עכשיו זה רישמי: נגמר טירוף הנדל"ן, ירידה דרסטית במספר הדירות שנמכרו ב-Q3, כמעט בכל האזורים

כך עולה מנתונים שמפרסם היום האוצר. בת"א - ירידה של 23% ביחס לשנה שעברה. ברחובות - ירידה של 31%, בנתניה - ירידה של 26%
לירן סהר |

ברבעון השלישי של 2010 הוחרפה בצורה משמעותית הירידה במספר העסקאות הן בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד והן בהשוואה לרבעון הקודם, כך מדווח היום משרד האוצר . כך, בעוד שברבעון השני של השנה נרשמה ירידה של כ-2% במספר העסקאות בהשוואה לרבעון המקביל בשנת 2009, הגיע שיעור הירידה לכ-19% ברבעון השלישי (בהשוואה לרבעון השלישי ב-2009).

בסך הכל נמכרו ברבעון השלישי קרוב ל-23 אלף דירות (חדשות+יד שניה), הרמה הנמוכה ביותר ברבעון זה מאז שנת 2006. מאז רמות השיא בפעילות ענף הנדל"ן שנרשמו ברבעון השלישי של 2009, ישנה מגמה של ירידה במספר העסקאות, אשר הואצה כאמור ברבעון השלישי.

נתניה ורחובות אחראיות לרבע מהמכירות ברבעון

בחלוקה גיאוגרפית נמצא כי ירידות נרשמו בכל האזורים, למעט טבריה, כאשר להוציא אזור המרכז ואזור נצרת, בכל האזורים שיעורי הירידה במספר העסקאות ברבעון השלישי הם דו-ספרתיים (בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד). שיעורי הירידה החדים ביותר נרשמו באזור רחובות (32%-) ובאזור נתניה (26%-), שריכזו יחד כרבע מכלל העסקאות ברבעון השלישי השנה. לגבי אזור נתניה יש לציין כי הוא בלט בשיעורי ירידה גבוהים גם ברבעון הקודם.

סך הדירות החדשות שנמכרו ברבעון השלישי של 2010 עמד על כ-5,300 דירות, ירידה בשיעור של 15.3% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. בהשוואה לרבעון השני של 2010 מדובר אמנם בשיעור ירידה מתון של כ-1%, אולם יש לזכור שברבעון השני כבר נרשמה ירידה חדה במכירת דירות חדשות, אשר היתה נמוכה בכ-19% בהשוואה לרבעון השני של 2009 ונמוכה ביותר מ-8% בהשוואה לרבעון הראשון השנה. באוצר מוסרים כי, כאשר בוחנים את התפתחות מכירת הדירות החדשות מאז תחילת 2009 ניתן לראות כי מאז הגיעה רמת המכירות לשיא של 6.7 אלף דירות ברבעון השני של 2009, נרשמת ירידה רצופה במכירות הקבלנים.

133 משכורות לרכישת דירה חדשה, 115 לדירת יד שנייה

לראשונה מאז תחילת השנה נרשמה גם ברכישת דירות יד שניה ירידה חדה ברבעון השלישי של השנה, זאת כאמור בניגוד לרכישת דירות חדשות שרושמת ירידה זה חמישה רבעונים ברציפות. ניתן להניח כי אחד הגורמים לירידה החדה יותר ברכישת דירות יד שניה הינו פער המחיר בין דירות חדשות לדירות יד שניה, עובדה שיש לה השפעה במיוחד לאור החמרת תנאי המימון ללווים, ועל רקע רמות שכר נמוכות יותר של הרוכשים בשנת 2010 בהשוואה לרוכשים בשנת 2009. נציין כי בתשעת החודשים הראשונים של השנה עמד פער המחיר החציוני בין דירה חדשה לדירה יד שניה שנרכשה ע"י שכיר שזו לו דירתו היחידה, על 36%. ברמות השכר של הרוכשים בשנת 2010 מדובר על 133 משכורות הדרושות לרכישת דירה חדשה, לעומת 115 משכורות הדרושות לרכישת דירה יד שניה.

מחירי הדירות החדשות ברבעון השלישי של 2010 היו נמוכים בשיעור של כ-2.9% ממחירי הדירות החדשות ברבעון השני (ממוצע רבעון שלישי מול ממוצע רבעון שני), זאת לאחר ירידה מתונה יותר בשיעור של כ-2% ברבעון השני (לעומת הרבעון הראשון). מאז רמות השיא של מחירי הדירות החדשות, שנרשמו בדצמבר 2009 ירדו מחירי הדירות החדשות בשיעור מצטבר נומינלי של כ-6.4%.

המשקיעים עוזבים את השוק

הירידה ברכישת דירות להשקעה המסתמנת מאז הרבעון הרביעי של 2009 הואצה באופן משמעותי ברבעון השלישי של 2010. שיעור הירידה הגיע לכ-28% בהשוואה לרבעון המקביל, לעומת ירידה של 8% ברבעון השני בהשוואה למקביל אשתקד, כאשר בהשוואה לרבעון הקודם עומד שיעור הירידה על כ-15%. את הירידה בביקוש לדירות מייחסים באוצר להעלאות הריבית על ידי בנק ישראל, כמו גם להקשחת התנאים ללווים ולעליית המחירים החדה בשנת 2009 הביאה לירידת התשואות. המקומות הבולטים בשיעורי הירידה- אזור תל אביב, אזור השרון ואזור רחובות, עם ירידה בשיעורים של כ-40%.

אחד האזורים הבודדים שדווקא רשמו גידול ברכישת דירות להשקעה בשנת 2010, חרף ירידה ברבעון השלישי, הוא אזור טבריה. , ברבעון השני של השנה זינק מספר הדירות שנרכשו להשקעה באזור זה בשיעור של 48% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד (לעומת ירידה בשיעור של כ-8% ברמה הארצית) וגידול של 120% ברבעון הראשון. באוצר מציינים כי אמנם, במונחים כמותיים עדיין מדובר במספר דירות נמוך, אבל יש בו כדי לרמז על ניסיון של משקיעים לאתר יעדי השקעה זולים.

יצוין כי השכר (ברוטו) השנתי החציוני של משקיע בשוק הנדל"ן בתשעת החודשים הראשונים של 2010 עמד על כ-130 אלף שקל, דהיינו, פחות מ-11 אלף שקל לחודש. שכר זה אמנם גבוה בכ-36% מהשכר הממוצע במשק, אולם עדיין רחוק מהתפישה הרווחת לפיה המשקיעים בשוק הנדל"ן הינם אמידים במיוחד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.