רבעון עם רווח קל: אפריקה נכסים מתכננת להנפיק את אפי אירופה בדצמבר
חברת אפריקה נכסים הנמנית על קבוצת אפריקה ישראל פרסמה הבוקר את תוצאותיה הכספיות לרבעון השלישי. מתוצאות החברה עולה כי חברת הנדל"ן חתמה את הרבעון השלישי של השנה עם רווח חשבונאי קל של 1.1 מיליון שקל, זאת לעומת הפסד כבד של 96 מיליון שקל ברבעון המקביל.
אפריקה נכסים פועלת בתחום ההשכרה והתפעול של מבנים לתעשייה, משרדים ומסחר בישראל ומחוץ לישראל. כמו כן, עוסקה החברה בפיתוח מקרקעין למגורים באירופה. בשנת 2006 נכנסה החברה לפעול בתחום המגורים באירופה.
את הרבעון השלישי חתמה אפריקה נכסים עם הכנסות של 117 מיליון שקל, עלייה של 31% לעומת הרבעון המקביל. בניגוד לרבעונים הקודמים שבהם נאלצה החברה לבצע מחיקות של שווי נדל"ן להשקעה בהיקפים כבירים, ברבעון השלישי היקף המחיקות היה מצומצם והסתכם ב-16.5 מיליון שקל בלבד.
אפריקה נכסים הצליחה לחתום את הרבעון השלישי עם רווח תפעולי של 16 מיליון שקל, לעומת הפסד תפעולי של 97.5 מיליון שקל ברבעון המקביל. הוצאות מימון כבדות המשיכו להכביד על התוצאות, והובילו לכך שהחברה תמה את הרבעון עם רווח קל ביותר.
במקביל לדוחות פרסמה היום חברת הבת אפי אירופה תשקיף להנפקה בבורסת ורשה. במסגרת התשקיף מתכננת אפריקה נכסים להנפיק את חברת הבת ולגייס 100 מיליון אירו. לאחר המכירה ירד חלק של אפריקה נכסים בחברת הבת ל-73.5%. ההנפקה צפויה להתבצע במהלך חודש דצמבר.
איזי כהן, מנכ"ל אפריקה נכסים ויו"ר אפי אירופה: "הנפקת אפי אירופה הינה הנפקה ראשונה של קבוצת אפריקה ישראל מזה זמן רב ואנו רואים בה עדות נוספת לחידוש פעילויות היזמות והבנייה תוך, ציפייה להצפת ערך למשקיעים".
לדבריו: "מטרת ההנפקה להאיץ את פיתוח הפרויקטים המבוצעים על ידי אפי אירופה ובכך, לחזק את מעמדה כאחת מחברות הנדל"ן המובילות באירופה. ההון העצמי שיגויס מהציבור ישמש לצמיחה עתידית של החברה תוך פיתוח ובנייה של פרויקטים קיימים וניצול של הזדמנויות עסקיות חדשות. הנהלת קבוצת אפריקה ישראל מרכזת בימים אלה את עיקרי משאביה בהשבחה ופיתוח של פרויקטים פעילים ברוסיה, במזרח אירופה ובארה"ב, זאת לצד התחלתם של מספר פרויקטים חדשים אשר הוקפאו מאז פרוץ המשבר בשנת 2008".
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
