אורי ליכט: "אפשר להוריד את הרגל מהגז, מתמחרות את רוב האפסייד"
מדד המעו"ף יעלה ב-8% בשנת 2011, "בהחלט שיעור מעניין ואטרקטיבי", כך מעריך היום אורי ליכט, מנהל המחקר ב- IBI במסיבת עיתונאים בה פרס את תחזיותיו לשנת 2011. בדבריו התייחס ליכט למניות ענף חיפושי הגז ואמר כי התמחור שלהן כיום מביא את בית ההשקעות להמליץ להקטין את החשיפה לתחום, בעיקר דרך השותפויות הקטנות.
שקלול מחירי היעד של כל חברות מדד המעו"ף, אשר נמצאות תחת סיקור בית ההשקעות, מביא את IBI למסקנה שהמדד המוביל של בורסת ת"א יעלה בשיעור של כ-8% במהלך שנת 2011, אמר ליכט בפתח דבריו.
ליכט מציין כי בהתייחס לאלטרנטיבות, אין ספק ששוק המניות מעניין. בבית ההשקעות רואים לחיוב את הבנקים, בעיקר את דיסקונט, אך גם את פועלים ולאומי ואף את מזרחי טפחות. ב-IBI רואים לחיוב גם את מניות הנדל"ן, ביניהם את גזיב גלוב ושיכון ובינוי. בתחום הפארמה, המניה המועדפת היא עדיין טבע.
אורי ליכט: "אפשר להוריד קצת את הרגל מהגז"
ליכט התייחס למניות ענף הגז ואמר כי התמחורים הם יחסית גובהים. "אפשר להוריד קצת את הרגל מהגז. גם המשקיעים המוסדיים מבינים את זה, רוב המשחק הוא של המשקיע הקטן, אבל אנחנו מבינים שקשה מאוד שלא להיות חשוף לתחום ולכן אנחנו ממליצים על חשיפה דרך דלק אנרגיה או קבוצת דלק".
"חברות חיפושי הגז והנפט מתמחרות את רוב האפסייד", אמר ליכט. לשאלת כתב Bizportal אמר אנליסט האנרגיה גיל בשן כי "השוק מנסה להסתכל רק על הפוטנציאל ומתעלם הסיכויים", בשן הוסיף כי "זה יש גז עדיין לא אומר שיש כסף ועדיין יש דרך ארוכה והשקעה גדולה עד הפקתו".
באשר לשוק התקשורת, ליכט דיבר על הקונסולידציה בענף. "כל בעלי השליטה בשוק מאוד ממונפים ולאף אחד אין עניין לשבור את הסטטוס קוו בענף וזה מה שמדאיג את הרגולטור. אני לא זוכר מתי ראינו בפעם האחרונה מכבש רגולטורי כזה חזק", אמר ליכט. ליכט ציין כי בניגוד לנתונים שמראות החברות, המחיר לדקת שיחה הוא יחסית גבוה למדינות בהן מדברים הרבה בסלולרי, אך עם זאת גם רמת השירות בארץ נחשבת לגבוהה יחסית. באשר להשקעה בחברות התקשורת, גם לאחר הפגיעה הרגולטורית הצפויה ליכט ציין כי תשואת הדיבידנד של בזק, פרטנר וסלקום עדיין הן יחסית גבוהות ביחס לעולם.
אייל קליין: "במרבית המדינות המשקיעים לא מקבלים פיצוי הולם על השקעה באג"ח ממשלתי"
אייל קליין, אסטרטג השווקים הגלובליים בבית ההשקעות התייחס להתאוששות שוק העבודה, שצפויה להימשך בקצב איטי: "שיעורי האבטלה בארה"ב צפויים להישאר ברמות גבוהות בדיוק כמו אחרי משברים קודמים, זה לא צריך להפתיע", אמר קליין.
בסקירת המצב בעולם, קליין אמר כי "העולם נמצא בתהליך הדרגתי של צמיחה. ארה"ב צפויה לצמוח בין 2% ל-3% בשנת 2011. האינפלציה נמצאת בשליטה בעולם והסחר העולמי צפוי לעלות בסדר גודל של 7%".
בניתוח נתוני החברות, קליין ציין כי לאחר המשבר הכלכלי, מינוף החברות יורד בהתמדה ורכיב המזומן עולה. "החברות נראות יותר טוב מרגע לרגע והאלטרנטיבה הממשלתית נראית רע", ציין. לדבריו, מלבד מדינות כמו יוון ואירלנד, מצב החוב במדינות נוספות כמו בריטניה וגרמניה מתחיל אף הוא להטריד.
באשר לאפשרויות ההשקעה, קליין ציין כי הוא לא רואה ערך להשקעה באג"ח של מדינות חזקות. לדבריו, "במרבית המדינות המשקיעים לא מקבלים פיצוי הולם על השקעה באג"ח ממשלתי". בדבריו ציין קליין כי "העתיד שייך למזרח". מי שיהיה שם בעוד 30, 40 ו-50 שנה, יהיה לו מצויין. השאלה היא רק מה עושים עם זה? בטווח הקצר והבינוני אסיה צפויה לסבול מסטיות תקן יחיסית גבוהות ועל כן הוא ממליץ להשקיע בחברות העוסקות בחומרי גלם, אנרגיה, תשתיות, "חברות המתמחות בדברים שנמכרים למזרח בלי לקחת את הסיכון שם".
איילת ניר: מחירי הדיור לא יהוו סיכון אינפלציוני ב-2011
איילת ניר, הכלכלנית הראשית של בית ההקעות, העריכה כי מחירי הדיור לא יהווה סיכון לאינפלציה במהלך שנת 2011. בין הגורמים האינפלציונים, ניר מציינת את מחירי הסחורות, את העלייה בשכר שנמשכת כבר 11 חודשים, הריבית הנמוכה המשמרת נזילות גבוהה ובנוסף לכך גם החלטות ממשלה להעלאות מיסים. באשר לדיור, ההשפעה שצופה ניר היא מתונה בשל המחירים הגבוהים גם כך והניסיון של הרגולטורים לטפל בעניין זה. "כל הדברים האלה ביחד צפויים בסופו של דבר למתן את קצב עליות המחירים בנדל"ן", אמרה. גורם אינפלציוני נוסף הוא שוק העבודה, אשר ממשיך להראות שיפור.
בעניין האינפלציה, ניר התייחסה לגורם שמכנה "אפקט פישר". בחינת תקופת כהונתו של פישר, אמרה ניר, מראה כי האינפלציה הממוצעת במשק היא 2.5%. "פישר הגיע עם אג'נדה מעט שונה מקודמיו, מוכן לסבול אינפלציה מעט גבוהה על מנת להגן על התעסוקה", ציינה. ניר דיברה על הדילמה עימה מתמודד הנגיד פישר בהקשר מחירי הדיור. ניר מעריכה כי במידה והצעדים האחרונים של בנק ישראל לא יובילו לירידת מחירים, פישר לא יהסס להעלות את שיעור הריבית, גם במחיר של פגיעה בייצוא.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
אסף בנאי, מייסד ומנכ”ל משותף, פרופיט קבוצת פיננסים צילום:שלומי יוסףלאומי פרטנרס ומשפחת שסטוביץ' רוכשים נתח בפרופיט לפי שווי של 650 מיליון שקל
לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' נמצאים בשלב מתקדם של משא ומתן להשקעה של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים.
לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' נמצאים במשא ומתן להשקעה משותפת של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים שמנוהלת על ידי אסף בנאי. ההשקעה מבוססת על שווי של כ-650-660 מיליון שקל לפני הזרמת הכספים, גבוה כמעט פי 4 מהשווי שבו נרכשה השליטה בחברה לפני חמש שנים. לאומי פרטנרס יוביל את ההשקעה. כמחצית מהסכום יזרום ישירות לקופת החברה להרחבת פעילות, והיתרה תשולם לבעלי השליטה הקיימים - אסף בנאי ושלומי אלברג, שמחזיקים כל אחד ב-40%, ויוסי סגול עם 20% שהצטרף לפני כארבע שנים.
פרופיט הוקמה ב-2006, והיא "בית סוכנים" וסוג של פמילי אופיס. היא מתמחה בהפצת מוצרי ביטוח, פנסיה והשקעות פיננסיות. כיום היא מנהלת נכסים בהיקף של יותר מ-80 מיליארד שקל, עם צוות של מעל 300 מתכננים פיננסיים-סוכני ביטוח מורשים. החברה מפעילה גם קרן גידור שמנהלת 400 מיליון שקל, ומרוויחה על פי ההערכות כ-60-70 מיליון שקל בשנה.
פרופיט הרחיבה את פעילותה לתחום ההשקעות האלטרנטיביות וספגה מכה - גם הפסד כספי וגם מכה תדמיתית עם הנפקת פעילות בבורסה, מגדלור שמאוחר יותר נמחקה אחרי הפסדי עתק למשקיעים ואחרי שהציפה בעיות-תקלות גדולות בניהול השקעות ובדרך המחיקה של החברה - פרופיט בריבוע - אסף בנאי ושלומי אלברג שיווקו השקעות אלטרנטיבות והרוויחו פעמיים.
עם זאת, עדיין יש פעילות שאפילו מתרחבת בתחום ההשקעות האלטרנטיבות, רק שלא דרך חברה נסחרת. הפעילות הזו כוללת קרנות נדל"ן והלוואות פרטיות.
הנהלת פרופיט חוזקה לאחרונה עם מינויים בכירים: דניאל כהן, בעל ניסיון של 15 שנים בהפניקס, משמש כמנכ"ל, ואמיר כהנוביץ', כלכלן ראשי לשעבר בהפניקס, מנהל את מחלקת המחקר. השינויים האלה תורמים ליציבות, במיוחד לאחר סכסוך משפטי עם הפניקס ב-2023 על חשדות טוויסטינג, העברת לקוחות בין מוצרים ללא הצדקה. הסכסוך נפתר בהסכם שיתוף פעולה, שכלל גידול של 20% בהפצת מוצרי הפניקס דרך פרופיט, והוביל להכנסות נוספות של 25 מיליון שקל.
היסטוריית הבעלות בפרופיט כוללת תהפוכות. ב-2008 רכשה פסגות 50% מהמניות, וב-2012 השלימה שליטה מלאה. ב-2016 קנתה פסגות את יתרת המניות תמורת 56 מיליון שקל. ב-2021, בנאי ואלברג רכשו חזרה את השליטה ב-165 מיליון שקל, וסגול הצטרף בשווי 200 מיליון. השווי הנוכחי של מעל 650 מיליון הוא תודות להרחבת רשת הסוכנים מ-150 ל-300 והוספת שירותי ייעוץ דיגיטלי, שמגדילים את מספר הלקוחות במעל 10% בשנה.
