ירון זר: "המכה לשותפות 'תמר' לא אנושה כרגע אך יש צל כבד שממשיך לרחף"
החברה לישראל חתמה אתמול בבוקר חוזה עם ספקית הגז המצרית EMG לפיו זו האחרונה תספק גז בהיקף של 1.4 BCM בשנה לשלוש החברות הבנות שלה (כיל, בזן ו-OPC רותם). מדובר בחוזה למשך 20 שנה כאשר התמורה לגז נאמדת בין 4.3 ועד 5 מיליארד דולר (לא כולל האופציה). בחוזה קיימת אופציה להגדלת האספקה ל-2.9 BCM בשנה, כאשר תוקף האופציה הוא עד ה-31 למארס הקרוב. משמעות הדברים היא שהחברה לישראל למעשה חילקה את החוזה לשניים בכדי לאפשר לשותפות תמר לקחת חלק בחוזה. ירון זר, אנליסט האנרגיה של כלל פיננסים, התייחס הבוקר בשיחה עם Bizportal להתפתחות ואמר כי "אין ספק שסוף מארס זה תאריך יעד משמעותי ביותר עבור השותפות ב'תמר'. לכאורה כבר עכשיו יש פגיעה בשותפות בתמר כיוון ש-50% מהחוזה כבר נמסר ל-EMG." "אולם, צריך להגיד בעניין זה שההערכות היו שהיקף החוזה עם החברה לישראל יעמוד על 2.1-2.2 BCM בשנה וכי תמר תספק כ-60% מהכמות. אז כעת מתברר שהחוזה הוא ל-2.9 BCM אבל שתמר נשארת עם מקסימום 50%. כאשר משקללים את הפתעת הכמות לצד הפגיעה בשיעור האספקה, אפשר להבין שאין פה פגיעה דרמטית". עם זאת, זר בכל סבור כי מדובר בחדשות רעות עבור השותפות בתמר, "מה שברור שיש פה זה עיכוב נוסף ושיש צל כבד על כל מה שקשור לפרויקט תמר, החוזה של החברה לישראל הוא חוזה עוגן וככזה הוא אמור לעזור לשותפות בסגירות הפיננסיות שלהן וכמו כן לעזור להתקדם עם צרכניות גז קטנות יותר. איבוד 50% מהחוזה עם החברה לישראל משקף את המצב הבעייתי שנמצאות בו השותפות בתמר ולכן מדובר בחדשות רעות". זר מציין עוד, כי "סוגיית המחיר בחוזה עם EMG היא נושא מהותי שכרגע מאופיין בעיקר בחוסר שקיפות. כאשר עושים את החישוב, נראה שהמחיר שמשלמת החברה לישראל ליחידת גז הוא מחיר נמוך וזה כמובן גוזר מחיר עתידי גם לסגירה עם השותפות ב'תמר' אבל קשה לדעת מה באמת המחיר כיוון שהחברות שומרות זאת תחת 'סוד מסחרי'." בשורה התחתונה, כ-5 מיליארד דולר (האופציה בחוזה של החברה לישראל) מתנדנדים עם תוקף עד ה-31 למארס. עד סוף החודש הקרוב צפויה ועדת ששינסקי לפרסם את מסקנותיה הסופיות. לאחר מכן תתחיל ההתגוששות האמיתית בכנסת כאשר כעת לכולם ברור שעד ה-31 למארס חייבים להתקבל פתרונות.

חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי
האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין
האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין.
הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים.
הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.
להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:
• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.
- מי יציל את העו"ש שלכם ומה הריבית שתקבלו על היתרה בחשבון?
- דיסקונט רוכש את חלקה של שופרסל בפייבוקס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.

טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?
הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם
הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.
"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".
הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.
ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.
במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.