משקיעים במניות גז? לפי ששינסקי - החלק שלכם צונח עד ל-14%

יישום ההמלצות עלול לפגוע ברווח המשקיעים מתגליות גז ונפט משיעור של כ-40% לשיעור של כ-13%-10%

על פי תחשיבים שנערכו על ידי ועדת ששינסקי, המודל המוצע על ידם למיסוי פרויקטים של תגליות גז ונפט יגרום לכך שחלק הממשלה יעמוד על כ-2/3 מרווחי הפרויקטים. לפי תחשיבים אלה אמור להישאר בידי המשקיעים 1/3 מהרווחים.

אולם, כפי שנראה בתחשיב המצורף מהיבט המשקיעים הפרטיים השיעור שנותר בידם הינו הרבה יותר נמוך מהשיעור של 1/3, מאחר והמודל מתעלם מסוגיות מסוימות, בין היתר: שיעור המס השולי של יחיד (כולל תשלומים לביטוח לאומי) שחל על משקיעים פרטיים שהינו גבוה יותר משיעור המס המשוקלל שחושב במודל המודל אינו מכיר בעלויות מימון וניהול שיעור עלויות ההשקעה בחיפושים ובפיתוח והפקה עשוי להיות גבוה יותר מהשיעור שנלקח.

שיעורי המס על יחידים

על פי תקנות מס הכנסה, ההכנסות החייבות במס של השותפויות לחיפושי נפט מיוחסות מדי שנה לכל אחד מהמשקיעים על פי חלקו בשותפות בהתאם לכמות היחידות המוחזקות על ידו ביום 31 בדצמבר של כל שנה.

הכנסות אלה נחשבות לצורך מס הכנסה כהכנסות מעסק בידי המשקיעים וזאת בשונה ממיסוי הכנסה מרווחי הון ממכירת ניירות ערך בבורסה. לאור זאת בעלי יחידות מחויבים על חלקם ברווחי השותפות בשיעור המס השולי המכסימאלי שחל עליהם (לרבות תשלומים לביטוח לאומי). שיעורים אלה עשויים להגיע (כולל תשלומים לביטוח לאומי) לכ-60% מס.

השפעת המלצות ששינסקי

ההשפעות העיקריות של המלצות ועדת ששינסקי על המשקיעים ביחידות השתתפות הינן ב-2 נושאים:

1. ביטול הטבת המס "ניכוי אזילה" שניתנה למשקיעים בחיפושי נפט וגז והטלת היטל מיוחד על הכנסות השותפויות מהתגליות. ניכוי האזילה הינו ניכוי מיוחד המופחת מההכנסה החייבת במס בכל שנת מס ומקטין באופן משמעותי את החיוב ממס על בעלי היחידות.

ניכוי אזילה ניתן על פי תקנות מס הכנסה לכל בעל טובת הנאה בנכס נפט כהגדרתם בתקנות. שיעור הניכוי הינו 27.5% ממחזור ההכנסות בשנת המס לאחר שהופחתו מהמחזור תמלוגים ששולמו.

2. בנוסף לביטול הניכוי הנ"ל ממליצה הועדה להטיל על הכנסות השותפויות היטל פרוגרסיבי מיוחד ששיעורו נע בין 20% ועד 60% מהכנסות הפרויקט בניכוי הוצאות שוטפות, כפי שהוגדרו בטיוטת ההמלצות. אומדן שיעור ההיטל הכולל שיחול לכל אורך חיי הפרויקט כאחוז מהמחזור נע סביב 30%.

יצוין כי שיעור התמלוגים המשולם למדינה לא השתנה והינו 12.5% ממחזור המכירות "על פי הבאר". בהתחשב בחלק מעלויות האסדה והתפעול, בפועל השיעור הכולל עשוי לנוע סביב 11% ממחזור המכירות.

להלן כימות ההשלכות של ההמלצות הנ"ל על חלקו של המשקיע הפרטי ברווחים מתגליות:

אנו רואים כי יישום ההמלצות העיקריות של הועדה כפי שנכללו בטיוטת ההמלצות גורם לכך שהחלק הנותר בידי המשקיע הפרטי ששיעור המס השולי שלו 35%-45% ברווחים מתגליות (לאחר תשלומים למדינה) עלול לקטון בצורה דרמטית משיעור של כ-39% כיום לכ-13%-10% בלבד.

יש לציין כי הנתונים הנ"ל הם לפני תשלומים לתמלוגי על, באם קיימים, והפסדים מחיפושים שנכשלו. בנוסף אנו רואים כי חלק המשקיע הנ"ל ברווחים לפני התשלומים למדינה יורד מכ-60% לכ-20%-15%, ומאידך חלק המדינה עולה מכ-40% לכ-85%-80%.

יצוין כי גם אם עלויות ההשקעה וההפקה תהיינה נמוכות מ-30%, לדוגמה 20%, ההשפעה תהיה מהותית מאוד. במקרה זה, הירידה בחלק הנותר למשקיע תהיה מכ-45% כיום לכ-18%-14% בלבד.

רו"ח יהושע ניסים הינו שותף בכיר בפירמת BDO זיו האפט המשמשת כרואי חשבון של תאגידי נפט ומומחה לתחום הנפט והגז

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ניקל 09/01/2011 09:17
    הגב לתגובה זו
    הלאמה ללא תמורה היא גזל ושוד. גזל ושוד לא עוברים בבית המשפט.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.