בשעת מבחן - הזרים עשויים להעניש את השקל, קחו בחשבון

רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה במזרחי טפחות בוחן את האתגרים הגדולים של השקל בשנים הקרובות
רונן מנחם |

ישראל קצרה שבחים רבים בכניסה למשבר העולמי, המשקיעים הזרים מתמקדים כיום באיתנותה הכלכלית, בהצלחתה המוניטארית - פיסיקאלית ובעמידות הבנקים במדינה, ומתעלמים כמעט לחלוטין מהחיסרון הגדול ועתיק היומין שלה - הסיכון הביטחוני-מדיני והגיאו-פוליטי, המלווה אותה לאורך השנים.

המהפך בהתנהגות הזרים השתקף להערכתי בצורה הטובה ביותר בהתאוששות המרשימה בשער השקל כנגד הדולר דווקא כשפרץ המשבר.

שנת 2011 והבאות אחריה עשויות להיות שנים של הכרעות מדיניות-ביטחוניות והנושא שוב יעלה על הפרק. הלקח שלמדנו מהמשבר האחרון הוא שהימנעות מהידרדרות במוקדי המתיחות השונים תהיה הכרחית על מנת למנוע הידרדרות חוזרת גם בשער החליפין של השקל.

על הצלחת המשק בשנים האחרונות אין חולק. למעט קפיצה מסוימת בקצב האינפלציה, צלחנו את המשבר הגלובאלי בנקל: הגידול בתוצר הואט במידה מוגבלת בלבד וביציאה מהמשבר ישוב לקצב המהיר שרשם לפניו; העודף בחשבון השוטף (במונחי תמ"ג) החזיק מעמד ובשנים הבאות יכפיל עצמו; הגירעון בתקציב המדינה לא הידרדר וביציאה מהמשבר אף יצטמצם; והחוב הציבורי (במונחי תמ"ג) יצטמצם אף הוא בשיעור ניכר. כך לפי הערכות קרן המטבע הבינלאומית. לא רבות הן המדינות שיכולות להתהדר כיום בתחזיות כאלו.

על מנת להמחיש עד כמה טוב נחשב מצבה של כלכלת ישראל בעולם, קרן המטבע הבינלאומית הגדירה קבוצה של מדינות מפותחות לא גדולות וכללה בה, יחד עם ישראל, את אוסטרליה, צ'כיה, דנמרק, הונג קונג, איסלנד, קוריאה, ניו זילנד, נורווגיה, סינגפור, שוודיה, שווייץ וטייוואן. ביצועי המשק בולטים לטובה בהשוואה למדינות הללו ומרשימים במיוחד בהיבטי החוב והעודף בתקציב הממשלה ובמאזן התשלומים. אלו הן אמות מידה חשובות מאוד מבחינת חברות המדרגות חוב ואשראי בפרט ומשקיעים זרים בכלל.

כאמור, אחד המדדים החשובים למידה בה השתקפה הצלחתה של ישראל הוא שער החליפין של השקל כנגד הדולר.

מתחילת 2001 עד אמצע 2007, לפני המשבר, היה שער החליפין של השקל כנגד הדולר נמוך (מפוחת) בהרבה מהשער שהתאים להפרשי האינפלציה והריביות בין שתי המדינות. לפי חישובי, שרר, לאורך התקופה, פער "בלתי מוסבר" של עשרות אגורות לרעת השקל.

מנגד, מאמצע 2007 עד היום, בעקבות המשבר, הצטמצם במהירות ולבסוף נסגר הפער לרעת השקל. השקל הפך מטבע בר המרה לגיטימי לכל דבר ועניין. בחודשים אפריל - אוקטובר 2008, כשהמשבר בעולם החריף, אף היה שער השקל גבוה (מיוסף) מהמתבקש. אין פלא שבנק ישראל החל להתערב בנמרצות בשוק מטבע החוץ בחודשים הללו.

אין ספק, השקל התאושש בצורה מרשימה בשלוש השנים האחרונות.

את המהלך הגדול שעשה השקל בתקופה זו אני מסביר כך:

לפני המשבר נתן את הטון מצבה הגיאו-פוליטי הרעוע של מדינת ישראל, בקביעת היחס המסויג כלפיה מצד המשקיעים הזרים. לכן, שער השקל כנגד הדולר היה מפוחת יתר על המידה ונאמר על סוכנויות הדירוג שלולא המצב המדיני ביטחוני היו קובעים לנו דירוגי אשראי וחוב גבוהים יותר. אולם, בשנים שקדמו למשבר המשק הישראלי התמיד לצמוח במהירות והדבר השתלם לו בהמשך.

בכניסה למשבר ובעקבותיו גרמו ההידרדרות המהירה במדינות רבות בעולם מחד, והאיתנות שהפגין המשק הישראלי מנגד, לכך שהמשקיעים הזרים זנחו את ההיבט הביטחוני - מדיני והתמקדו בהזדמנויות הכלכליות ועסקיות שישראל מציעה. כאמור, 4 שנות התרחבות כלכלית מהירה שהמשק הישראלי הציג עד אז השתלמו בתקופה קשה זו. לא לחינם צורפה ישראל לרשימת MSCI שווקים מפותחים ול-OECD דווקא השנה.

מה הלאה? מבחינה כלכלית גרידא, תהליך ההתאמה תם; להערכתי, שער החליפין הנוכחי משקף את התנאים הבסיסיים של כלכלת ישראל ואין כעת סיבה לפיחות או ייסוף חד. ברוב תחומי הכלכלה, אינני רואה התפתחויות, חיוביות או שליליות, שישנו משמעותית את פני הדברים.

אך השנים הבאות עלולות לשוב ולהבליט דווקא את השטחים מהם ישראל לא נהנית - הקשיים והאתגרים הרובצים לפתחנו בתחום הביטחוני -מדיני; זירות רבות, לרבות איראן, סוריה, לבנון וחיזבאללה והרשות הפלסטינית תתקרבנה, מן הסתם, לנקודות הכרעה.

להערכתי, תנאי חשוב לכך ששער החליפין של השקל ימשיך לשקף את איתנותו ומיצובו של המשק הישראלי בכלכלה העולמית, כפי שעשה טוב כל כך בכניסה למשבר העולמי וביציאה ממנו, הוא הימנעות מהידרדרות במוקדי המתיחות הללו.

ניסיון העבר מצביע על קשר הדוק בין הידרדרות במצב המדיני-ביטחוני לבין פיחות בשער החליפין של השקל; קשר זה הולך ומתהדק ככל שהידרדרות מחריפה ומתארכת ויכול להיווצר עוד לפני שההידרדרות מתרחשת בפועל.

דווקא בשל המהלך הגדול שעשה השקל בשנים האחרונות, החשש מתיקון חד (פיחות בשקל) במקרה של הרעה מדינית-ביטחונית גבוה כיום מבעבר. המשקיעים הזרים התרגלו בעמל רב לכך שהם יכולים לחלט חלק גדול מהרעות החולות שאפיינו את השקל בעבר בעת קבלת החלטות השקעה בארץ. אם המצב ישתנה - הם עלולים להעניש בגדול. בנק ישראל לא יהסס להעלות ריבית אם יחשוש מפיחות מהיר (אם כי הפעם יש לו כמות נכבדה של יתרות מט"ח שיוכל לשחרר במידת הצורך). על המשקיעים המקומיים לקחת זאת בחשבון.

הכותב הוא רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה החטיבה לנכסי לקוחות וייעוץ, בנק מזרחי טפחות

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי