אל תטעו: דרום קוריאה היא נמר אסייאתי מוביל

כלכלת דרום קוריאה הצליחה לעבור את המשברים האחרונים כמעט ללא פגע. יוסי ישראל על אחת הכלכלות החזקות באסיה
יוסי ישראל |

דרום קוריאה נמצאת לאחרונה בכותרות לאחר ששכנתה הצפונית החליטה לתקוף אותה במפתיע. אך אל תתנו לכך להטעות איתכם, דרום קוריאה היא מדינה מודרנית, דמוקרטית (בניגוד לאחותה הצפונית) ומפותחת, בעלת סקטורי תעשיה והיי טק מהמפותחים בעולם.

היא מונה כ- 48 מיליון תושבים וכלכלתה נחשבת לרביעית בגודלה באסיה מבחינת גודל התמ"ג שלה, אחרי סין, יפן והודו.

דרום קוריאה מתקדמת ביותר מבחינה טכנולוגית ולראיה 95% מבתי האב במדינה, מקושרים למערכת אינטרנט בפס-רחב, לעומת גרמניה למשל בה רק 58% מבתי האב מקושרים.

דרום קוריאה שייכת למועדון המדינות המפותחות (לפי קרן המטבע והבנק העולמי) והינה חברה פעילה ב- G20.

התפתחות התוצר

התוצר השנתי הקוריאני הוא 1.1 טריליון דולר והיא מדורגת במקום ה- 13 בעולם, בעוד שמבחינת שטח גיאוגרפי היא רק במקום ה- 108. אם נשווה זאת אלינו, אז התוצר הישראלי הוא רק כחמישית מהתוצר הקוריאני ומבחינת שטח גיאוגרפי, ישראל ממוקמת במקום ה- 152.

קוריאה הדרומית עשתה מהלך כלכלי מרשים ביותר ב- 40 השנים האחרונות, כאשר בתחילת הדרך בשנות השבעים, היה התמ"ג לנפש שלה דומה לזה של המדינות העניות ביותר באפריקה, כ- 240 דולר שזה 2,000 דולר במונחים של היום, ונכון להיום הוא זינק פי 14 ועומד על 28 אלף דולר, דומה לתמ"ג לנפש בישראל ומעט מעל לזה של ניו-זילנד.

בעשור האחרון עמד ממוצע הצמיחה השנתי בקוריאה על כ- 4.5% וביולי האחרון העלתה קרן המטבע העולמית (IMF) את תחזית הצמיחה שלה ל- 6.1% לשנת 2010, וזאת לצד אינפלציה מרוסנת של 2.6%.

התמודדות עם משברים

כלכלת דרום קוריאה הצליחה לעבור את המשברים האחרונים כמעט ללא פגע. רמת האבטלה במשק עלתה והגיעה לשיא של 4.7% במהלך הרבעון הראשון של השנה (אם אפשר לקרוא לזה "רמת שיא"), אך במהרה היא חזרה לרמות הממוצעות של העשור האחרון וכיום היא נמצאת סביב ה- 3%.

על מנת להתמודד עם המשבר, יישם הממשל תכנית תמריצים במסגרתה הוא הוריד את הריבית במשק עד לרמת שפל של 2% בפברואר 2009, פעל להגדלת הנזילות בשוק האשראי המקומי, הגיע להסכמי סחר חופשי מתקדמים עם מדינות מפתח לצמיחה העולמית העתידית, כגון סין והודו ועוד.

מגמות בסחר החוץ

הכלכלה הדרום קוריאנית נשנת רבות על ייצוא תעשייתי והיא מהמובילות בעולם בתחום ייצור מוצרי אלקטרוניקה, רכב וספנות. בדומה לישראל, מהווה הייצוא הקוריאני כ- 40% מהתוצר המקומי, כאשר חברות הסחר הגדולות של קוריאה, הן סין, ארה"ב ויפן.

בשנים האחרונות, מיישמת ממשלת קוריאה מדיניות פרוגרסיבית של כריתת הסכמי סחר חופשי, דבר שהוביל לגידול משמעותי בשווקי היעד שלהם. לדוגמא - הסכם שנחתם במהלך 2009 עם ארגון 10 מדינות דרום אסיה, הביא לצמיחה של כ- 50% מתחילת השנה בייצוא למדינות אלה.

הייצוא הפורח של קוריאה, הוא למעשה הגורם העיקרי לכך שכלכלתה הצליחה להימנע מכניסה למיתון שנתי בשנים שלאחר משבר הסאב-פריים. מתחילת השנה ועד יוני, נרשמה צמיחה מרשימה בייצוא המקומי של כ- 35% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בנוסף, החל משנת 2009, עקפה סין את ארה"ב כיבואנית הגדולה ביותר של הייצוא הקוריאני וכיום היא צורכת כרבע ממנו.

לסיכום

כלכלת דרום קוריאה היא ללא ספק נמר אסייאתי מוביל ומעניין, עם פוטנציאל צמיחה מרשים. ארגון ה- OECD צופה שבשנתיים הקרובות תציג הכלכלה הדרום קוריאנית את הצמיחה המהירה ביותר מבין המדינות שלהן תמ"ג לנפש הגבוה מ- 20,000 דולר, ורמת הצמיחה השנתית החזויה של קוריאה, היא כפולה מהממוצע במדינות ה- OECD.

אנו מאמינים כי כל עוד לא תפתיע שכנתה הצפונית ותגרור את האזור לעימות, וכל עוד תמשיך מגמת ההתאוששות בכלכלה הגלובאלית, תציג דרום קוריאה צמיחה עדיפה ותהווה השקעה אטרקטיבית.

הכותב הוא יוסי ישראל, מחלקת המחקר של תכלית בית השקעות

*** גילוי נאות: הכותב הינו עובד של תכלית בית השקעות. הכותב אינו בעל רישיון יועץ השקעות על פי חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, תשנ"ה-1995. אין לראות באמור בהודעותיו של הכותב הנ"ל משום הצעה ו/או המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך ו/או נכסים פיננסים כלשהם או המלצה להשקעה באפיקים ספציפיים. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, וכל העושה שימוש בו, עושה זאת על דעת עצמו ועל אחריותו בלבד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי