משבר גירעונות הענק באירופה, אשר נתגלה בפנינו במלוא חומרתו ברבעון השני של שנת 2010 ואיים למוטט את כלכלת יוון בפרט ואת גוש האירו בכלל - נותן סימני "קאמבק" מדאיגים בשבעות האחרונים. מה קרה אז, מה קורה כרגע וכיצד עלולות ההתרחשויות בזירה האירופית להשפיע על כיסו של המשקיע הישראלי?

תזכורת קצרה מן העבר הלא רחוק:

המשבר איים בשעתו להתפשט מיוון לפורטוגל, אירלנד, איטליה, ספרד (מדינות ה- P.I.I.G.S בגוש האירו) ומנהיגי האיחוד האירופי בראשות גרמניה וצרפת וקרן המטבע העולמית הצהירו על סיוע חרום של 110 מיליארד אירו ליוון וכן על הקמתה של קרן חירום בסך טריליון אירו למדינות גוש האירו.

הצהרה זו לוותה בדרישה להפחתת ההוצאות הממשלתיות של מדינות הגוש ואף להעלאת שיעור המיסים (זכורות היטב הפגנות הענק ביוון ובצרפת ) והדבר בוצע, אך העלה חששות מפני מיתון ממושך בגוש האירו. בסופו של דבר הצליחה התוכנית להרגיע את השווקים שחזרו לעלות, כמו-גם מטבע האירו.

מה קורה כעת?

בשבועות האחרונים חוזר המשבר באירופה לכותרות, כאשר הפעם אירלנד היא זו שמאיימת לערער את יציבות גוש האירו, הרגישה ממילא. אירלנד חייבת סכום אדיר של כ-850 מיליארד אירו (!) - כולל אג"ח ממשלתי והלוואות ישירות לבנקים בעולם. לשם ההמחשה עד כמה מפלצתיים מימדי החוב האירי - מדובר בכמעט שני שלישים מגודל הגירעון התקציבי של ממשלת ארה"ב, בו דנים בדאגה.

כתוצאה מהמשבר הנוכחי פודים גופים מוסדיים ועסקיים באירלנד את פיקדונותיהם מן הבנקים ושני הבנקים הגדולים במדינה - אשר הולאמו זה מכבר על-ידי ממשלת אירלנד - עומדים פעם נוספת בפני קריסה, ובמקביל זינקה התשואה על איגרות החוב של אירלנד לרמה של 8.35% (אג"ח של ממשלת ישראל ל-10 שנים נסחרות בתשואה של 4.5% בלבד, לשם הבנת הדיספרופורציה).

אף כי בתחילה סירבו האירים לקבל סיוע מטעם קרן הסיוע של האיחוד האירופי, הבנק המרכזי האירופי וקרן המטבע העולמית (ראש ממשלת אירלנד אף ציין שיש ביכולתה להחזיר חובות עד מחצית 2011) - "הסכימה" אירלנד בסוף השבוע האחרון לקבל (נכון יותר יהיה לומר: אולצה להסכים) סיוע המוערך כעת ב-120 מיליארד אירו.

איך כל זה משפיע ועוד עשוי להשפיע על הבורסה הישראלית?

צפירת ההרגעה הנוכחית בדמות הסיוע הכלכלי שעתידה אירלנד לקבל בימים הקרובים מצליחה להרגיע במעט האת העצבנות בבורסות אירופה ובעולם. עם זאת, המשבר הנוכחי טרם הסתיים ובעיות נוספות עשויות לצוץ בהמשך.

אם לוקחים בחשבון את מצבה הכלכלי הלא פשוט של פורטוגל, את הבעייתיות ביוון ובעיות בכלכלות נוספות במדינות הגוש האירופי - קל להבין כי עצבנותם של המשקיעים בשווקי אירופה ובעולם לא תשכך בקלות. ודבר ידוע

הוא כי כאשר העצבים מתוחים עשוי כל דבר, גם אם לא משמעותי במיוחד - לגרום לבריחת משקיעים ולהוביל לירידות שערים חדות.

עצתי למשקיע הישראלי כרגע היא להישאר באותה פוזיציה: לא לצמצם חשיפה מנייתית היות והמשבר הנוכחי עם אירלנד הסתיים - אך גם לא להגדיל את החשיפה המנייתית כיוון שמדדי הבורסה נמצאים ברמות שיא, ולאחר מהלך עליות רצוף של הבורסות מיוני השנה יהיה זה אך טבעי לצפות למימוש רווחים בתקופה הקרובה.

עצתי הנוספת למשקיע הישראלי היא לעקוב אחר המתרחש בקונטיננט ולהיות דרוך לקראת הבאות. אף כי הבורסה בתל-אביב משדרת יציבות מעוררת הערכה (המדדים שירדו במעט במהלך השבוע שעבר כבר הספיקו לחזור לרמות השיא) ישראל היא חלק מן הכפר הגלובאלי והבורסה בתל-אביב אינה חסינה מפני משברים בכלכלות העולם. הסיסמא הצה"לית הידועה - "השאננות היא האויב הגדול ביותר" - צריכה לעמוד לנגד עיניו של המשקיע הישראלי.

הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות המעניק ייעוץ השקעות מקצועי ואובייקטיבי לבתי-אב, חברות ולגופים עסקיים. סיון ליימן בעל ניסיון של מעל ל- 11 שנים בשוק ההון והוא בוגר תואר שני של הקריה האקדמית, קרית-אונו.

* אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.