ירון זר: "המכה לשותפות 'תמר' לא אנושה כרגע אך יש צל כבד שממשיך לרחף"
החברה לישראל חתמה אתמול בבוקר חוזה עם ספקית הגז המצרית EMG לפיו זו האחרונה תספק גז בהיקף של 1.4 BCM בשנה לשלוש החברות הבנות שלה (כיל, בזן ו-OPC רותם). מדובר בחוזה למשך 20 שנה כאשר התמורה לגז נאמדת בין 4.3 ועד 5 מיליארד דולר (לא כולל האופציה).
בחוזה קיימת אופציה להגדלת האספקה ל-2.9 BCM בשנה, כאשר תוקף האופציה הוא עד ה-31 למארס הקרוב. משמעות הדברים היא שהחברה לישראל למעשה חילקה את החוזה לשניים בכדי לאפשר לשותפות תמר לקחת חלק בחוזה.
ירון זר, אנליסט האנרגיה של כלל פיננסים, התייחס הבוקר בשיחה עם Bizportal להתפתחות ואמר כי "אין ספק שסוף מארס זה תאריך יעד משמעותי ביותר עבור השותפות ב'תמר'. לכאורה כבר עכשיו יש פגיעה בשותפות בתמר כיוון ש-50% מהחוזה כבר נמסר ל-EMG."
"אולם, צריך להגיד בעניין זה שההערכות היו שהיקף החוזה עם החברה לישראל יעמוד על 2.1-2.2 BCM בשנה וכי תמר תספק כ-60% מהכמות. אז כעת מתברר שהחוזה הוא ל-2.9 BCM אבל שתמר נשארת עם מקסימום 50%. כאשר משקללים את הפתעת הכמות לצד הפגיעה בשיעור האספקה, אפשר להבין שאין פה פגיעה דרמטית".
עם זאת, זר בכל סבור כי מדובר בחדשות רעות עבור השותפות בתמר, "מה שברור שיש פה זה עיכוב נוסף ושיש צל כבד על כל מה שקשור לפרויקט תמר, החוזה של החברה לישראל הוא חוזה עוגן וככזה הוא אמור לעזור לשותפות בסגירות הפיננסיות שלהן וכמו כן לעזור להתקדם עם צרכניות גז קטנות יותר. איבוד 50% מהחוזה עם החברה לישראל משקף את המצב הבעייתי שנמצאות בו השותפות בתמר ולכן מדובר בחדשות רעות".
זר מציין עוד, כי "סוגיית המחיר בחוזה עם EMG היא נושא מהותי שכרגע מאופיין בעיקר בחוסר שקיפות. כאשר עושים את החישוב, נראה שהמחיר שמשלמת החברה לישראל ליחידת גז הוא מחיר נמוך וזה כמובן גוזר מחיר עתידי גם לסגירה עם השותפות ב'תמר' אבל קשה לדעת מה באמת המחיר כיוון שהחברות שומרות זאת תחת 'סוד מסחרי'."
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029
הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.
המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.
על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.
המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח.
- טראמפ בישראל: צפי לעומסים גדולים בירושלים; הרכבות יתוגברו
- תנועת הרכבות - חזרה לשגרה; תחנת השלום חוזרת לפעילות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.
