הבטחות יש לקיים והנתבעים חויבו לשלם 770,000 שקל
בית המשפט למשפחה קיבל תביעת פיצויים אשר הגישה כלה כנגד הורי בן זוגה ממנו היא פרודה, בגין הפרת התחייבות להעניק לה ולבן זוגה זכויות של "בן ממשיך" במשק החקלאי שברשותם. בית המשפט קבע כי על ההורים לפצות את התובעת במחצית שווי ההשבחה של המשק ובמחצית שווי הקרקע.
התובעת נפרדה מבן זוגה. לטענתה, הורי בעלה לשעבר התחייבו באמצעות ייפוי כוח בלתי חוזר למנותו כ"בן ממשיך" בנחלה שלהם במושב ובכך להבטיח את זכויותיהם בנחלה.
לטענת ההורים הנתבעים, לבן זוג אין ומעולם לא היו לו זכויות במשק וזאת מאחר והזכויות בנחלה הם של ההורים בלבד. כמו כן, זכותו של "בן ממשיך" אינה מתגבשת עד לפטירתם של הוריו.
בית המשפט קבע: כי למרות שמבחינה משפטית, ההורים לא יכלו למנות את התובעת ובן זוגה לשעבר כ"בנים ממשיכים", מאחר ולא הייתה להם זכות כזו על פי תקנון האגודה ובהיעדר הסכמת המנהל, שכן הזכות למנות "בן ממשיך" שמורה לחברי אגודה שיתופית החותמים על "הסכם משולש" שהצדדים לו הם הסוכנות, האגודה והמינהל.
אמנם הפרשנות המקובלת בפסיקה, גורסת כי ההתחייבות להעביר את הזכויות ל"בן ממשיך" נחשבת כהתחייבות שהשתכללה רק כאשר ניתנה הסכמת מינהל מקרקעי ישראל להעברה זו. אולם עדיין יש להעניק לתובעת פיצוי עקב הסתמכותה על ההבטחה ושינוי מצבה לרעה.
ההורים לא יכולים היו כלל למנות את התובעת והנתבע כ"בנים ממשיכים" לאחר מותם, שכן לא הייתה להם זכות כזו על פי תקנון האגודה עם זאת, הוכח על ידי התובעת כי הנתבעים הבטיחו לה ולנתבע, באמצעות ייפוי כוח, את זכויותיהם בנחלה. לכן, נקבע שהבטחה זו הייתה הבטחה בדבר זכות שהנתבעים לא היו רשאים להבטיח.
ביטולו של ייפוי הכוח מקנה לתובעת זכות לפיצוי בשל העובדה שהסתמכה על ההבטחה הכלולה בייפוי כוח זה. בית המשפט לא התעלם מן העובדה כי הזכויות שהיו בידי הנתבעים היו זכויות בעלות ערך כלכלי. בנסיבות אלה, נפסק כי גם אם לא היה בכוחו של ייפוי הכוח להעניק זכויות, הוא היה בעל כוח משפטי המעניק לתובעת את זכותה לפיצוי, עקב הסתמכותה על ההתחייבות הגלומה בו ושינוי מצבה לרעה. לפיכך, נקבע כי על ההורים לפצות את התובעת.
סוף דבר-התביעה התקבלה בחלקה באופן שהנתבעים חויבו לפצות את התובעת בסך של 770,000 שקל בגין מחצית שווי ההשבחה של המשק כאשר לסכום זה תתווסף מחצית שווי הקרקע עפ"י חוו"ד שמאי שיוסכם על הצדדים.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
