוועים לסיוע כלשהו, כמו כפפה ליד.
הבחירה של הממשל
מה גורם לנחיתותם של המוסדות הבינוניים דווקא? ובכן, לאחר פרוץ המשבר הפיננסי, מיהרה ממשלת ארה"ב להציל את הבנקים הגדולים במדינה, אלו שלנפילה שלהם היו עלולות להיות השלכות מאקרו יציבותיות קשות על המשק האמריקאי בכללותו, ורכשה את מניותיהם.
מנגד, לגבי הבנקים מהשורה השנייה והשלישית, שנפילה שלהם לא נחשבה סכנה ליציבות המערכת הפיננסית, הסתפקה הממשלה בכך שרכשה מהם נכסים רעילים ותו לא. בדיעבד, מתברר שלחלק גדול מהם הסיוע לא הספיק. כתוצאה, גם היום, שנתיים ויותר מפרוץ המשבר, בנקים אזוריים בארה"ב ממשיכים לקרוס.
הדוגמא של Chrysler Financial
חברת Chrysler Financial השתייכה בעבר ליצרן הרכב Chrysler, אך לפני 3 שנים נמכרו השניים לקרן ההשקעות Cerberus בתמורה ל 7.4 מיליארד דולר. הקרן העבירה את השליטה בחברת הרכב של Chrysler ב 2008, לאחר שזו כמעט קרסה בשל בעיות נזילות. בעוד יצרן הרכב היה מעמסה רצינית על מאזנה של Cerberus, חברת Chrysler Financial לא גרמה נזק, אך גם לא הצליחה להתרומם: היה לה תיק אשראי לא גדול של כ 7.5 מיליארד דולר והיא הייתה מאוזנת תפעולית..
הסיבה לחוסר יכולתה של Chrysler Financial להתרומם הייתה שהציבור הכיר אותה אך ורק כנותנת אשראי לרכבים של קרייזלר (היא אף המשיכה לשאת את שמה גם לאחר המכירה) ולכן פוטנציאל הצמיחה שלה היה מוגבל.
לכאורה, Win Win situation
בנק Toronto Dominion, שרכש את החברה, יכול לדחוף אותה קדימה באמצעות סינרגיה עם עסקיו האחרים. אגב, לא מדובר במהלך בודד מצידו. הבנק ביצע שורת רכישות בארה"ב שהחלו עוד ב 2004. בניגוד למקובל בשנות הבועה בארה"ב, התמקדו הרכישות בחברות אשראי לרכב ולא נעשו במינוף גבוה. בזכותן, יש כיום לבנק Toronto Dominion תיק אשראי בהיקף של כ 14 מיליארד דולר, מהם 4 מיליארד בארה"ב. הרכישה הזו, תציב את TD כאחת מחמש חברות האשראי לרכב הגדולות בארה"ב.
מבחינת הממשלה האמריקאית, כוחות השוק פעלו במקרה הזה היטב ומנעו ממנה צורך לסייע ל Chrysler Financial; כך נחסכו הוצאות גבוהות למשלמי המסים. מבחינת הבנקים בקנדה, זוהי הזדמנות לחדור לשוק האמריקאי במחירי מציאה, וללא תחרות. בנקים באירופה, שבעבר התמודדו על עסקאות רכישה מסוג זה, מנסים כיום להתאושש ממשברים שפוקדים אותם ואינם מהווים איום תחרותי.
אז איפה הקץ'?
אז אם מדובר בעסקת Win-Win לכל הצדדים, מה הבעיה? ראשית, קשה לקבוע עד כמה ניתן יהיה להסתמך על משקיעים זרים כדי להציל את הבנקים הבינוניים והקטנים בארה"ב. נכון, בחלק מהמקרים מדובר בעסקאות Win-Win, אך מספרן אינו גבוה וכך גם מספר המשקיעים הפוטנציאליים. רכישות ומיזוגים יסייעו אמנם למערכת הפיננסית האמריקאית, אך לא יצילו אותה מקריסה של בנקים אזוריים רבים נוספים.
שנית, אי אפשר לומר שהעסקה של Toronto Dominion נטולת סיכונים. היא מהמרת למעשה על השוק האמריקאי ועל יכולתה להגדיל את היקף ההלוואות שמעניקה Chrysler Financial. הבנק הרוכש רוצה להגיע לתיק אשראי של 10 מיליארד דולר ב 2012, מה שיביא לו רווח נקי של 100 מ' דולר.
בשורה התחתונה
ימים יגידו, אם מדובר בהזדמנות או בהימור שלא השתלם. שוק ההון סבור בינתיים שזוהי הזדמנות, אך דברים יכולים להשתנות. כך או כך, למי שמחפש סימנים לעדנה עתידית בכלכלת ארה"ב ובמגזר העסקי בפרט, עסקאות כאלו עשויות להוות צעד בכיוון הנכון.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
