שוק המשכנתאות: "יש לחץ על זוגות צעירים לרכוש דירה גדולה ולהשתעבד לכל החיים"

Bizportal בחן את הלכי הרוחות בשוק המשכנתאות: "ציבור המשקיעים לא מעניק משמעות יתירה לצעדיי הממשלה ובנק ישראל ופונה למקומות חדשים שהיו עד כה מחוץ לקונצנזוס"
לירן סהר |

לאחרונה הכריז ראש הממשלה בנימין נתניהו על צעדים לצינון שוק הדירות שכוללים מתן הנחה לקבלנים שיבנו תוך זמן סביר, הפחתת מס השבח ההיסטורי על קרקעות מ- 45% ל- 20% ומתן אפשרות לרשויות המקומיות לגבות באופן ישיר את היטלי הפיתוח מהקבלנים לצורך בניית מוסדות ציבור ושטחי ציבור. הצעדים משתלבים עם ההנחיות הנוספות של בנק ישראל להקשחת תנאי המשכנתאות. Bizportal שוחח עם גורמים בשוק המשכנתאות את הלך הרוחות בתחום.

"שוק המשכנתאות מגיב באיחור לשינויים", אומר דודי מייזליק, מנהל אגף המשכנתאות בבנק מרכנתיל. "ציבור המשקיעים לא מעניק משמעות יתירה לצעדיי הממשלה ובנק ישראל, אולם מוכן לחכות ופחות לחוץ לבצע רכישות כבעבר. מנגד, בקרב רוכשי הדירה למגורים לא נצפית השהייה ברכישות".

מייזליק מציין כי ניכרת בתקופה האחרונה מגמת התרחקות מהגרעין הקרוב של גוש דן לערים מרוחקות יותר, דוגמת חיפה ואשקלון. "אזור המרכז התרחב, מי שבעבר חיפש דירה בחולון או בראשון לציון מחפש כיום ברחובות ובנס ציונה. אין ספק כי בחלק מהמקומות יש עצירה ברמות המחירים וגם המוכרים ממהרים להוריד מחיר כי חוששים מירידה משמעותית יותר בהמשך. ההתייצבות ניכרת במיוחד בתל אביב ופתח תקווה היכן שהמחירים כבר עלו באופן משמעותי, בפריפריה למחירים יש עוד לאן לעלות".

לדבריי מייזליק ציבור המשקיעים בשנה-שנתיים האחרונות החל להיכנס גם למקומות שעד כה היו מחוץ לקונצנזוס, דוגמת צפת וקריית גת שנהנו לרוב מביקושים בקרב הקהל המקומי. "המחירים בקריית גת זינקו ב-25% בשנה האחרונה, דירה שנמכרה ב-290 אלף שקל בסוף 2009 נמכרת כיום ב-384 אלף שקל".

"צעדיו של בנק ישראל לפני מספר חודשים להקשחת תנאי האשראי לא הועילו, אנשים היו אדישים לעלייה של 200 שקל בחודש ולכן מחירי הדירות המשיכו לעלות ובנק ישראל נאלץ להקשיח שוב את התנאים", אומר ליאור אילון, מנכ"ל מתן - המרכז לסיוע וייעוץ לנוטלי משכנתאות. "כעת אנו נמצאים באווירה של סוף עונה- הבנקים יוצאים במבצעים לקראת סוף השנה כדי להראות תוצאות ולכן ריבית המשכנתאות בשפל".

איילון טוען כי יש להקים ועדת שרים שתפחית את הבירוקרטיה, תפשיר את הקרקעות במהירות, ותייעד דירות לצעירים. "שוק המשכנתאות לא ישתנה מחר בבוקר, צריך לראות איפה תהיה המדינה בעוד 6-7 שנים. הבעיה היא שההון העצמי של הזוגות הצעירים נותר כמעט זהה בחמש השנים האחרונות, אך המשכנתא קפצה ל- 800 אלף שקל ואף למיליון שקל. כיום יותר ויותר זוגות צעירים רוכשים דירות של 5 חדרים ונוטלים משכנתאות ל-30 שנה, הם יתקשו מאוד לשדרג את דירתם בהמשך לדירת 6 חדרים, לכן מחירן של דירות 6 חדרים ירד בעוד מחירן של דירות 5 חדרים ימשיך לעלות". לדבריו, הפתרון הוא רכישת דירה קטנה יותר במחיר נמוך יותר, אולם כיום יש לחץ לקנות את הכי טוב ולהשתעבד לכל החיים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.