יציבות בסגירה באחד העם: שותפויות 'לוויתן' בלטו לחיוב, אפריקה צנחה 4.6%

משבר החוב באירופה העיב. סקטור הנפט והגז נסחר ברקע לדיווחים אודות מאגר 'לוויתן' ושדה 'מגד'. רציו עלתה 4.3%, דיסקונט עלה 3%, מכתשים ירדה 3.2%

הבורסה בתל אביב סגרה את המסחר ביציבות עם נטייה קלה לעליות שערים במדדים המובילים, כאשר סקטור הנפט והגז דחף צפונה, אך האווירה השלילית בעולם הכבידה על המסחר.

המסחר דווקא נפתח בעליות שערים נאות עם תמיכה מכיוון החוזים העתידיים בוול סטריט וברקע לדיווחים להם ציפו המשקיעים בענף חיפושי הגז והנפט משתי גזרות שונות - הקידוח הימי ב'לוויתן' והקידוח היבשתי בראש העין, בשדה מגד. עם זאת, החששות באשר למצב החוב של מדינות אירופה וכלכלת אירלנד בפרט המשיכו להעיב על השווקים בעולם.

מדד המעו"ף חתם את המסחר בתל אביב בעלייה של 0.08% לרמה של 1,268 נקודות. נציין כי במהלך היום המדד כבר רשם עליות של כ-0.7%. מדד ת"א 75 הוסיף 0.06% ומניות הבנקים עלו בממוצע ב-0.45%. מחזור המסחר הסתכם ב-1.923 מיליארד דולר.

סקטור חיפושי הגז והנפט מרכז עניין רב. בדיוק בהתאם ללו"ז שסיפק Bizportal, השותפות בקידוח 'לוויתן' פרסמו היום הודעה אודות סימני גז ראשוניים בקידוח הימי. להרחבה - לחץ כאן

עם סיום המסחר, רציו, השותפה בקידוח, הוסיפה 4.3% במחזור הגבוה בבורסה. גם השותפות האחרות בקידוח, מקבוצת דלק של תשובה, רשמו עליות: אבנר יהש עלתה ב-5.1% ודלק קידוחים יהש הוסיפה 1.4%. מניית דלק אנרגיה טיפסה ב-2.89% ואילו דלק קבוצה הוסיפה 1.2%.

היום ברקע למסחר, עונת הדו"חות של הרבעון השלישי נכנסת לישורת האחרונה ומנפקת מספר רב של תוצאות כספיות. עד מחר (ג') כל החברות הציבוריות יפרסמו את תוצאותיהן הכספיות.

המסחר מסביב לעולם

בעולם, השפעת אישור החילוץ של אירלנד פגה. עם סגירת המסחר בתל אביב המדדים ביבשת אירופה רושמים ירידות חדות. מדד הפוטסי מאבד 1.35%, הקאק יורד ב-1.8% והדאקס משיל 1.6%.

הנציבות האיחוד האירופי, התייחס היום למשבר החוב וכתב בסקירה כי "רמת אי הוודאות עדיין גבוהה מאוד, צל המשבר עדיין מרחף מעל הכלכלה והצמיחה צפויה להאט את הקצב". הודעה זו הגיעה לאחר ההגעה להסכם באיחוד האירופי ובקרן המטבע לחילוצה של אירלנד, לפיו תקבל המדינה חבילת חירום בסכום כולל של 85 מיליארד אירו (113 מיליארד דולר).

באסיה, המסחר הבוקר נחתם במגמה מעורבת, אך עם נטייה לעליות שערים. ברקע למסחר, עדיין המשיכה להעיב המתיחות בין שתי הקוריאניות. מנגד, היצואנים ביפן נחים על זרי הדפנה של הקמעונאיות בארה"ב. עם סגירת המסחר, מדד הניקיי בטוקיו טיפס 0.86%, מדד שנחאי השיל 0.2%, הקוספי בדרום קוריאה איבד 0.3% והאנג סנג עלה 1.26% בהונג קונג. לסקירת המסחר היומית באסיה

בארה"ב, טרם פתיחת המסחר בוול סטריט, החוזים העתידיים עברו לירידות שערים. בסוף השבוע האחרון חל 'יום שישי השחור' - יום הקניות הגדול שלאחר חג ההודיה. על פי נתוני הממשל האמריקני, כ-212 מיליון צרכנים פקדו את החנויות בסוף השבוע האחרון, עלייה של כ-8.5% ביחס ל-2009. על כן, מניות הקמעונאות צפויות לרכז עניין.

סקטור הגז והנפט

השותפות בקידוח לוויתן שחררו סוף סוף את הדיווח המיוחל, לפיו "מניתוח ראשוני של המידע שהתקבל במהלך הקידוח, נראה כי המטרה העיקרית כוללת חולות המכילים גז טבעי". כפי שדווח הבוקר ב-Bizportal, הדיווח לא כלל מספרים אלא רק מידע בדבר אינדיקציות ראשוניות, בדיוק כפי שדווח בשעתו בעניין 'תמר'. סימני גז ראשונים בלוויתן

לפני כשבועיים סיפק Bizportal מידע לגבי התקדמות השותפות בפרוייקט הקידוח 'לווייתן' ושרטט את לוחות הזמנים הצפויים להמשך הקידוח. בין הפרטים העסיסיים שנחשפו היו על כך שבשבוע שעבר היו צפויות השותפות, דלק קידוחים אבנר יהש ורציו יהש, להגיע לשכבה המרכזית בקידוח - שכבה הקרויה NG10. כעת מספק Bizportal עדכון לגבי ההתפתחויות הצפויות להתרחש בימים/שבועות הקרובים. מעדכנים מלווייתן - לידיעה בהרחבה

אנליסטים מגיבים לסימני הגז ב'לוויתן': ירון זר - "המידע לא לגמרי מגולם"; גיל בשן - "כולם ידעו שיש גז"

בגזרה אחרת, היום ערכה שותפות חיפושי הנפט גבעות תדרוך עיתונאים בבורסה באחד העם. גבעות יהש סיפקה למשקיעים שני דוחות חשובים השופכים אור על פעילות חיפוש הנפט: הדו"ח הכלכלי ודו"ח הרזרבות. מן הדו"ח עולה כי פוטנציאל הרווח של שדה מגד הינו כ-3 מיליארד שקלים. בשעה זו מזנקת יחידת השותפות ב-7.7%. לידיעה בהרחבה

מניות במרכז

חברת הביומד הישראלית פרוטליקס הודיעה הבוקר, יחד עם ענקית התרופות פייזר, על הגשת בקשה לאישור שיווקה של תרופת הטליגלוקראז אלפא באירופה לטיפול במחלת הגושה. פרוטליקס בדרך לאירופה

בנק דיסקונט פרסם הבוקר את תוצאותיו הכספיות לרבעון. את השורה התחתונה חתם דיסקונט ברווח של 288 מיליון שקל, המשקף תשואה על ההון של 11.3%. שורת הרווח מצביעה על ירידה בהשוואה לרבעון המקביל, אז דיווח הבנק על רווח נקי של 292 מיליון שקל. לידיעה בהרחבה

בית ההשקעות דש איפקס פרסם אמש (א') את תוצאותיו לרבעון השלישי של 2010. הכנסותיו של בית ההשקעות מדמי ניהול ועמלות עלו קלות, אך תיק הנוסטרו עדיין לא חזר לרמות השיא ובשורה התחתונה הרווח הנקי נשחק.לידיעה בהרחבה

חברת אס.די.אס הנשלטת על ידי סטאר-נייט מסכמת עוד רבעון חזק. בעקבות גידול של כ-80% בהכנסות, טיפסה גם השורה התחתונה ביותר מ-60%. צבר ההזמנות של הקבוצה עומד על כ-213 מיליון שקל, כאשר כ-85 מיליון שקל מתוכו מיועדים כבר לרבעון הרביעי של השנה. לעיקרי הדו"ח של אס.די.אס

אפריקה ישראל איבדה גובה היום 4.6% לאחר זינוק של שאתמול עלתה ב-6.4%. אפריקה דיווחה אתמול על רווח רבעוני של כמיליון שקל ברבעון השלישי, זאת לעומת הפסד של 348 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. אחת הסיבות העיקריות לרווח הוא המימון מחדש שביצעה החברה לחוב על בניין האפת''ורפ במנהטן. פרוטליקס בדרך לאירופה

בשוק הסלולר, מניות פרטנר וסלקום נסחרו ברקע לאישור שנתנה ועדת הכלכלה שבכנסת לחלקים נוספים ברפורמה שמקדם שר התקשורת, משה כחלון, להגדלת התחרות בתחום. בין השאר אישרה היום הוועדה כי מפעיל חדש יוכל להשתמש בתשתית של אחת מהחברות הקיימות בתחילת דרכו. ועדת הכלכלה אישרה חלקים נוספים ברפורמה בסלולר

חברת מלאנוקס הודיעה על רכישת 100% ממניות חברת וולטייר בתמורה ל-218 מיליון דולר. וולטייר היא אחת הספקיות של מלאנוקס, העוסקת בפיתוח שבבים. רכישה גדולה למלאנוקס

מניית מכתשים אגן איבדה היום במסחר 3.1% ברקע לדברים שאמר בעל השליטה בחברה, נוחי דנקנר, בתוצאותיה של אידיבי אחזקות ובהם עלתה האפשרות כי מכירת החברה לכימצ'יינה הסינית לא תצא לפועל. בתוך כך, אי.די.בי דיווחה על הפסד כבד של 296 מיליון שקל. תוצאות IDB ודברי דנקנר בהרחבה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.