ב-IBI מפרגנים לאטריום: "בעלת חוסן פיננסי וצפויה לבצע רכישות גדולות באירופה"
חברת הבת של גזית גלוב אטריום (Atrium) המוחזקת על ידה בשיעור של 30%, מסכמת את הרבעון השלישי של השנה עם רווח נקי של כ- 17.47 מיליון אירו, זאת לעומת הפסד של כ-48 מיליון אירו בתקופה המקבילה אשתקד.
ה- N.O.I ברבעון גדל בכ- 15.9% והסתכם בכ- 34.9 מיליון אירו לעומת כ- 30.1 מיליון אירו ברבעון המקביל אשתקד. שיעור ה-NOI גדל לכ- 93.1%, בהשוואה לשיעור NOI של כ- 81.6% ברבעון המקביל אשתקד. תזרים המזומנים מפעילות שוטפת ברבעון הסתכם בכ- 23.7 מיליון אירו לעומת כ- 17.4 מיליון אירו ברבעון המקביל אשתקד.
יתרת החוב ירדה מהיקף של כ- 659 מיליון אירו ליום 31 בדצמבר 2009 לכ- 426 מיליון אירו ליום 30 בספטמבר 2010. שווי הנדל"ן להשקעה לתום הרבעון הסתכם לסך של כ- 1,547 מיליארד אירו לעומת כ- 1,475 מיליארד אירו, בתום שנת 2009.
יצוין כי באוקטובר 2010 העלתה סוכנות הדירוג הבינלאומית Fitch את דירוג האשראי ארוך הטווח של ATR בשתי דרגות מדירוג -BB לדירוג BB+ עם אופק חיובי, כמו כן, Fitch אישררה את דירוג ה- B לאשראי לטווח קצר.
דיבידנד רבעוני בסך 0.03 אירו למניה שולם ביום 30 בספטמבר 2010, דיבידנד רבעוני נוסף בסך 0.03 אירו למניה ישולם ביום 31 בדצמבר 2010. דירקטוריון החברה אישר את העלאת הדיבידנד השנתי שהחברה משלמת מ- 0.12 אירו למניה לרמה של 0.14 אירו למניה. מדיניות זו תיושם החל מחלוקת הדיבידנד הראשונה של שנת 2011 הצפויה להתבצע ביום 31 במרץ 2011.
שי ליפמן, אנליסט הנדל"ן של IBI, אמר כי הכנסות החברה מנכסים זהים ברוסיה, צ'כיה ופולין ממשיכות להציג תוצאות משופרות ומתחילת השנה רשמו עליה של כ- 8.6 מ' אירו. "סך הכל אטריום מתייצבת, החברה יציבה מאוד בפרמטרים הפיננסים שלה ונמצאת על "קו הזינוק" לתקופה בה שוב ירגישו שאפשר לחזור וליזום פרוייקטים במזרח אירופה. לחברה צבר קרקעות עצום והעובדה שהן לא נושאות כמעט חוב מקלה מאוד על החברה".
ליפמן מוסיף כי "אטריום מהווה סוג של אופציה לגזית גלוב להתרחב במזרח אירופה על ידי ייזום עצמי ובשל החוסן הפיננסי של החברה לא נופתע אם אטריום תבצע רכישות גדולות באירופה של חברה כזרוע של גזית גלוב".
ליפמן צופה כי גזית גלוב תציג ביום ה' לדוחות טובים. "גזית גלוב נמצאת אצלנו בהמלצת קנייה במחיר של 51 שקל והנפקת ההון של כ- 650 מיליון שקל שביצעה לפני מספר שבועות מטיבה מאוד את מצבה הפיננסי והקטינה את המינוף".
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
