עכשיו זה רישמי: נגמר טירוף הנדל"ן, ירידה דרסטית במספר הדירות שנמכרו ב-Q3, כמעט בכל האזורים
ברבעון השלישי של 2010 הוחרפה בצורה משמעותית הירידה במספר העסקאות הן בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד והן בהשוואה לרבעון הקודם, כך מדווח היום משרד האוצר . כך, בעוד שברבעון השני של השנה נרשמה ירידה של כ-2% במספר העסקאות בהשוואה לרבעון המקביל בשנת 2009, הגיע שיעור הירידה לכ-19% ברבעון השלישי (בהשוואה לרבעון השלישי ב-2009).
בסך הכל נמכרו ברבעון השלישי קרוב ל-23 אלף דירות (חדשות+יד שניה), הרמה הנמוכה ביותר ברבעון זה מאז שנת 2006. מאז רמות השיא בפעילות ענף הנדל"ן שנרשמו ברבעון השלישי של 2009, ישנה מגמה של ירידה במספר העסקאות, אשר הואצה כאמור ברבעון השלישי.
נתניה ורחובות אחראיות לרבע מהמכירות ברבעון
בחלוקה גיאוגרפית נמצא כי ירידות נרשמו בכל האזורים, למעט טבריה, כאשר להוציא אזור המרכז ואזור נצרת, בכל האזורים שיעורי הירידה במספר העסקאות ברבעון השלישי הם דו-ספרתיים (בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד). שיעורי הירידה החדים ביותר נרשמו באזור רחובות (32%-) ובאזור נתניה (26%-), שריכזו יחד כרבע מכלל העסקאות ברבעון השלישי השנה. לגבי אזור נתניה יש לציין כי הוא בלט בשיעורי ירידה גבוהים גם ברבעון הקודם.
סך הדירות החדשות שנמכרו ברבעון השלישי של 2010 עמד על כ-5,300 דירות, ירידה בשיעור של 15.3% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. בהשוואה לרבעון השני של 2010 מדובר אמנם בשיעור ירידה מתון של כ-1%, אולם יש לזכור שברבעון השני כבר נרשמה ירידה חדה במכירת דירות חדשות, אשר היתה נמוכה בכ-19% בהשוואה לרבעון השני של 2009 ונמוכה ביותר מ-8% בהשוואה לרבעון הראשון השנה. באוצר מוסרים כי, כאשר בוחנים את התפתחות מכירת הדירות החדשות מאז תחילת 2009 ניתן לראות כי מאז הגיעה רמת המכירות לשיא של 6.7 אלף דירות ברבעון השני של 2009, נרשמת ירידה רצופה במכירות הקבלנים.
133 משכורות לרכישת דירה חדשה, 115 לדירת יד שנייה
לראשונה מאז תחילת השנה נרשמה גם ברכישת דירות יד שניה ירידה חדה ברבעון השלישי של השנה, זאת כאמור בניגוד לרכישת דירות חדשות שרושמת ירידה זה חמישה רבעונים ברציפות. ניתן להניח כי אחד הגורמים לירידה החדה יותר ברכישת דירות יד שניה הינו פער המחיר בין דירות חדשות לדירות יד שניה, עובדה שיש לה השפעה במיוחד לאור החמרת תנאי המימון ללווים, ועל רקע רמות שכר נמוכות יותר של הרוכשים בשנת 2010 בהשוואה לרוכשים בשנת 2009. נציין כי בתשעת החודשים הראשונים של השנה עמד פער המחיר החציוני בין דירה חדשה לדירה יד שניה שנרכשה ע"י שכיר שזו לו דירתו היחידה, על 36%. ברמות השכר של הרוכשים בשנת 2010 מדובר על 133 משכורות הדרושות לרכישת דירה חדשה, לעומת 115 משכורות הדרושות לרכישת דירה יד שניה.
מחירי הדירות החדשות ברבעון השלישי של 2010 היו נמוכים בשיעור של כ-2.9% ממחירי הדירות החדשות ברבעון השני (ממוצע רבעון שלישי מול ממוצע רבעון שני), זאת לאחר ירידה מתונה יותר בשיעור של כ-2% ברבעון השני (לעומת הרבעון הראשון). מאז רמות השיא של מחירי הדירות החדשות, שנרשמו בדצמבר 2009 ירדו מחירי הדירות החדשות בשיעור מצטבר נומינלי של כ-6.4%.
המשקיעים עוזבים את השוק
הירידה ברכישת דירות להשקעה המסתמנת מאז הרבעון הרביעי של 2009 הואצה באופן משמעותי ברבעון השלישי של 2010. שיעור הירידה הגיע לכ-28% בהשוואה לרבעון המקביל, לעומת ירידה של 8% ברבעון השני בהשוואה למקביל אשתקד, כאשר בהשוואה לרבעון הקודם עומד שיעור הירידה על כ-15%. את הירידה בביקוש לדירות מייחסים באוצר להעלאות הריבית על ידי בנק ישראל, כמו גם להקשחת התנאים ללווים ולעליית המחירים החדה בשנת 2009 הביאה לירידת התשואות. המקומות הבולטים בשיעורי הירידה- אזור תל אביב, אזור השרון ואזור רחובות, עם ירידה בשיעורים של כ-40%.
אחד האזורים הבודדים שדווקא רשמו גידול ברכישת דירות להשקעה בשנת 2010, חרף ירידה ברבעון השלישי, הוא אזור טבריה. , ברבעון השני של השנה זינק מספר הדירות שנרכשו להשקעה באזור זה בשיעור של 48% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד (לעומת ירידה בשיעור של כ-8% ברמה הארצית) וגידול של 120% ברבעון הראשון. באוצר מציינים כי אמנם, במונחים כמותיים עדיין מדובר במספר דירות נמוך, אבל יש בו כדי לרמז על ניסיון של משקיעים לאתר יעדי השקעה זולים.
יצוין כי השכר (ברוטו) השנתי החציוני של משקיע בשוק הנדל"ן בתשעת החודשים הראשונים של 2010 עמד על כ-130 אלף שקל, דהיינו, פחות מ-11 אלף שקל לחודש. שכר זה אמנם גבוה בכ-36% מהשכר הממוצע במשק, אולם עדיין רחוק מהתפישה הרווחת לפיה המשקיעים בשוק הנדל"ן הינם אמידים במיוחד.

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
