אורי ליכט: "אפשר להוריד את הרגל מהגז, מתמחרות את רוב האפסייד"

בית ההשקעות IBI בחר את המניות המומלצות ל-2011. אייל קליין: "המשקיעים לא מקבלים פיצוי הולם על השקעה באג"ח ממשלתי". איילת ניר: "מחירי הדיור לא יהוו סיכון אינפלציוני ב-2011"
יונתן גורודישר |

מדד המעו"ף יעלה ב-8% בשנת 2011, "בהחלט שיעור מעניין ואטרקטיבי", כך מעריך היום אורי ליכט, מנהל המחקר ב- IBI במסיבת עיתונאים בה פרס את תחזיותיו לשנת 2011. בדבריו התייחס ליכט למניות ענף חיפושי הגז ואמר כי התמחור שלהן כיום מביא את בית ההשקעות להמליץ להקטין את החשיפה לתחום, בעיקר דרך השותפויות הקטנות. שקלול מחירי היעד של כל חברות מדד המעו"ף, אשר נמצאות תחת סיקור בית ההשקעות, מביא את IBI למסקנה שהמדד המוביל של בורסת ת"א יעלה בשיעור של כ-8% במהלך שנת 2011, אמר ליכט בפתח דבריו. הקולות במסיבת העיתונאים של IBI - כתבה מצולמת ליכט מציין כי בהתייחס לאלטרנטיבות, אין ספק ששוק המניות מעניין. בבית ההשקעות רואים לחיוב את הבנקים, בעיקר את דיסקונט, אך גם את פועלים ולאומי ואף את מזרחי טפחות. ב-IBI רואים לחיוב גם את מניות הנדל"ן, ביניהם את גזיב גלוב ושיכון ובינוי. בתחום הפארמה, המניה המועדפת היא עדיין טבע. אורי ליכט: "אפשר להוריד קצת את הרגל מהגז" ליכט התייחס למניות ענף הגז ואמר כי התמחורים הם יחסית גובהים. "אפשר להוריד קצת את הרגל מהגז. גם המשקיעים המוסדיים מבינים את זה, רוב המשחק הוא של המשקיע הקטן, אבל אנחנו מבינים שקשה מאוד שלא להיות חשוף לתחום ולכן אנחנו ממליצים על חשיפה דרך דלק אנרגיה או קבוצת דלק". "חברות חיפושי הגז והנפט מתמחרות את רוב האפסייד", אמר ליכט. לשאלת כתב Bizportal אמר אנליסט האנרגיה גיל בשן כי "השוק מנסה להסתכל רק על הפוטנציאל ומתעלם הסיכויים", בשן הוסיף כי "זה יש גז עדיין לא אומר שיש כסף ועדיין יש דרך ארוכה והשקעה גדולה עד הפקתו". באשר לשוק התקשורת, ליכט דיבר על הקונסולידציה בענף. "כל בעלי השליטה בשוק מאוד ממונפים ולאף אחד אין עניין לשבור את הסטטוס קוו בענף וזה מה שמדאיג את הרגולטור. אני לא זוכר מתי ראינו בפעם האחרונה מכבש רגולטורי כזה חזק", אמר ליכט. ליכט ציין כי בניגוד לנתונים שמראות החברות, המחיר לדקת שיחה הוא יחסית גבוה למדינות בהן מדברים הרבה בסלולרי, אך עם זאת גם רמת השירות בארץ נחשבת לגבוהה יחסית. באשר להשקעה בחברות התקשורת, גם לאחר הפגיעה הרגולטורית הצפויה ליכט ציין כי תשואת הדיבידנד של בזק, פרטנר וסלקום עדיין הן יחסית גבוהות ביחס לעולם. אייל קליין: "במרבית המדינות המשקיעים לא מקבלים פיצוי הולם על השקעה באג"ח ממשלתי" אייל קליין, אסטרטג השווקים הגלובליים בבית ההשקעות התייחס להתאוששות שוק העבודה, שצפויה להימשך בקצב איטי: "שיעורי האבטלה בארה"ב צפויים להישאר ברמות גבוהות בדיוק כמו אחרי משברים קודמים, זה לא צריך להפתיע", אמר קליין. בסקירת המצב בעולם, קליין אמר כי "העולם נמצא בתהליך הדרגתי של צמיחה. ארה"ב צפויה לצמוח בין 2% ל-3% בשנת 2011. האינפלציה נמצאת בשליטה בעולם והסחר העולמי צפוי לעלות בסדר גודל של 7%". בניתוח נתוני החברות, קליין ציין כי לאחר המשבר הכלכלי, מינוף החברות יורד בהתמדה ורכיב המזומן עולה. "החברות נראות יותר טוב מרגע לרגע והאלטרנטיבה הממשלתית נראית רע", ציין. לדבריו, מלבד מדינות כמו יוון ואירלנד, מצב החוב במדינות נוספות כמו בריטניה וגרמניה מתחיל אף הוא להטריד. באשר לאפשרויות ההשקעה, קליין ציין כי הוא לא רואה ערך להשקעה באג"ח של מדינות חזקות. לדבריו, "במרבית המדינות המשקיעים לא מקבלים פיצוי הולם על השקעה באג"ח ממשלתי". בדבריו ציין קליין כי "העתיד שייך למזרח". מי שיהיה שם בעוד 30, 40 ו-50 שנה, יהיה לו מצויין. השאלה היא רק מה עושים עם זה? בטווח הקצר והבינוני אסיה צפויה לסבול מסטיות תקן יחיסית גבוהות ועל כן הוא ממליץ להשקיע בחברות העוסקות בחומרי גלם, אנרגיה, תשתיות, "חברות המתמחות בדברים שנמכרים למזרח בלי לקחת את הסיכון שם". איילת ניר: מחירי הדיור לא יהוו סיכון אינפלציוני ב-2011 איילת ניר, הכלכלנית הראשית של בית ההקעות, העריכה כי מחירי הדיור לא יהווה סיכון לאינפלציה במהלך שנת 2011. בין הגורמים האינפלציונים, ניר מציינת את מחירי הסחורות, את העלייה בשכר שנמשכת כבר 11 חודשים, הריבית הנמוכה המשמרת נזילות גבוהה ובנוסף לכך גם החלטות ממשלה להעלאות מיסים. באשר לדיור, ההשפעה שצופה ניר היא מתונה בשל המחירים הגבוהים גם כך והניסיון של הרגולטורים לטפל בעניין זה. "כל הדברים האלה ביחד צפויים בסופו של דבר למתן את קצב עליות המחירים בנדל"ן", אמרה. גורם אינפלציוני נוסף הוא שוק העבודה, אשר ממשיך להראות שיפור. בעניין האינפלציה, ניר התייחסה לגורם שמכנה "אפקט פישר". בחינת תקופת כהונתו של פישר, אמרה ניר, מראה כי האינפלציה הממוצעת במשק היא 2.5%. "פישר הגיע עם אג'נדה מעט שונה מקודמיו, מוכן לסבול אינפלציה מעט גבוהה על מנת להגן על התעסוקה", ציינה. ניר דיברה על הדילמה עימה מתמודד הנגיד פישר בהקשר מחירי הדיור. ניר מעריכה כי במידה והצעדים האחרונים של בנק ישראל לא יובילו לירידת מחירים, פישר לא יהסס להעלות את שיעור הריבית, גם במחיר של פגיעה בייצוא. ניר התייחסה להתערבות בנק ישראל בתחום המט"ח והעריכה שההתערבות לא תצליח להביא לשינוי המגמה ולהחלשת השקל, דבר שהיא מעריכה שגם בבנק ישראל מבינים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי

האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק אמיר ירון

האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין. 


הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים. 


הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.


להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:

• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.

• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.

קניות שופינג גיהוץ אשראי
צילום: tapanakorn CANVA

שיא כל הזמנים: מעל 51 מיליארד שקל בהוצאות כרטיסי האשראי ביולי

הנתונים של שב"א מצביעים על עלייה חדה בצריכה לאחר מבצע "עם כלביא", הכולל שיאים גם בעסקאות אונליין ופיזיות, עם זינוק דו-ספרתי בכל התחומים המרכזיים

רן קידר |

החזרה לשגרה אחרי יוני הרווי באי ודאות ביטחונית באה לידי ביטוי בולט במספרים של שב"א שירותי בנק אוטו -1.21%  , כאשר ביולי 2025 נרשם שיא כל הזמנים בהוצאות הציבור בכרטיסי אשראי, עם סכום כולל של כ-51.8 מיליארד שקל, עלייה של 11.9% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מדובר בפעם הראשונה שהיקף ההוצאות החודשי חוצה את רף 50 מיליארד השקלים.

ממוצע ההוצאות היומי עמד על 1.671 מיליארד שקל, זינוק של 20.3% לעומת חודש יוני, שבו התנהלה הלחימה במסגרת מבצע "עם כלביא" מול איראן. גם ביחס למאי האחרון, השיא הקודם, מדובר בעלייה של 8.8%. לפי מנכ"ל שב"א איתן לב-טוב, מדובר ב"תיקון בהיבט של הצריכה במשק" שמבטא חזרה מהירה של הביקושים.

גם בעסקאות הפיזיות, המתבצעות בבתי עסק, נרשמה רמת שיא, 21.3 מיליארד שקל, עלייה של 10.3% לעומת אשתקד. הממוצע היומי עמד על 687 מיליון שקל, כמעט כמו השיא שנרשם באפריל השנה.

כמעט מיליארד שקל ביום באונליין

שיאים נרשמו גם בפילוח בין סוגי העסקאות: בעסקאות אונליין עמד היקף ההוצאות החודשי על 30.494 מיליארד שקל, עלייה של יותר מ-13% לעומת יולי 2024, ובפעם הראשונה מעל רף 30 מיליארד. הממוצע היומי בעסקאות אונליין היה קרוב למיליארד שקל, 983.7 מיליון, עלייה של 20.1% לעומת יוני.

מנכ"ל חברת שבא, איתן לב-טוב: "בחודש יולי ראינו תיקון בהיבט של הצריכה במשק, וההוצאות בכרטיסי אשראי, בענפים המרכזיים, עלו בחדות, זאת לאחר שבחודש יוני המשק חווה הגבלות על פעילותו במהלך ימי מבצע 'עם כלביא'. הזינוק בהיקף ההוצאות של הציבור בעסקאות אונליין, המתבצעות ללא הצגת כרטיס, גורם לכך שאנו קרובים להיקף רכישות יומי באונליין של יותר ממיליארד שקל".