גזית גלוב צומחת: ההכנסות מהשכרת מבנים רשמו גידול של 13% ל-1.13 מיליארד שקלים
חברת גזית גלוב מסכמת את הרבעון השלישי של השנה עם רווח נקי של 541 מיליון שקל, זאת לעומת 115 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. החברה רשמה גידול של 13% בהכנסות מהשכרת מבנים שהסתכמו ב-1.138 מיליארד שקל, זאת לעומת 1.006 מיליארד בתקופה המקבילה אשתקד.
החברה רשמה גידול של כ- 13% ב- N.O.I ברבעון אשר הסתכם בכ- 775 מיליון שקל לעומת כ- 684 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, הנובע מאיחוד של אטריום והשלמת פיתוח נכסים ורכישות שביצעה הקבוצה. הקבוצה רשמה עליית ערך של נדל"ן (חלק הקבוצה) בהיקף של 247 מיליון שקל הנובע בעיקר מירידת תשואות.
לחברה יתרת נזילות וקווי אשראי לא מנוצלים שניתנים למשיכה מיידית בהיקף של כ- 6.4 מילארד שקל. האנליסט שי ליפמן מ- IBI אומר כי זהו נתון חשוב שמראה כי גם היום החברה יכולה לבצע מהלך גדול של רכישה/השתלטות על חברות.
ה- FFO ברבעון הסתכם לכ- 86 מיליון שקל לעומת 115 מיליון שקל ברבעון המקביל, שכלל את הרווח מהחלפת האג"ח של אטריום. "המצב השתפר בעיקר בקנדה (FCR) בישראל ובאטריום (מזרח אירופה), אבל סך הכל יש התמתנות בארה"ב באקוויטי1 וסיטיקון הירידה לא משמעותית", מציין ליפמן.
דירקטוריון החברה הכריז על מדיניות הדיבידנד לשנת 2011. הדיבידנד המינימאלי שישולם עומד על 0.39 שקל למניה לרבעון (דיבידנד שנתי למניה של 1.56 שקל) ויחול החל מהרבעון הראשון של 2011.
ליום 30 בספטמבר 2010 מחזיקה ומנהלת הקבוצה 654 נכסים הכוללים 605 מרכזים מסחריים, 9 מרכזים מסחריים בפיתוח, 15 בתי דיור מוגן הכוללים 1,650 יחידות דיור, 15 מבני משרדים רפואיים ו-10 נכסים אחרים. הנכסים משתרעים על שטח בנוי להשכרה בהיקף של כ-6.3 מיליון מ"ר הרשומים בספרי החברה בשווי הוגן בסך של כ-47.6 מיליארד שקל.
במהלך הרבעון השלישי גייסה הקבוצה מהציבור כ-266 מיליון שקל נטו בהון מניות, לעומת כ-156 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. לקבוצה יתרות נזילות ליום 30 בספטמבר בסכום של כ-6.4 מיליארד שקל.
רוני סופר, מנכ"ל החברה, מסר: "הצמיחה ב- NOI ובתזרים נטו מנכסים זהים הושגה הודות לניהול פרו-אקטיבי, פעילות פיתוח ופיתוח מחדש יחד עם פעילות רכישות נרחבת בקבוצה. אנו ממשיכים לחזק את מאזן החברה ולאחרונה השלמנו הנפקת הון במסגרתה גייסנו כ- 650 מיליון שקל תוך כדי הגדלת החזקות הציבור (free float) במניות החברה. מאזן חזק ונזילות גבוהה מסייעים לנו בהמשך מאמצינו לאיתור וניצול הזדמנויות עסקיות תוך חיזוק הפלטפורמה הגלובאלית של הקבוצה."
ב-IBI נשארים בהמלצת קניה של 51 שקל למנייה. "הדוחות מצביעים על חוזק הקבוצה, הן ברמה הפיננסית (גיוס ההון של 650 מיליון שקל בוצע כבר ברבעון הרביעי ומשפר עוד את מצב החברה) והן בפעילות החברה שממשיכה בהתרחבות על בסיס רכישות מחד וצמיחה אורגנית מאידך. יתרות הנזילות מאפשרות לחברה קפיצת מדרגה נוספת על ידי רכישה חדשה של חברה גדולה".
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
