השיא בת"א ממשיך להישבר: המעו"ף בעמדה לפריצת ה-1,300 נק'; כיל זינקה 4.1%

מדד המעו"ף הוסיף 0.8%. כיל סגרה בשיא של שנתיים לאחר שהודיעה על רכישת יצרנית דשנים. אפריקה עלתה 3%, כור 5%. מודיעין איבדה 3.6%

בורסת תל אביב חתמה את יום המסחר השלישי לשבוע זה בעליות שערים נאות, כאשר בסופו ניצב מדד המעו"ף במרחק של פחות מ-5 נקודות, כ-0.4%, מהרף הפסיכולוגי של 1,300 נקודות. עליות החוזים בוול סטריט לאורך היום תמכו במגמה החיובית בבורסה המקומית.

עם סגירת המסחר, מדד המעו"ף עלה ב-0.82% לרמה של 1,295 נקודות. מדד ת"א 75 הוסיף 0.65% ומניות הבנקים טיפסו ב-0ץ93%. מחזור המסחר הסתכם ב-2.014 מיליארד שקל.

את מירב תשומת הלב היום במסחר קיבלה מניית כיל, עם טיפוס של 4.1% במחזור הגדול בבורסה. החברה הודיעה הבוקר על רכישת יצרנית דשנים מיוחדים בארה"ב תמורת סכום של 270 מיליון דולר. המניה סגרה את המסחר בשיא של כשנתיים.

עוד בלטו היום: מניית דיסקונט המשיכה היום להתחזק והוסיפה 2.8% לאחר הנפקת הזכויות אתמול. מניית אפריקה הוסיפה היום 3%, כור הוסיפה 5.4% ודלק נדלן זינקה ב-9.2%. מנגד, שותפות מודיעין יהש איבדה 3.6% ושותפות רציו יהש ירדה 0.6%.

המסחר בעולם

עם סגירת המסחר בתל אביב, בורסות וול סטריט פתחו את המסחר בעליות שערים של עד 1%. בבורסות אירופה נרשמו עליות שערים. מדד הדאקס עלה ב-1.14%, הפוטסי בבריטניה התחזק ב-1.24%, ובפריז מדד הקאק זינק ב-2.18%.

בבורסות אסיה ננעל הבוקר המסחר במגמה מעורבת עם נטייה לעליות שערים. בורסת אוסטרליה טיפסה ב-0.8% ברקע להחלטת הבנק המרכזי להותיר את הריבית במדינה על כנה ברמה של 4.75% בהתאם לציפיות.

יתר הבורסות ננעלו במגמה מעורבות עם נטייה לעליות. בעוד שבבורסת יפן נרשמו ירידות שערים קלות, בהונג קונג, סין וקוריאה המדדים המובילים חתמו בעליות. לכתבה המלאה: סקירת אסיה

אמש חתמו בורסות ארה"ב את המסחר בצורה הפכפכה. האירועים באירופה ממשיכים לזרוע חשש והמשקיעים לתמיכה נוספת בשווקים לאחר שיו"ר ה'פד', בן ברננקי אמר כי יתכן ותוכנית ההקלה הכמותית תורחב מעבר לרמה ההתחלתית. בסגירת המסחר, מדד הדאו ג'ונס ירד 0.17%, מדד הנאסד"ק הוסיף 0.13% ומדד ה-S&P 500 השיל 0.13%. בשעה זו, החוזים העתידיים עולים בשיעור של 0.2%. לסקירת וול סטריט מאתמול

מניות במרכז

חברת כיל פותחת את הארנק ורוכשת פעילות של דשנים מיוחדים אמריקנית תמורת 270 מיליון דולר. כיל תרכוש מחברת Scotts Miracle-Gro את פעילות יחידת הדשנים המיוחדים. העסקה תיעשה במזומן, צפויה להיסגר ברבעון הראשון של 2011. לכתבה המלאה: כיל מתרחבת

בנק דיסקונט השלים אתמול הנפקת מניות מהציבור בהיקף של 263 מיליון שקל. ההנפקה בוצעה במחיר של 7.76 למניה, נמוך בשבריר אחוז מתחת למחיר השוק. ההנפקה הנוכחית מצטרפת להנפקת זכויות בהיקף של 200 מיליון שקל אשר במסגרתו מבקש הבנק לחזק את בסיס ההון שלו כדי לעמוד בתקנות המפקח על הבנקים.

חברת אנלייט אנרגיה זכתה במכרז של עיריית קרית ים להקמת 10 תחנות סולאריות על גגות של מבני ציבור. החברה תשכור את שטחי הגגות מהעירייה וצופה לקבל הכנסות של מיליון שקל בשנה ממכירת חשמל לחברת חשמל. לכתבה בהרחבה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).