שוק המשכנתאות: "יש לחץ על זוגות צעירים לרכוש דירה גדולה ולהשתעבד לכל החיים"
לאחרונה הכריז ראש הממשלה בנימין נתניהו על צעדים לצינון שוק הדירות שכוללים מתן הנחה לקבלנים שיבנו תוך זמן סביר, הפחתת מס השבח ההיסטורי על קרקעות מ- 45% ל- 20% ומתן אפשרות לרשויות המקומיות לגבות באופן ישיר את היטלי הפיתוח מהקבלנים לצורך בניית מוסדות ציבור ושטחי ציבור. הצעדים משתלבים עם ההנחיות הנוספות של בנק ישראל להקשחת תנאי המשכנתאות. Bizportal שוחח עם גורמים בשוק המשכנתאות את הלך הרוחות בתחום.
"שוק המשכנתאות מגיב באיחור לשינויים", אומר דודי מייזליק, מנהל אגף המשכנתאות בבנק מרכנתיל. "ציבור המשקיעים לא מעניק משמעות יתירה לצעדיי הממשלה ובנק ישראל, אולם מוכן לחכות ופחות לחוץ לבצע רכישות כבעבר. מנגד, בקרב רוכשי הדירה למגורים לא נצפית השהייה ברכישות".
מייזליק מציין כי ניכרת בתקופה האחרונה מגמת התרחקות מהגרעין הקרוב של גוש דן לערים מרוחקות יותר, דוגמת חיפה ואשקלון. "אזור המרכז התרחב, מי שבעבר חיפש דירה בחולון או בראשון לציון מחפש כיום ברחובות ובנס ציונה. אין ספק כי בחלק מהמקומות יש עצירה ברמות המחירים וגם המוכרים ממהרים להוריד מחיר כי חוששים מירידה משמעותית יותר בהמשך. ההתייצבות ניכרת במיוחד בתל אביב ופתח תקווה היכן שהמחירים כבר עלו באופן משמעותי, בפריפריה למחירים יש עוד לאן לעלות".
לדבריי מייזליק ציבור המשקיעים בשנה-שנתיים האחרונות החל להיכנס גם למקומות שעד כה היו מחוץ לקונצנזוס, דוגמת צפת וקריית גת שנהנו לרוב מביקושים בקרב הקהל המקומי. "המחירים בקריית גת זינקו ב-25% בשנה האחרונה, דירה שנמכרה ב-290 אלף שקל בסוף 2009 נמכרת כיום ב-384 אלף שקל".
"צעדיו של בנק ישראל לפני מספר חודשים להקשחת תנאי האשראי לא הועילו, אנשים היו אדישים לעלייה של 200 שקל בחודש ולכן מחירי הדירות המשיכו לעלות ובנק ישראל נאלץ להקשיח שוב את התנאים", אומר ליאור אילון, מנכ"ל מתן - המרכז לסיוע וייעוץ לנוטלי משכנתאות. "כעת אנו נמצאים באווירה של סוף עונה- הבנקים יוצאים במבצעים לקראת סוף השנה כדי להראות תוצאות ולכן ריבית המשכנתאות בשפל".
איילון טוען כי יש להקים ועדת שרים שתפחית את הבירוקרטיה, תפשיר את הקרקעות במהירות, ותייעד דירות לצעירים. "שוק המשכנתאות לא ישתנה מחר בבוקר, צריך לראות איפה תהיה המדינה בעוד 6-7 שנים. הבעיה היא שההון העצמי של הזוגות הצעירים נותר כמעט זהה בחמש השנים האחרונות, אך המשכנתא קפצה ל- 800 אלף שקל ואף למיליון שקל. כיום יותר ויותר זוגות צעירים רוכשים דירות של 5 חדרים ונוטלים משכנתאות ל-30 שנה, הם יתקשו מאוד לשדרג את דירתם בהמשך לדירת 6 חדרים, לכן מחירן של דירות 6 חדרים ירד בעוד מחירן של דירות 5 חדרים ימשיך לעלות". לדבריו, הפתרון הוא רכישת דירה קטנה יותר במחיר נמוך יותר, אולם כיום יש לחץ לקנות את הכי טוב ולהשתעבד לכל החיים.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
