מדד המעו"ף החזיק מעמד: סגר מעל ל-1,300 נק'; שותפויות 'לוויתן' זינקו

מדד ת"א 75 טיפס ב-0.5%. החוזים תמכו במסחר המקומי. רציו זינקה 7%. כיל עלתה 1.1%. זרח איבדה 8.7%. קרדיט סוויס בהמלצה פושרת לטבע

הבורסה בתל אביב הצליחה לסגור יום אדום במגמה מעורבת. מניות הגז והנפט, שנסחרו ברוב היום בירידה, התאוששו לקראת סוף יום המסחר, כאשר שותפויות 'לוויתן' הובילו. מדד המעו"ף הצליח לסגור מעל ל-1,300 נקודות לאחר שלאורך היום כבר ירד מתחתיו.

עם סגירת המסחר, מדד המעו"ף עלה ב-0.05% לרמה של 1,304 נקודות. מדד ת"א 75 התחזק ב-0.5% ואילו מניות הבנקים איבדו 0.2%. מדדי היתר איבדו היום מעל ל-1%. מחזור המסחר הסתכם היום ב-2.49 מיליארד שקל ברקע לעדכון המדדים שנערך בסוף יום המסחר בשלב הנעילה.

סיכום יום המסחר בלטו מניות כיל בעלייה של 1% במחזור השלישי בגודלו במסחר. שותפות רציו, זינקה לקראת הסגירה, הוסיפה 7% וריכזה את המחזור החמישי בגודלו. עוד בשוק חיפושי הגז והנפט: אבנר יהש ודלק קידוחים עלו ב-4%, ישראמקו הוסיפה 1%, מודיעין יהש טיפסה 6.4% ומנגד זרח צנחה ב-8.7%. אשטרום נכסים בלטה בעלייה של 5.8% ברקע לכניסתה למדד התל דיב 20.

מחר, יום ד' ה-15 לדצמבר, יחול עדכון המדדים בורסה בתל אביב. עקב כך, היום החל שלב הטרום נעילה בין מוקדם מהרגיל, כמה דקות לפני השעה 16:00. השינויים בעקבות עדכון המדדים.

המסחר מסביב לעולם

עם סגירת המסחר בתל אביב, בורסות אירופה התנהלו במגמה מעורבת. מדד הפוטסי עלה 0.24% בלונדון, הקאק ירד ב-0.07% בפריז ומדד הדאקס השיל 0.2% בפרנקפורט. בתוך כך, בורסות וול סטריט פתחו את המסחר בעליות של כ-0.2% לאחר מסחר חיובי בחוזים לאורך היום.

באסיה, יום המסחר השני נחתם בעליות שערים קלות. מדד הניקיי עלה ב-0.22% בטוקיו, ההאנג סנג טיפס ב-0.49% בהונג קונג והקוספי זינק ב-0.62% בסיאול. המדד בשנחאי הוסיף 0.14% לאחר שאתמול זינק בכ-3%. לסקירת המסחר היומית באסיה

סקטור חיפושי הגז והנפט

סקטור חיפושי הגז והנפט המשיך לרכז עניין רב, כאשר מירב תשומת הלב מופנה לשותפות בקידוח 'תמר': דלק אנרגיה, דלק קידוחים, ישראמקו יהש ואבנר יהש. אמש נחבטו כאמור השותפות בקידוח הגז לאחר שחברה לישאל חתמה על חוזה לרכישת גז טבעי מחברת EMG המצרית.

"איבוד 50% מהחוזה עם החברה לישראל משקף את המצב הבעייתי שנמצאות בו השותפות בתמר ולכן מדובר בחדשות רעות", כך אמר ירון זר בשיחה עם Bizportal. להרחבה - "המכה לשותפות 'תמר' לא אנושה כרגע אך הצל הכבד ממשיך לרחף"

ל-Bizporta נודע כי שותפות "תמר" עלולה להפסיד בחודשים הקרובים עוד מספר חוזים מהותיים כתוצאה מחוסר הוודאות שיצר שר האוצר בכל הנוגע לתחולתן האפשרית של המלצות ועדת ששינסקי על קידוח "תמר". מדובר במספר הסכמים לאספקת גז טבעי בסך כולל של כ-11 מיליארד דולר

עמנואל אנרגיה (המוחזקת על ידי הכשרה אנרגיה), מודיעין יהש ואידיבי פיתוח הודיעו היום כי הגיעו להסכם עם קבוצת PBT (הכוללת את חברת בלו ווטר וחברת האם PBT) לרכישת אחזקותיהן בסך 8.787% ברשיונות 'מירה' ו'שרה' בתמורה לתשלום כולל של 500 אלף דולר. לידיעה בהרחבה

בתוך כך, עו"ד רם כספי שלח היום מכתב לפרופ' איתן ששינסקי בשם איגוד חברות חיפושי הגז, בו דורש מששינסקי להתנצל על ההשוואה שערך אתמול בין חברות החיפושים לבין ברני מאדוף, שביצע הונאת פונזי. בכנס שערך UBS אמר אמש ששינסקי ש"מאדוף היה גאה בהן". החברות מאיימות בתביעה בגין לשון הרע ואף מאיימות בעתירה לבג"ץ. ששינסקי יפרסם התנצלות? חברות חיפושי הגז והנפט מאיימות לתבוע

מניות במרכז

מניית טבע זוכה היום לסיקור פושר מקרדיט סוויס, שהחלה לסקר את המניה בהמלצת 'נטראלי' במחיר יעד של 58 דולר למניה. קרדיט סוויס בהמלצה פושרת על טבע

הבוקר (ג') הודיעה חברה לישראל כי היא מתמודדת במכרז לרכישת נכסים בתחום ייצור החשמל באזור מרכז אמריקה ובקרייבים. היקף הנכסים עומד על 70 מיליון ד'. לידיעה בהרחבה

מניית מג'יק זינקה לאחר שחתמה על הסכם לרכישת המפיץ שלה בדרום אפריקה, חברת מג'יקס אינטגריישן (Magix Integration) בתמור לסכום כולל של עד 9 מיליון שקל (כ-2.5 מיליון דולר). העיסקה צפויה להתבצע בשני שלבים, כאשר בשלב הראשון תגיע מג'יק לאחזקה של 51%, ובשלב לאחר מכן היא תוכל להגדיל את אחזקותיה ל-75%. לידיעה בהרחבה

יצרנית כלי הרכב היעודיים התכוף מנהלת מו"מ מול הבנקים, קרן אוריגו ושני משקיעים פוטנציאליים בנוגע למכירת החברה. זאת לאחר שהחברה נקלעה לקשיים כלכליים. בעלי האג"ח התבקשו לאפשר לחברה למצות את המשא-ומתן האמור ובתוך כך, הדגישה החברה כי מדובר במשא-ומתן אשר טרם הבשיל לכדי חתימה על הסכם. על פי הערכות, קרן אוריגו וקבוצת וויזר הגישו הצעה משותפת לרכישת יצרנית כלי הרכב היעודיים.

מניית נס טכנולוג'יס התממשה היום במסחר ב-3% לאחר שאתמול זינקה 18% ברקע לדיווחים לפיהם ארבע קרנות גדולות מעוניינות לרכוש את החברה. תג המחיר שהוזכר עומד על 300 מיליון דולר, גבוה משמעותי משוויה הנוכחי של החברה שעומד על כ-180 מיליון דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.