מהפכת מגדלי ענק בדרך? "בעוד עשור מגדלי 100 קומות יהיו מבנים טיפוסיים"

Bizportal שוחח עם מומחים בענף הבנייה על גובה הבנייה העתידי - "בניינים בני 100 קומות לא ירגשו איש"; יש גם סכנות: "מסת הבנייה עלולה לפגוע במרקם הפנים עירוני"
לירן סהר |

עד השלמת מגדלי עזריאלי בסוף שנות ה-90, הגורד שחקים היחידי בישראל היה מגדל שלום המתנשא לגובה של 32 קומות. אולם, בשנים האחרונות אנו עדים לשינוי בנוף הרקיע של תל אביב ושכנותיה אשר ההופך לדומה לנוף בערים אמריקניות מרכזיות. בשיחה עם Bizportal תיארו גורמים בענף הבנייה את מהפכת מגדלי הענק שבדרך. מצוקת הדיור בישראל יחד עם המחסור בקרקעות נותן את אותותיו באזורי הביקוש בשנים האחרונות ועבור יזמים רבים בניית בניינים נמוכים אינה משתלמת לאור מחירי הקרקעות ההולכים ומאמירים. "אני מאמין כי בעוד 10 שנים מגדלים בני 100 קומות ומעלה יהיו המבנים הטיפוסיים", אומר יורם בלומנטל, מנכ"ל קבוצת אינטר ישראל יועצי נדל"ן. "אנחנו נראה שכונות שלמות שיבנו לגובה עם רחובות עיליים ותחבורה נוחה בין קומה לקומה. המבנים ישלבו מרקם חיים שלם של מגורים, תעסוקה, מסחר ובילויים, שילוב שיחסוך הוצאה גדולה על תחבורה וזיהום אוויר". בלומנטל מוסיף כי היעילות של הבניינים תשתפר ככל שטכנולוגיות השינוע והבטיחות תשתפר והסיכוי שתפרוץ שריפה כמו במגדל שלום הוא קטן לאור טכנולוגיות בקרת המבנים המיושמת כיום שלא תלויה בגורמים חיצוניים. 70 עד 100 קומות בגבעתיים "תראו מה קרה לקו הרקיע של תל אביב בין השנים 2000 ל-2008, וזה עוד כלום לעומת מה שנראה בעתיד", אומר נסים בשן, מנכ"ל חברת הבנייה נווה. "כבר כיום ישנה תכנית להקמת בניינים בני 70 עד 100 קומות בסיטי של גבעתיים, בהתחלה ייעדו את התכנית למשרדים, אולם כיום רוצים להקים שם גם דירות מגורים, לדעתי הישראלים עדיין לא בשלים להתגורר בגובה של 60 קומות, בגובה מסוים הרעש הופך להיות בלתי נסבל ולכן לא ניתן להתקין חלונות נפתחים, שלא לדבר על בניית דירות פנטהאוז. לדעתי לא נראה ערים שמתפרסות לגובה לפני שיהיו מכוניות מרחפות כמו בסרטי מדע בדיוני. ככל הנראה בניינים בגובה 160 קומות כמו הבורג' דובאי לא יהיו מחזה כה נדיר. איתן גביש, מנכ"ל פורום האדריכלים כי הגובה משקף עוצמה וכיבוש הגובה כיום מזכיר את התקופה בה בנו קתדראלות ענק באירופה. "אולם יש לזכור את המשל של מגדל בבל ולחשוב לפני שבונים. למגדלים מגיעים עשרות אלפי אנשים בזמן מוגדר, נתון המשפיע מאוד על התנועה בכבישים והכניסה לחניונים. לדעתי מיקום מסת הבנייה בסמוך לנתיבי איילון הייתה טעות שאנחנו משלמים עליה היום עם הפקקים הבלתי נסבלים באזור. אם היו מכניסים את מסת הבנייה למרקם הפנים עירוני, כפי שעושים היום באזור רוטשילד, לא היו סותמים את עורקי התנועה". התנתקות טוטאלית מהסביבה החיצונית בניינים בני מאות קומות הציתו את דמיונם של פילוסופים רבים וסרטי מדע בדיוני רבים מציגים ערי עתיד עם רחובות עיליים ומכוניות מרחפות. "בשיתוף פעולה של אגודת האדריכלים עם האגודה לחקר העתיד הגענו למסקנה כי מבחינה תיאורטית ניתן להתקין מעלית שתגיע עד לחלל", אומר גביש, "אולם יש מגבלות לחוזק המעלית וחוזק המבנה, הפרעה לתנועת המטוסים וחשש לפגיעות ממזג האוויר. מגבלה נוספת היא ההתנתקות הטוטאלית של הדיירים מהסביבה החיצונית הנובע מהצבתם של חלונות שלא ניתנים לפתיחה בשל רוחות הפרצים". האדריכל אבנר ישר אומר כי למדינה לא תהיה ברירה ובניית אלפי בניינים בני 30 קומות ומעלה תהפוך לכורח המציאות. "עדיף לצופף את האוכלוסייה מאשר לבנות בשטחים הירוקים והבנייה לגובה תצמצם את הצורך בתחבורה. הבנייה לגובה לא תהיה רק בתל אביב אלא תצא גם לחולון, בת ים ואפילו לבאר שבע אשר כבר כיום נבנית בה שכונה עם בניינים בני 30 קומות". ישר מוסיף כי חלק מהבניינים יצוידו בפאנלים סולאריים ובטורבינות רוח על גגותיהם אשר יספקו להם חשמל. "ברגע שהמגדלים יהיו פופולאריים המחירים ירדו באופן דרסטי ועלויות התחזוקה ייחתכו משמעותית", מסביר ישר. "בעבר רק האוכלוסייה העשירה הייתה רוכשת מכוניות וטלפונים סלולריים או טסה לחו"ל, כיום לכל ילד יש מכשיר סלולארי, לכן שכונות דוגמת פארק צמרת שכיום פונה למעמד העליון תהיה בעתיד הנורמה"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי

האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק אמיר ירון

האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין. 


הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים. 


הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.


להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:

• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.

• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.

הפלגה בקרוז (דאלי אי)הפלגה בקרוז (דאלי אי)

ההורים שלא משאירים ירושה לילדים - "עכשיו תורנו ליהנות"

בעולם זה מקובל, בארץ זה התפתח בשנים האחרונות בתוך קבוצות של מטיילים מבוגרים - קוראים לזה "פיל" - פחות ירושה לילדים; האם הם צודקים?

עמית בר |

הורים רבים בוחרים ליהנות מהחיים במקום לחסוך לילדים – מה עומד מאחורי שינוי הגישה הזה? התשובה המהירה היא הרצון להספיק וליהנות כל עוד הם יכולים, אבל התשובה האמיתית הרבה יותר עמוקה. זה התחיל בעולם הגדול וחלחל גם לישראל - מגמה הולכת וגוברת של הורים שבוחרים לשים את עצמם במרכז, ליהנות מהחיים במלואם ולא להקדיש את משאביהם הכלכליים לחיסכון עבור ילדיהם. תופעה זו משקפת שינוי תפיסתי עמוק ביחס של הורים מבוגרים לחיים ולתפקידם המשפחתי, כשבמקביל קמות קבוצות-עמותות וארגונים שנושאים את הדגל ומבקשים להרחיב את האג'נדה שלהם. בארץ הוקמה כבר לפני שנים קבוצה בשם עמותת "פיל" – ראשי תיבות של "פחות ירושה לילדים", והיא צוברת תאוצה ומעודדת הורים ברחבי הארץ לאמץ גישה זו, תוך קידום רעיון של חיים מלאי חוויות במקום העברת נכסים לדור הבא. 


מהפך בתפקיד ההורים

במשך דורות, הורים בישראל ראו כחובתם את הדאגה לעתיד הכלכלי של ילדיהם. הם חסכו כספים, השקיעו בדירות או בקרנות פנסיה, והעבירו ירושות כדי להבטיח לילדיהם התחלה נוחה יותר בחיים – לעיתים תוך ויתור על נוחותם האישית. אך כיום, יותר ויותר הורים בוחרים לשבור את המסורת הזו. במקום להמשיך בדרך של הקרבה עצמית, הם מעדיפים להשקיע בעצמם – לטייל בעולם, ליהנות מחופשות מפנקות, לרכוש חפצים שתמיד חלמו עליהם, או פשוט לחיות ברווחה כלכלית בלי לדאוג למה שיישאר אחריהם.  

עמותת "פיל" (פחות ירושה לילדים) הפכה לקול בולט במגמה הזו. הקבוצה, שהחלה כתנועה קטנה של הורים שרצו לשנות את כללי המשחק, גדלה בשנים האחרונות והפכה לסמל של שחרור כלכלי ורגשי. חברי העמותה מארגנים מפגשים, הרצאות וקבוצות תמיכה שבהן הם מעודדים הורים לשאול: "למה אנחנו צריכים להמשיך לחסוך לילדים שבחלקם כבר מסתדרים, כשאנחנו יכולים ליהנות עכשיו?". התנועה הזו אינה רק תופעה כלכלית, אלא גם תרבותית – היא משקפת שינוי עמוק בערכים ובציפיות של הורים בישראל של המאה ה-21.

השינוי בתפיסה: מההקרבה להנאה

בעבר, תפיסת ההורות בישראל התבססה על הקרבה ומחויבות לדור הבא. הורים עבדו קשה כדי לחסוך כסף ללימודים של הילדים, למקדמה לדירה או לחתונה. זו הייתה נורמה חברתית ששיקפה את הערכים של סולידריות משפחתית ואת המציאות של מדינה שבנתה את עצמה מאפס. אך כיום, עם התפתחות הכלכלה הישראלית והשינויים באורח החיים, הורים רבים מתחילים לשאול את עצמם: "מה עם החיים שלנו?".  המגמה הזו התחזקה בעשור האחרון, בין היתר בהשפעת תנועות גלובליות כמו FIRE (Financial Independence, Retire Early), כשהורים רבים כבר לא רואים את עצמם כ"חיילים בשירות הילדים", אלא כמי שזכאים ליהנות מפירות עבודתם. הם מטיילים בעולם – מדרום אמריקה ועד אוסטרליה – נרשמים לסדנאות כמו בישול או ציור, משפצים את הבית לטעמם, או פשוט נהנים מזמן איכות עם חברים ומשפחה. השינוי הזה נובע מהבנה שתוחלת החיים עלתה, ושהחיים קצרים מדי בשביל לדחות הנאות. כמו כן, הורים רבים מבינים שהדור הצעיר כבר לא תלוי בהם כמו פעם. הוא יכול להסתדר בעצמו. 


הסיבות לשינוי: למה ההורים השתנו?

מאחורי המגמה הזו עומדות סיבות רבות המשלבות גורמים חברתיים, כלכליים ופסיכולוגיים. כאמור, תוחלת החיים ארוכה יותר. בישראל של 2025, תוחלת החיים הממוצעת ממשיכה לעלות ונעה סביב 83 לגברים ו-87 לנשים. הורים שפורשים בגיל 65 מבינים שיש להם עוד 20-30 שנה של חיים פעילים, והם רוצים לנצל את השנים האלה לטיולים, תחביבים או פשוט חיים נוחים בלי לחץ כלכלי.