יציבות באלרוב ישראל: זינוק של 108% ברווח התפעולי, אך ירידה בתיק ניירות הערך
חברת אלרוב ישראל מסכמת את הרבעון השלישי של השנה עם רווח נקי של כ-120 מיליון שקל, זאת לעומת 215.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הפער נובע מהחזר מס בסך של 55 מיליון שקל אשתקד ומשינויים בתיק ניירות הערך.
מתחילת השנה מדווחת החברה על פי שיטת השווי ההוגן, ולא על פי שיטת העלות, כלומר שיערוך הנכסים המניבים מופיע במאזן בסעיף נדל"ן להשקעה נטו. שוויו ההוגן של הנדל"ן להשקעה (שאינו כולל את הנדל"ן המלונאי בהקמה ואת מלונות החברה בירושלים) הסתכם הנדל"ן להשקעה בכ- 4.163 מיליארד שקל לעומת כ- 4.118 מיליארד שקל בסוף שנת 2009. עיקר הגידול נבע מהתחזקות הפרנק השוויצרי שתרמה לעלייה בשקלים של הנדל"ן להשקעה של החברה בשוויץ וכן מהמשך השקעה בפרויקט ממילא.
מתחילת השנה ירד תיק ניירות הערך של הקבוצה בסכום של כ-23 מיליון שקל, מתוכו כ-11.1 מיליון שקל נזקף לקרן הון (לא כולל את מניות פרוטליקס ואפוסנס), והיתרה בסך של כ-11.9 מיליון שקל נרשמה כהפסד.
שווי תיק ניירות הערך של הקבוצה נכון ליום 30.9.2010 מסתכם בכ- 926.6 מיליון שקל ולמועד החתימה על הדו"ח בכ- 973 מיליון שקל. 99% משווי תיק ניירות הערך הינו מניות בנק לאומי (אשר ההשקעה בו מסתכמת בכ- 803.8 מיליון שקל ליום המאזן וכ- 842.3 מיליון שקל ליום פרסום הדוחות) ובנק הפועלים (אשר ההשקעה בו מסתכמת בכ- 112 מיליון שקל ליום המאזן וכ- 118.9 מיליון שקל ליום פרסום הדוחות).
ברבעון רשמה החברה עליה ב שווי של ניירות ערך בסך כולל של כ-191.2 מיליון שקל, מתוכם כ-98 מיליון שקל נרשם כרווח מניירות ערך בדוח רווח והפסד וכ- 93.2 מיליון שקל נרשמו כעליית ערך מניירות ערך זמינים למכירה דרך קרן הון (לא כולל פרוטליקס).
העודף התפעולי שנבע ממלון מצודת דוד ברבעון הסתכם בכ- 20 מיליון שקל, לעומת כ- 9.6 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. העלייה בעודף התפעולי נבעה בעיקר מעליה בשיעור התפוסה במלון בשל העלייה בתיירות הנכנסת לישראל. העודף התפעולי שנבע ממלון ממילא ברבעון הסתכם בכ- 1.75 מיליון שקל לעומת הפסד תפעולי ברבעון המקביל אשתקד. החברה הותירה את תחזיתה לעודף התפעולי ממגזר המלונות (מצודת דוד וממילא בירושלים) בשנת 2010 ומעריכה כי יעמוד על כ- 75 מיליון שקל. מלון לוטיסיה בפריז נכלל לראשונה בתוצאות מגזר המלונות של החברה, המלון תרם בחודשים אוגוסט וספטמבר כ- 4.6 מיליון שקל לעודף התפעולי של המגזר.
עם פרסום דוחות אלרוב נדלן לפני כשבוע התייחס אלפרד אקירוב, למצבה העסקי של הקבוצה ומסר: "מנועי הצמיחה העיקריים שלנו הינם מצד אחד תחום המלונאות בארץ ובעולם ומצד שני המשך פיתוח פרוטפוליו הנכסים המניבים שלנו בשוויץ ובצרפת. ההשקעה ברכישת המלונות באירופה והסבת שני בתי המלון בלונדון ואמסטרדם תסתכם לכ- 2.3 מיליארד שקל וזאת עוד בטרם תוכנן ותוקצב שיפוצו של מלון לוטיסיה, להערכתי השקעתנו בתחום המלונות בקבוצה, לרבות שווי שני בתי המלון שלנו בירושלים, תעמוד בסופו של תהליך על כ- 3.5 מיליארד שקל".
אקירוב מוסיף כי לאחרונה השלימה הקבוצה מהלך אשר הביא לכך כי החזקות הציבור באלרוב נדל"ן הינן מעל 20% והחברה עומדת בתנאי הסף לכניסה למדד ת"א 75. "אני מקווה כי אלרוב נדל"ן תצטרף למדד זה בעדכון המדדים הקרוב ומשקיעים שמדיניות השקעתם מנעה מהם להשקיע בחברה יצטרפו אלינו כשותפים לדרך."
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
