אטיאס: "הזוגות הצעירים משעבדים את חייהם למשכנתא; הכנסות המנהל זינקו ב-30%"
בכנס ישראל לצעירים 2010 שמתקיים היום (ג') במכללת הגליל המערבי בעכו, תיאר שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס את מצבו העגום של שוק הדיור ואמר כי הזוגות הצעירים בישראל "משעבדים" את חייהם למשכנתא, תוך כדי מתיחת ביקורת על מדיניות הריבית של בנק ישראל. Bizportal מעביר את הכנס בשידור חי.
"הזוגות הצעירים משעבדים את חייהם למשכנתא", אמר אטיאס. "היכולת לרכוש דירה מקשה מאוד על הקיום המשפחתי. בישראל אין שוק שכירות משוכלל. התחלנו להוציא דירות להשכרה וייצאו עוד בהמשך כדי לאזן את השוק. "המשקיעים מהווים היום 31% מסך העסקאות. הריבית הנמוכה דוחפת משקיעים לשוק", אמר אטיאס, וביקר את בנק ישראל על כך שהוא מעלה את הריבית באופן מהותי: "התחילו לטפל בריבית אבל זה לא מספיק. מי שמזיז ריבית ב-0.5% לפה או לשם - זה לא מה שישפיע".
עוד אומר אטיאס כי מנהל מקרקעי ישראל הגדיל את הכנסות המדינה במעל ל-30%, מעל ל-6 מיליארד שקל. "הגיע הזמן שהאזרחים יקבלו זאת בחזרה. בעניין המשכנתאות אמר אטיאס שיש לו מספיק מנופים כדי שהממשלה תיתן מספיק תמריצים להעברת הצעירים לפריפריה".
ציון קינן, מנכ"ל בנק הפועלים, מתח ביקורת על הצעדים המועטים שעושה הממשלה בנושא מצוקת הדיור וקרא לה להקים צוות מוחות בו יישבו נציגי המשרדים הכלכליים הרלבנטיים: בנק ישראל, הבנקים המסחריים, קבלנים וגורמים הפועלים בשוק הנדל"ן, ויגישו מסקנות קונקרטיות.
"הצעירים הם הנפגעים העיקריים מן המחסור בדירות והעלייה הגדולה במחירי הדיור", אומר קינן. "מחירי הדירות, במונחים שקליים, עלו בממוצע ב-3 השנים האחרונות בכ-50%, וזאת בתקופה שהאינפלציה נמוכה יחסית והשכר הנומינלי כמעט ולא השתנה. האם פירוש הדבר שיש אצלנו 'בועת נדל"ן?' קשה לקבוע זאת".
לדבריו, חלק מעליות המחירים נבע מגורמים ספקולטיביים הפועלים בשוק.
"כך או כך, אין מחלוקת לגבי העובדה שמחירי הנדל"ן בישראל גבוהים יחסית לכוח הקנייה של האוכלוסייה בכלל, והצעירים בפרט. כיום נדרשים יותר מ-120 חודשי שכר ברוטו, כלומר משכורת ברוטו של יותר מ-10 שנות עבודה על מנת לרכוש דירה ממוצעת בישראל. מובן מאליו שבעיה זו מטרידה בעיקר צעירים העומדים בפני רכישה ראשונה של דירה בחייהם. שערי הריבית אמנם ירדו, והם נמצאים בשפל של כל הזמנים, אבל זה מקל רק במעט".
"כמו כן", מציין קינן, "יתכן שיש לשקול גם הקלות מיסוי על דירות לזוגות צעירים, אם כי יש להיזהר בכל הנוגע לאפליות מיסוי, שעלולות להיות מנוצלות לרעה ולגרום לעיוותים בשוק".
"יש אפשרות להגיע לפריפריה וליצור דירות לזוגות צעירים, הבעיה היא שיש חוסר במקומות תעסוקה, אמרה ענבל אור, יו"ר חברת אור סיטי שנכחה בכנס. "יש ראשי ערים שלא מוכנים להכניס זוגות צעירים לתחומם. אני פועלת למען זוגות צעירים שיוכלו לרכוש דירה, פעלתי להקמת קבוצה בחדרה. יש לחייב את הממשלה ליצור דיור בר השגה לצעירים".
ראש עיריית אשדוד יחיאל לסרי אמר שהצליח לייצר 400 יחידות דיור לזוגות צעירים. "אם לא יהיה שינוי יסודי בגישה ותכנית של ממשלת ישראל לא יחול שינוי במצבם של הזוגות הצעירים, בונים דירות קטנות כיום בעיר. אין לנו את היכולת החוקית להטיל סנקציות על יזמים שלא בונים, ניתן ללכת לכיוון של הקלה, הענקנו פטור מהיטל השבחה ליזמים שבונים לזוגות צעירים".
לילך אשר-טופילסקי, משנה למנכ"ל בנק הפועלים, אומרת שיש להבין שמי שהולך וקונה דירה צריך שיהיה לו הון עצמי, אחרת יום אחד לא יוכל לעמוד בתשלומים. "יש לטפל בזוגות הצעירים ממקום של דיור בר השגה, שכירות היא בסדר לטווח ארוך, אך יש משהו בתרבות הישראלית שדורש רכישת בית".
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
