כולם חובטים בשטר הירוק: "הדולר נענש באופן מוגזם", הסוחרים ממתינים לפישר
שוקי המטבעות משדרים לאחרונה מסרים של תנודתיות. בגזרה המקומית, נגיד בנק ישראל סטנלי פישר יפרסם היום את החלטת הריבית לחודש דצמבר אשר צפויה להשפיע ישירות על כוחו של השטר הירוק. מעבר לים, הספקולציות להידוק מוניטרי נוסף בגזרה הסינית וחבילת הסיוע המתגבשת לאירלנד לוחצים על הדולר.
לדברי אייל קליין, אסטרטג המאקרו של IBI "גם האירו וגם הדולר חלשים. תכנית התמריצים בארה"ב, מדיניות ההידוק בסין וההתפתחויות באירופה מכבידות על הדולר. אך להערכתי הדולר נענש יתר על המידה."
בפתיחת שבוע המסחר במט"ח, נחלש המטבע האמריקני בשיעור של 0.55% אל מול המטבע הישראלי לרמה של 3.623 שקלים לדולר. זמן קצר לאחר סגירת המסחר באחד העם, יפרסם כאמור הנגיד פישר את החלטת הריבית לדצמבר. מרבית ההערכות לא מנבאות שינוי בשיעור הריבית, שכן מהלך של העלאת ריבית יתגבר את רכישות השקלים וכך ישחק את שער הדולר-שקל.
מנגד, קיימת הערכה פחות רווחת לפיה הנגיד יודיע על העלאת ריבית נוספת לאחר שמדד המחירים לצרכן הציג עלייה נוספת של בשיעור של 0.3%. זאת גם על מנת להעלות את הריבית על המשכנתאות, בניסיון לקרר את מחירי הנדל"ן בישראל.
נוסף על כך, במסגרת כנס ה-OECD שנערך בארץ, אמר אתמול פישר כי לא מן הנמנע שהבנק המרכזי ימשיך לרכוש דולרים במידת הצורך. זאת על אף הביקורת הנגדית שמופנית כלפי הבנק מצד בנקים מרכזיים בעולם. מספר כלכלנים בשוק פירשו את דבריו של הנגיד כרמז למהלך של העלאת ריבית.
בבית המסחר במט"ח 'פינקסו' מעריכים כי "אם תהיה העלאת ריבית היום, על אף הערכתנו המוקדמת שלא תהיה כזו, השקל יתחזק ביחס לדולר בכ-1% לרמה של כ- 3.59 דולר אמריקאי לשקל."
הדולר נשחק מסביב לעולם
האירועים בגזרה האירופית ובסין משפיעים על כוחו השטר הירוק. אמש אישר שר האוצר האירי, בריאן לניהאן, כי אירלנד נכנעה והחליטה להגיש בקשה רשמית לצורך קבלת סיוע חיצוני. קרן המטבע הבינלאומית (IMF), ראשי האיחוד האירופי והבנק המרכזי ביבשת עשויים לספק למדינה חבילת סיוע מהירה, בהיקף של כ-100 מיליארד אירו.
מיד לאחר פרסום הודעת הממשל החל להתחזק האירו בעולם, זאת בעקבות ההערכה בשוק שאירופה תצליח לחלץ את אירלנד בהצלחה, בדיוק כפי שנראים הדברים בגזרה היוונית. בבדיקה אחרונה, האירו מתחזק אל מול רוב המטבעות העיקריים בעולם ובתוך כך בשיעור של 0.2% אל מול הדולר לרמה של 1.374 דולר לאירו. בינתיים, השקל שומר על כוחו ומתחזק קלות אל מול האירו לרמה של 4.98 שקלים לאירו.
בבנק ירושלים מסתכלים כבר צעד אחד קדימה ומציינים כי "השוק כבר החל להתביית על פורטוגל ופוזל לספרד. יתכן אף שנגיע לאיטליה בשלב הרבה יותר מאוחר."
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
