מה בין השריפה בכרמל לתמ"א 38?
השרפות שפרצו בכרמל מוכיחות שוב את אוזלת ידה של המדינה בטיפול באזרח הקטן, זה שעובד שעות רבות, משלם מסים, משרת בצבא ועושה מילואים. מטרתה של המדינה היא לספק בטחון לאזרח הן בטחוני והן כלכלי. לצערנו, מלבד ההשקעה האדירה במערכת הבטחון, בשאר התחומים המדינה הולכת ומדרדרת בשנים האחרונות.
השרפות הן תמרור אזהרה הממחיש לאן מועדות פני מדינתנו- קבוצה קטנה של פוליטיקאים הדואגים לסביבתם הקרובה ולקבוצה קטנה של אילי הון המרפדת את כיסיה בהטבות מפליגות ודואגות לשורת הרווח הנקי בדוחות הכספיים בכל רבעון.
מדינת ישראל הופרטה מזמן, אולם יחד עם נכסיי המדינה שהועברו לידיים פרטיות הסירה מעליה המדינה כל אחריות כלפי אזרחיה, וכך הסולידריות החברתית הפכה להיות מושג המעורר גיחוך בקרב קבוצה הולכת וגדלה במדינה שמקדשת את האינדבידואל ובזה לכל ערכיי העבר.
אך עדיין לא מאוחר, אולי מעז ייצא מתוק והסטירה הכואבת מאוד שחטפנו כולנו תעיר אותנו אחת ולתמיד. אין ספק שכעת, לאחר השריפה יבינו בממשלה שבטחון משמעותו לא רק רכישה של עוד מטוסי חמקן במיליארדים או פיתוח של עוד טנק, אלא השקעה בבטחון העורף הבסיסי היומיומי הכולל ראשית בניית תשתית כיבוי אש אפקטיבית ויעילה ברמה ההולמת מדינה שזה עתה התקבלה ל-OECD. שנית, תתחיל המדינה להבין שבטחון משמעותו גם תשתית תחבורה הולמת שתפחית את מספר הנפגעים בתאונות דרכים, ולחילופין תפסיק לקצר לנו את החיים בפקקים ההולכים ומתארכים משנה לשנה.
תחום חשוב ביותר שכולי תקווה שילקח סוף כל סוף ברצינות הראויה הוא מיגון מאות אלפי בניינים ברחבי המדינה כנגד נזקי רעידת אדמה- כדאי שנשאף להיות ערוכים ומוכנים כמו צ'ילה אחרת נראה כמו האיטי. הממשלה העבירה את הנושא לאחריות השוק הפרטי באמצעות התמריצים שניתנו במסגרת התמ"א 38, אולם כאשר ישנם כל כך הרבה גורמים מעורבים דוגמת הרשויות המקומיות, רשויות התכנון, הדיירים והיזמים, הסיכוי שבשעת אסון נהיה ערוכים היא אפסית. בשעת חירום, כאשר עשרות אלפי אנשים חלילה יקפדו את חייהם תחת הריסות הבניינים, ישאלו איך לא היינו ערוכים ולא חזו את האסון הזה? רק הצבא באמצעות פיקוד העורף, בתכנית ממוקדת בתקצוב ראוי יוכל למגן את המבנים במהירות המרבית ובצורה הטובה ביותר, ללא כל שיקול כלכלי שעשוי לעורר ויכוחים בין היזמים והדיירים, בהתערבות מינימאלית של רשויות התכנון שהוכיחו את חוסר תפקודן בבירוקרטיה שיצרו.
- 2.אני בעד פינוי בינוי 05/02/2011 13:35הגב לתגובה זולא לבנות מגדלים רבי קומות, מקסימום 5 קומות, מגדלים מועדים לפורענות וסכנות, המדינה אינה ערוכה לטפל בעורף אם תפרוץ חלילה מלחמה או תתרחש רעידת אדמה! לא מתאים למדינה שלנו מגדלים, אנחנו במזרח התיכון הבלתי יציב, אנחנו צריכים להיות עם הרגליים על הקרקע!
- 1.כאשר ביבי לא יודע 20/01/2011 06:31הגב לתגובה זואז למי יש בכלל ראש לתמ" א רעידות אדמה .....הרי מרוב גורמים אין שום יכולת תזוזה זה פה לא מרבה רגליים זה מרבה ראשים וכלל ראש לכיוון אחר.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
