בלעדי

הגיאולוג של גלוב: "הסקרים בבר-אור הם בקנה אחד עם התיאוריות שלי"

בראיון מיוחד ל-Bizportal מתייחס ד"ר ברוך דרין לתוצאות הסקרים ברישיון 'בר אור' וגם לצפוי ברישיון 'אופק': "הפיענוח שהוזמן יספק חיזוי מדויק יותר לגבי גודל המבנה בשכבת המטרה"
תומר קורנפלד |

לפני כעשרה ימים פרסמה שותפות גלוב אקספ יהש את תוצאות הסקרים הסייסמיים שנערכו ברישיון היבשתי בר-אור. נתוני הסקרים הצביעו על כך שברישיון הממוקם באזור נהריה זוהה מבנה בעל פוטנציאל בשטח של לפחות 56 קמ"ר.

למרות שבשותפות הביעו סיפוק רב מתוצאות הסקרים, מחיר יחידת ההשתתפות של גלוב ירד בכ-15%-20% מרמה של 10 אגורות לרמה של כ-8 אגורות. מאז מדשדשות יחידות ההשתתפות מעט רמת ה-8 אגורות.

בראיון ל-Bizportal מתייחס ד"ר ברוך דרין, גיאולוג השותפות ומי שנחשב לאחר הגיאולוגים הבכירים בישראל לממצאים. לדברי דרין, "ממצאי דוח המכון הגיאופיזי בנוגע לרישיון בר-אור הם מעולים ואני מאד מרוצה מהם. התוצאות עולות בקנה אחד עם התאוריות וההנחות הגיאולוגיות שלי שפורסמו ברבים".

בראיון, ד"ר דרין מסרב להתייחס להתנהגות המניה לאחר הדוחות (מכיוון שלשותפות יש תשקיף פתוח). בדו"ח הכספי שפרסמה השותפות לרבעון השלישי היא מבהירה באופן ברור כי לאור הסקרים הסייסמיים ברישיון בר-אור בכוונתה לבצע קידוח במקום. לדברי דרין: "אנחנו ממשיכים במלוא המרץ בתוכנית העבודה כמתוכנן. בכוונתנו לבחור מיקום לקידוח ולהמשיך בהוצאת היתרים ובקידום קידוח ברשיון".

עד כמה משמעותי הקידוח בעיני הנהלת גלוב אקספלוריישן ניתן לקבל רק מגודלו של המבנה שנמצא, אשר הוא כפול בהיקפו מאשר זה הקיים ברישיון הדגל של השותפות הנקרא אופק וממוקם באזור לוד שבו קיים מבנה בשטח של 30 קמ"ר. בתשקיף שלה ציינה גלוב כי הפוטנציאל הטמון ברישיון אופק עומד על 1.5-1.8TCF של גז. חישוב פשוט מעלה כי לאור נתונים אלו, ולאור העובדה כי מדובר בשכבות קרקע דומות (שכבת הפרם) - הרי שלא מן הנמנע כי הפוטנציאל בבר-אור עשוי להיות כפול מזה שברישיון אופק.

שותפות גלוב הונפקה בבורסה בתל אביב בחודש יוני וגייסה מהציבור כ-50 מיליון שקל. המשקיעים של השותפות ממתינים לפעולות קידוח ברישיון אופק, אולם עד כה השותפות טרם חתמה על הסכם קידוח. לדברי דרין, "אנו פועלים בכל המישורים על מנת לקדם את פעילויות הקדיחה שבתוכנית העבודה שלנו ונדווח מיידית על כל הסכם שיחתם".

בשבוע שעבר במקביל לפרסום התוצאות של הסקרים חתמה גלוב אקספלוריישן על הסכם שיתוף פעולה עם 'יולי חיפושי נפט' ועם לפידות חלץ יהש. במסגרת ההסכם תעביר גלוב אקספלוריישן 15% מהזכויות ברישיונותיה ליולי חיפושי נפט וללפידות חלץ (10% ו-5% בהתאמה) צעד המצביע על הבעת אמון בפעילות השותפות ובגיאולוג שלה.

מבחינתם של משקיעי גלוב, בסוף החודש צפויה השותפות לקבל את תוצאות הסקרים ברישיון הדגל אופק ולפרסמם.

ברוך, איזה סוג של מידע המשקיעים צריכים לצפות בתוצאות של הסקרים?

ד"ר דרין: "ברשיון אופק בוצעו בעבר סקרים סייסמיים רבים אך לא בוצע פיענוח מתקדם לשכבות עמוקות מגיל בפרם שהן שכבות המטרה של קידוח אופק 2 (למטרת חיפוש גז - ת"ק). הפיענוח שהוזמן, בדיקה חוזרת בשיטה מודרנית, יספק חיזוי מדויק יותר לגבי גודל המבנה בשכבת המטרה"

לאור הממצאים של הסקרים בבר-אור, היכן אתם מתכננים לבצע את הקידח הראשון, ברישיון אופק או ברישיון בר-אור?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי