מהפכת מגדלי ענק בדרך? "בעוד עשור מגדלי 100 קומות יהיו מבנים טיפוסיים"
עד השלמת מגדלי עזריאלי בסוף שנות ה-90, הגורד שחקים היחידי בישראל היה מגדל שלום המתנשא לגובה של 32 קומות. אולם, בשנים האחרונות אנו עדים לשינוי בנוף הרקיע של תל אביב ושכנותיה אשר ההופך לדומה לנוף בערים אמריקניות מרכזיות. בשיחה עם Bizportal תיארו גורמים בענף הבנייה את מהפכת מגדלי הענק שבדרך.
מצוקת הדיור בישראל יחד עם המחסור בקרקעות נותן את אותותיו באזורי הביקוש בשנים האחרונות ועבור יזמים רבים בניית בניינים נמוכים אינה משתלמת לאור מחירי הקרקעות ההולכים ומאמירים. "אני מאמין כי בעוד 10 שנים מגדלים בני 100 קומות ומעלה יהיו המבנים הטיפוסיים", אומר יורם בלומנטל, מנכ"ל קבוצת אינטר ישראל יועצי נדל"ן. "אנחנו נראה שכונות שלמות שיבנו לגובה עם רחובות עיליים ותחבורה נוחה בין קומה לקומה. המבנים ישלבו מרקם חיים שלם של מגורים, תעסוקה, מסחר ובילויים, שילוב שיחסוך הוצאה גדולה על תחבורה וזיהום אוויר".
בלומנטל מוסיף כי היעילות של הבניינים תשתפר ככל שטכנולוגיות השינוע והבטיחות תשתפר והסיכוי שתפרוץ שריפה כמו במגדל שלום הוא קטן לאור טכנולוגיות בקרת המבנים המיושמת כיום שלא תלויה בגורמים חיצוניים.
70 עד 100 קומות בגבעתיים
"תראו מה קרה לקו הרקיע של תל אביב בין השנים 2000 ל-2008, וזה עוד כלום לעומת מה שנראה בעתיד", אומר נסים בשן, מנכ"ל חברת הבנייה נווה. "כבר כיום ישנה תכנית להקמת בניינים בני 70 עד 100 קומות בסיטי של גבעתיים, בהתחלה ייעדו את התכנית למשרדים, אולם כיום רוצים להקים שם גם דירות מגורים, לדעתי הישראלים עדיין לא בשלים להתגורר בגובה של 60 קומות, בגובה מסוים הרעש הופך להיות בלתי נסבל ולכן לא ניתן להתקין חלונות נפתחים, שלא לדבר על בניית דירות פנטהאוז. לדעתי לא נראה ערים שמתפרסות לגובה לפני שיהיו מכוניות מרחפות כמו בסרטי מדע בדיוני.
ככל הנראה בניינים בגובה 160 קומות כמו הבורג' דובאי לא יהיו מחזה כה נדיר. איתן גביש, מנכ"ל פורום האדריכלים כי הגובה משקף עוצמה וכיבוש הגובה כיום מזכיר את התקופה בה בנו קתדראלות ענק באירופה. "אולם יש לזכור את המשל של מגדל בבל ולחשוב לפני שבונים. למגדלים מגיעים עשרות אלפי אנשים בזמן מוגדר, נתון המשפיע מאוד על התנועה בכבישים והכניסה לחניונים. לדעתי מיקום מסת הבנייה בסמוך לנתיבי איילון הייתה טעות שאנחנו משלמים עליה היום עם הפקקים הבלתי נסבלים באזור. אם היו מכניסים את מסת הבנייה למרקם הפנים עירוני, כפי שעושים היום באזור רוטשילד, לא היו סותמים את עורקי התנועה".
התנתקות טוטאלית מהסביבה החיצונית
בניינים בני מאות קומות הציתו את דמיונם של פילוסופים רבים וסרטי מדע בדיוני רבים מציגים ערי עתיד עם רחובות עיליים ומכוניות מרחפות. "בשיתוף פעולה של אגודת האדריכלים עם האגודה לחקר העתיד הגענו למסקנה כי מבחינה תיאורטית ניתן להתקין מעלית שתגיע עד לחלל", אומר גביש, "אולם יש מגבלות לחוזק המעלית וחוזק המבנה, הפרעה לתנועת המטוסים וחשש לפגיעות ממזג האוויר. מגבלה נוספת היא ההתנתקות הטוטאלית של הדיירים מהסביבה החיצונית הנובע מהצבתם של חלונות שלא ניתנים לפתיחה בשל רוחות הפרצים".
האדריכל אבנר ישר אומר כי למדינה לא תהיה ברירה ובניית אלפי בניינים בני 30 קומות ומעלה תהפוך לכורח המציאות. "עדיף לצופף את האוכלוסייה מאשר לבנות בשטחים הירוקים והבנייה לגובה תצמצם את הצורך בתחבורה. הבנייה לגובה לא תהיה רק בתל אביב אלא תצא גם לחולון, בת ים ואפילו לבאר שבע אשר כבר כיום נבנית בה שכונה עם בניינים בני 30 קומות". ישר מוסיף כי חלק מהבניינים יצוידו בפאנלים סולאריים ובטורבינות רוח על גגותיהם אשר יספקו להם חשמל.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
