הפתעה: מדד המחירים לצרכן בנובמבר עלה פחות מהתחזיות - רק ב-0.1%
היום, אחרי סגירת המסחר באחד העם, פירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את נתוני המדד לחודש נובמבר. נתוני המדד הפתיעו רבים מן הכלכלנים בשוק ההון אשר ציפו לעלייה גדולה יותר בנתוני האינפלציה.
כאמור, מדד חודש נובמבר עלה ב-0.1%.המדד הושפע בעיקר מעליות מחירים שנרשמו בסעיפי ההלבשה (2.2%+), תחבורה ותקשורת (1.1%+), בריאות (0.5%+). הערכות המוקדמות של האנליסטים בשוק ההון באחד העם ניבאו כי המדד יעלה ב-0.3%.
מנגד, היו מספר סעיפים אשר הציגו ירידה- פירות וירקות (3.7%-), ריהוט (1.6%-), תרבות ובידור (0.4%-), שירותי דיור בבעלות דיירים (0.2%-).
מתחילת השנה עלה המדד הכללי ב 2.3%, המדד ללא אנרגיה עלה ב 2.6%, המדד ללא ירקות ופירות עלה ב-1.7% והמדד ללא דיור עלה ב-1.6%.
נזכיר כי בחודש אוקטובר עלתה רמת האינלפלציה במשק וזאת למרות שסעיף הדיור שינה כיוון וירד ב-1.1%. המדד הושפע בעיקר מעליות מחירים שנרשמו בסעיפי הלבשה (התייקרות של 7.5%), ירקות טריים (7.3%), מלונות (5.5%) ומוצרי קוסמטיקה (4.5%).
בבנק הפועלים ובכלל פיננסים ניבאו נכון
כלכלני בנק הפועלים צדקו בתחזית שלהם לנתוני המדד וזאת לאחר שהעריכו כי מדד נובמבר יעלה בשיעור של בשיעור 0.1%. "המדד יושפע בעיקר מירידה חדה במחירי הפירות והירקות ובמחירי שכר הדירה בחוזים מתחדשים. מנגד, המדד יושפע מהמשך העלייה העונתית במחירי ההלבשה וההנעלה, מהעלייה במחירי הדלק וכן מהעלייה במחירי מוצרי החלב והשמנים."
כלכלן ראשי ואסטרטג שווקים בכלל-פיננסים, אמיר כהנוביץ', צפה בסקירתו החודשית כי מדד החודשי יעלה פחות מהקונצנזוס ויסתכם בעלייה חודשית של 0.1%.
תגובות אנליסטים
רונן מנחם, מיחידת ההשקעות והאסטרטגיה החטיבה לנכסי לקוחות וייעוץ בבנק מזרחי טפחות, אומר כי "לנוכח מדד המחירים לצרכן, שעלה ב-0.1% בלבד בחודש שעבר, המשך התחזקות השקל כנגד הדולר והותרת הריבית בארה"ב ללא שינוי, ריבית בנק ישראל תישאר ללא שינוי בפעם שלישית ברציפות בחודש הבא".
מוסיף מנחם ואומר "עם זאת, משום שהמדד ללא דיור עלה 4.2% (בקצב שנתי) בחמשת החודשים האחרונים ומדד מחיר הדיור גבוה כעת ב-18.2% בהשוואה לשנה שעברה, תתחייבנה העלאות ריבית נוספות בהמשך."
יוסי פריימן, מנכ"ל קבוצת פריקו, המתמחה בניהול סיכונים פיננסיים, מסר כי "המדד הנמוך נותן ביטוי למצב האינפלציה בהיעדר השפעות של סעיפי הדיור אשר הובילו לעליות החדות במהלך השנה החולפת, אולם לדעתנו העליות החדות שנרשמו במחיר חומרי הגלם כמו חיטה, תירס, מתכות ואנרגיה, טרם באו לידי ביטוי במחירי המוצרים המוגמרים ועשויים לתרום ללחצים אינפלציוניים בהמשך ולעליות. להערכתנו, בנק ישראל עשוי יהיה להפתיע את שוק ההון ולהעלות את הריבית עוד החודש למרות שנתוני המדד כביכול מאפשרים לשבת על הגדר חודש נוסף".
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
