מנכ"ל דניה סיבוס: "פועל סיני מקבל 12,000 שקל נטו ויש מחסור בעובדים זרים"
בעוד שקברניטי המשק דנים במחירי הדיור הגואים בוועדת הכלכלה של הכנסת, פורום הנדל"ן שערכה חברת המידע העסקי דן אנד ברדסטריט ניסה לענות על השאלה מה צפוי בשוק הנדל"ן בשנה הקרובה ובעתיד.
הפורום, המסכם את 2010 משכך אליו את בכירי חברות הנדל"ן במשק: מנכ"ל שיכון ובינוי תמיר דגן, מנכ"ל אפריקה מגורים גיל דקל, מנכ"ל דניה סיבוס רונן גינזבורג, יו"ר ישרס שלמה איזנברג, מנכ"ל אלקטרה נדל"ן שלמה שרף, מנכ"ל אלוני חץ - נתן חץ ועוד.
הדיון ברובו עסק במחירי הנדל"ן הגבוהים ומי שהיה הנחרץ ביותר שהניח את הקלפים על השולחן ולא היסס לומר את על ליבו היה מנכ"ל דניה סיבוס אשר רכשה לאחרונה את אפריקה מגורים: "הבעיה הגדולה שלנו היא שאין לנו עובדים, ואי אפשר לבצע את העבודות. שכר העבודה כל הזמן עולה ופועל סיני מסיים את החודש עם שכר נטו של 12,000 נטו ביד".
לדברי גינזבורג הענף צריך 15,000 עובדים ואם זה יקרה ניתן יהיה לבנות בניין ב-15-16 חודשים בלבד לעומת 24 חודשים כיום. לדעתו של גינזבורג הדבר נובע מחוסר רצון של הממשלה להכניס עובדים זרים והטיל את האשמה על שר האוצר ונגיד בנק ישראל.
גינזבורג הוסיף גם שבארץ יש היום מחסור של מנופים ואי אפשר לזרז את הבנייה למגורים בישראל - למרות כל האהדה מצד חברי הכנסת. טענה נוספת שהעלה גינזבורג היה העיכובים הכל כך ממושכים לקבל טופס 4 (המאפשר כניסה לדירות).
מנכ"ל שיכון ובינוי נדל"ן: "הביקוש קיים אך תהליכי שחרור הקרקעות לוקח זמן רב"
לפני כן נשא דברים תמיר דגן מנכ"ל חברת שיכון ובינוי נדל"ן הפועלת בתחום המגורים בישראל. "אף אחד לא מסתיר את העובדה שהיו שנתיים נהדרות בשוק הנדל"ן למגורים. אני לא מסכים עם הטענה שיש לנו כאן בועה ולדעתי לא יהיו עליות מחירים בשוק הדיור כמו בשנתיים האחרונות".
לדברי דגן: "הביקוש לדירות קיים אך תהליכי שחרור הקרקעות לוקח זמן רב שלעתים יכול להגיע לחצי שנה. עד שלא ישחררו פה קרקעות המחירים ישמרו ברמה הזאת ואני לא רואה ירידה. אף אחד לא חשב שביישוב כמו צור נתן (באזור טייבה ת"ק) ימכרו דירות של ארבעה חדרים במחיר של יותר ממיליון שקל".
גילי דקל מנכ"ל אפריקה מגורים תקף את התנהלותם של יזמים הקונים קרקעות במחירים מופרזים, אשר דחפה את עליית המחירים: "אין לי יתרון מול קבלן טנדר שבונע 24 יחידות דיור - אלא רק במתחמים גדולים. מדינת ישראל צריכה להוציא למכרזים מתחמים גדולים שבהם יש לנו יתרון".
שלמה אינזברג יו"ר ישרס התייחס בדיון לשוק האג"ח והגיוסים: "בשנה וחצי האחרונות שוק האג"ח נגיש מאוד לגיוס, זורם מאוד וישנם היקפי גיוס ללא תקדים. במקביל לגיוסים - ישנה ירידה של היקף האשראי בצד הבנקאי מכיוון שמדובר בכלים שלובים".
לדברי איזנברג: "הגיוס היום נעשה בצורה מאוד מקצועית והדבר יתבטא לאורך השנים הקרובות בעתיד. אני חושב שמה שכן השתנה זה שההפקרות של 2005-2007 נגמרה וכספי פנסיה כבר לא מממנים פעילות נדל"נית מסוכנת".
נתן חץ: "מחירי הדירות ירדו בסוף השנה הבאה בצורה מהירה ודרמטית"
נתן חץ, מנכ"ל אלוני חץ התייחס אף הוא לשוק האג"ח וציין שחברות בתחום הנדל"ן מניב כמעט ולא פושטות רגל. לדבריו למי שלא ממונף מדי (מעל 70%) לא כמעט ולא יכול לקרות כלום. לדבריו, אחת החברות (דלק נדל"ן) הייתה ממונפת והיא העדיפה להקטין את הריבית בתמורה לאיגרות חוב קצרות. לדברי חץ - המח"מ הוא דבר חשוב גם אם הריבית יקרה יותר כיוון שהיא מאפשרת להיות מוכנה לתקופות רעות. יתרה מכך, חץ ציין כי "זאת תקופה נהדרת עבור חברות הנדל"ן להאריך את המח"מים בריביות יחסית זולות".
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
