מה בין השריפה בכרמל לתמ"א 38?
השרפות שפרצו בכרמל מוכיחות שוב את אוזלת ידה של המדינה בטיפול באזרח הקטן, זה שעובד שעות רבות, משלם מסים, משרת בצבא ועושה מילואים. מטרתה של המדינה היא לספק בטחון לאזרח הן בטחוני והן כלכלי. לצערנו, מלבד ההשקעה האדירה במערכת הבטחון, בשאר התחומים המדינה הולכת ומדרדרת בשנים האחרונות.
השרפות הן תמרור אזהרה הממחיש לאן מועדות פני מדינתנו- קבוצה קטנה של פוליטיקאים הדואגים לסביבתם הקרובה ולקבוצה קטנה של אילי הון המרפדת את כיסיה בהטבות מפליגות ודואגות לשורת הרווח הנקי בדוחות הכספיים בכל רבעון.
מדינת ישראל הופרטה מזמן, אולם יחד עם נכסיי המדינה שהועברו לידיים פרטיות הסירה מעליה המדינה כל אחריות כלפי אזרחיה, וכך הסולידריות החברתית הפכה להיות מושג המעורר גיחוך בקרב קבוצה הולכת וגדלה במדינה שמקדשת את האינדבידואל ובזה לכל ערכיי העבר.
אך עדיין לא מאוחר, אולי מעז ייצא מתוק והסטירה הכואבת מאוד שחטפנו כולנו תעיר אותנו אחת ולתמיד. אין ספק שכעת, לאחר השריפה יבינו בממשלה שבטחון משמעותו לא רק רכישה של עוד מטוסי חמקן במיליארדים או פיתוח של עוד טנק, אלא השקעה בבטחון העורף הבסיסי היומיומי הכולל ראשית בניית תשתית כיבוי אש אפקטיבית ויעילה ברמה ההולמת מדינה שזה עתה התקבלה ל-OECD. שנית, תתחיל המדינה להבין שבטחון משמעותו גם תשתית תחבורה הולמת שתפחית את מספר הנפגעים בתאונות דרכים, ולחילופין תפסיק לקצר לנו את החיים בפקקים ההולכים ומתארכים משנה לשנה.
תחום חשוב ביותר שכולי תקווה שילקח סוף כל סוף ברצינות הראויה הוא מיגון מאות אלפי בניינים ברחבי המדינה כנגד נזקי רעידת אדמה- כדאי שנשאף להיות ערוכים ומוכנים כמו צ'ילה אחרת נראה כמו האיטי. הממשלה העבירה את הנושא לאחריות השוק הפרטי באמצעות התמריצים שניתנו במסגרת התמ"א 38, אולם כאשר ישנם כל כך הרבה גורמים מעורבים דוגמת הרשויות המקומיות, רשויות התכנון, הדיירים והיזמים, הסיכוי שבשעת אסון נהיה ערוכים היא אפסית. בשעת חירום, כאשר עשרות אלפי אנשים חלילה יקפדו את חייהם תחת הריסות הבניינים, ישאלו איך לא היינו ערוכים ולא חזו את האסון הזה? רק הצבא באמצעות פיקוד העורף, בתכנית ממוקדת בתקצוב ראוי יוכל למגן את המבנים במהירות המרבית ובצורה הטובה ביותר, ללא כל שיקול כלכלי שעשוי לעורר ויכוחים בין היזמים והדיירים, בהתערבות מינימאלית של רשויות התכנון שהוכיחו את חוסר תפקודן בבירוקרטיה שיצרו.
- 2.אני בעד פינוי בינוי 05/02/2011 13:35הגב לתגובה זולא לבנות מגדלים רבי קומות, מקסימום 5 קומות, מגדלים מועדים לפורענות וסכנות, המדינה אינה ערוכה לטפל בעורף אם תפרוץ חלילה מלחמה או תתרחש רעידת אדמה! לא מתאים למדינה שלנו מגדלים, אנחנו במזרח התיכון הבלתי יציב, אנחנו צריכים להיות עם הרגליים על הקרקע!
- 1.כאשר ביבי לא יודע 20/01/2011 06:31הגב לתגובה זואז למי יש בכלל ראש לתמ" א רעידות אדמה .....הרי מרוב גורמים אין שום יכולת תזוזה זה פה לא מרבה רגליים זה מרבה ראשים וכלל ראש לכיוון אחר.
ארדואן טורקיה (X)המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.
