ד"ר שראל: "המשבר באירופה יותר פוליטי מאשר כלכלי לא תהיה להם ברירה אלא לסייע"
משבר החוב בגוש האירו - החששות לגבי מצבה של אירלנד והפניית המבט קדימה אל עבר ספרד ואיטליה - ממשיך להדאיג את המשקיעים, כאשר המטבע האירופי נופל בהתאם. במהלך השבועיים האחרונים איבד האירו כ-5% מול השקל ובעולם צלל האירו בשיעור חד יותר של מעל ל-6% מול הדולר.
החששות בימים אלה הם כי החילוץ שכבר גיבשו בעבר קרן המטבע הבינלאומית והאיחוד האירופי, בהיקף של 750 מיליארד אירו, לא יספיק על מנת לסייע, במקרה ובעקבות אירלנה גם מדינות נוספות כמו ספרד, פורטוגל ואיטליה יציגו קשיים. תוקפה של הקרן פג בשנת 2013.
בזירה המקומית, האירו נסחר מול השקל בירידה של 0.27% ושערו היציג נקבע על 4.8624 שקלים. בעולם המטבע האירופי נסחר בירידה קלה של 0.07, סביב מחיר של 1.3325 דולר.
משבר שכזה, מסביר ד"ר מיכאל שראל, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל, משפיע על אגרות החוב, אך גם על המטבע. זאת מכיוון שהוא מעלה חשש כי יתכן ואירופה תזדקק לנקוט בפעולות להרחבה מוניטארית בהמשך. עם זאת, שראל טוען כי לפחות כעת, לא מדובר ממש במשבר כלכלי.
"לדעתי המשבר יותר פוליטי מאשר כלכלי", אמר היום שראל בשיחה עם Bizportal. לדבריו, המצב באירלנד ובמדינות דרום אירופה החמיר בתקופה האחרונה, אך מדובר בעיקר בשינוי היחס במישור הפוליטי.
"הגרמנים נחושים שלא להאריך את קרן ה-750 מיליארד אירו והם מעוניינים להקים מנגנון חדש שבין היתר יעשה תספורת אג"ח במקרה של מתן סיוע", הסביר שראל. "העניין הוא שהם הצליחו לשכנע מנהיגים אחרים". לדברי שראל, יתכן והחלטה זו טובה לטווח הארוך, אך היא מעלה את רמת אי-הוודאות בטווח הקצר. "כנראה שהבעיה תיפתר", העריך, משום שככל הנראה ממשלת אירלנד מסכימה לבצע את קיצוצי התקציב הנדרשים ממנה.
"כשממשלה מוכנה לבצע את הצעדים הנדרשים, לא תהיה ברירה אלא לסייע. רק במקרה שמדינה לא מסכימה לבצע את מה שנדרש, כמו שראינו במקרה של ארגנטינה, נותנים לה ליפול". שראל ציין כי הוא מעריך שהאיחוד יבוא גם לעזרתן של פורטוגל וספרד במידה ויזדקקו, אך עם זאת מציין כי במקרה של ספרד - מדובר כבר על סכומים גדולים הרבה יותר.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
