ד"ר שראל: "המשבר באירופה יותר פוליטי מאשר כלכלי לא תהיה להם ברירה אלא לסייע"
משבר החוב בגוש האירו - החששות לגבי מצבה של אירלנד והפניית המבט קדימה אל עבר ספרד ואיטליה - ממשיך להדאיג את המשקיעים, כאשר המטבע האירופי נופל בהתאם. במהלך השבועיים האחרונים איבד האירו כ-5% מול השקל ובעולם צלל האירו בשיעור חד יותר של מעל ל-6% מול הדולר.
החששות בימים אלה הם כי החילוץ שכבר גיבשו בעבר קרן המטבע הבינלאומית והאיחוד האירופי, בהיקף של 750 מיליארד אירו, לא יספיק על מנת לסייע, במקרה ובעקבות אירלנה גם מדינות נוספות כמו ספרד, פורטוגל ואיטליה יציגו קשיים. תוקפה של הקרן פג בשנת 2013.
בזירה המקומית, האירו נסחר מול השקל בירידה של 0.27% ושערו היציג נקבע על 4.8624 שקלים. בעולם המטבע האירופי נסחר בירידה קלה של 0.07, סביב מחיר של 1.3325 דולר.
משבר שכזה, מסביר ד"ר מיכאל שראל, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל, משפיע על אגרות החוב, אך גם על המטבע. זאת מכיוון שהוא מעלה חשש כי יתכן ואירופה תזדקק לנקוט בפעולות להרחבה מוניטארית בהמשך. עם זאת, שראל טוען כי לפחות כעת, לא מדובר ממש במשבר כלכלי.
"לדעתי המשבר יותר פוליטי מאשר כלכלי", אמר היום שראל בשיחה עם Bizportal. לדבריו, המצב באירלנד ובמדינות דרום אירופה החמיר בתקופה האחרונה, אך מדובר בעיקר בשינוי היחס במישור הפוליטי.
"הגרמנים נחושים שלא להאריך את קרן ה-750 מיליארד אירו והם מעוניינים להקים מנגנון חדש שבין היתר יעשה תספורת אג"ח במקרה של מתן סיוע", הסביר שראל. "העניין הוא שהם הצליחו לשכנע מנהיגים אחרים". לדברי שראל, יתכן והחלטה זו טובה לטווח הארוך, אך היא מעלה את רמת אי-הוודאות בטווח הקצר. "כנראה שהבעיה תיפתר", העריך, משום שככל הנראה ממשלת אירלנד מסכימה לבצע את קיצוצי התקציב הנדרשים ממנה.
"כשממשלה מוכנה לבצע את הצעדים הנדרשים, לא תהיה ברירה אלא לסייע. רק במקרה שמדינה לא מסכימה לבצע את מה שנדרש, כמו שראינו במקרה של ארגנטינה, נותנים לה ליפול". שראל ציין כי הוא מעריך שהאיחוד יבוא גם לעזרתן של פורטוגל וספרד במידה ויזדקקו, אך עם זאת מציין כי במקרה של ספרד - מדובר כבר על סכומים גדולים הרבה יותר.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
