אחרי זינוק של 21%: איגרות החוב הלא צמודות עדיין כאן
איגרות החוב הלא צמודות שהנפיקה הממשלה עלו 21% בשלוש השנים האחרונות והכו את מדד המחירים לצרכן (שעלה 6%) ואת מדד מניות ת"א 25 (שעלה 9%). במיוחד עלו איגרות החוב עם 5+ שנים לפדיון (27%).
מתחילת 2010 נטלו המניות את ההולכה (מדד ת"א 25 עלה 11%), אך האג"ח הלא צמודות לא פגרו אחריהן בהרבה (הן עלו 7% והסדרות עם 5+ שנים לפדיון עלו 9%), במיוחד לאור הסיכון הנמוך יותר הכרוך בהן. בד בבד הן המשיכו להכות את מדד המחירים לצרכן (שעלה 2%).
אולם, מתחילת הרביע השלישי מסתמנת בלימה בביצועי האג"ח הלא צמודות, הן בהשוואה לחודשים הקודמים והן בהשוואה למניות ולמדד המחירים לצרכן.
בפרשת דרכים זו, לאן הולכות איגרות החוב?
להשגת התוצאות המצוינות עד לאחרונה חברו שלוש התפתחויות מפתיעות:
איגרות החוב של ממשלת ארה"ב זינקו ותשואתן לפדיון, המהווה אמת מידה לאג"ח שמנפיקות מדינות ברחבי העולם, ירדה מ-4% ל-2.9% (ולאחרונה אף בקרה ב-2.4%).
קטנו צרכי המימון - הגירעון בתקציב המדינה הצטמצם 41% בחודשים - אוקטובר 2010 בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. אירופה נקלעה למשבר ואג"ח מתחרות שהנפיקו מדינות כגון פורטוגל, אירלנד, יוון וספרד לקו בתנודות וירידות חדות.
במבט לשנתיים הבאות, לא מסתמנת תפנית לרעת איגרות החוב הממשלתיות הלא צמודות. הפד' ירכוש אג"ח של ממשלת ארה"ב בעד 600 מיליארד דולר עד אמצע 2011 ולהערכת מריל לינץ' תשואת הפדיון על איגרת החוב ל-10 שנים תסתכם ב-3.25% בסוף השנה.
בנק ישראל מעריך שהממשלה תעמוד בתקרות הגירעון וההוצאות בתקציבה ב-2011, אם יאושרו הצעדים הכלולים בהצעת התקציב. הקשיים באירופה לא יפתרו במהרה; מדינות נוספות כגון פורטוגל ואולי גם ספרד עלולות ללכת בדרכן של אירלנד ויוון. השקל לא יפוחת משמעותית כנגד הדולר ולהערכת מריל לינץ' שער החליפין יסתכם ב-3.90 בסוף 2011. התוצר ימשיך לגדול בקצב מהיר, בהשוואה למדינות מפותחות רבות, כך שתשואת הפדיון הנוספת (פרמייה) שתובעים משקיעים זרים בגין סיכון המדינה לא תגדל.
העלייה המהירה במחיר הדיור תיבלם, בשלב מסוים, ואם לא תפוצה במלואה על ידי התייקרות בשכר הדירה, תרסן את העלייה במדד המחירים לצרכן. עם זאת, בשנים 2013 ואילך עלולות לנשב בפניהן רוחות נגד חזקות:
- בארה"ב, הריבית הנמוכה ורכישות הפד' יוליכו לעלייה בקצב האינפלציה ותשואות הפדיון על איגרות החוב הנומינאליות תקדמנה לעלות.
- בנק ישראל וארגון OECD מתריעים, שההפחתה שהממשלה מתכננת בשיעורי המס לסוגיו בשנים 2013 - 2016 תחייב ריסון בהוצאות, אחרת תהיה חריגה גדולה מתקרת הגירעון.
- התחזקות בדולר בעולם, במקביל להתאוששות בכלכלת ארה"ב, ו/או הקטנת יתרות מטבע חוץ בידי בנק ישראל, תפחת את השקל כנגד הדולר ותתמוך בעלייה במדד המחירים לצרכן.
- חבילות החילוץ העצומות באירופה והנחישות לא לפרק את גוש האירו ישפרו הדרגתית את מצב החברות הסוררות שתהפוכנה תחרותיות יותר.
לסיכום, אין להניח שהעליות יוצאות הדופן מהן נהנו איגרות החוב הממשלתיות הלא צמודות בשלוש השנים האחרונות תחזורנה, אך לעת עתה הן מסוגלות להתבסס ברמותיהן הגבוהות יחסית. ירידות של ממש תהיינה, להערכתי, אם בכלל, רק לקראת 2013.
את האמור לעיל צריך לסייג כמובן: שוקי ההון בעולם ובארץ תנודתיים מאוד וייתכנו שינויים גדולים לפי ההתפתחויות בשטח. גם נכסים הנחשבים בשגרה סולידיים ובטוחים, כגון איגרות חוב ממשלתיות, עלולים לסבול מכך בכל רגע נתון.
***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
