לעשות כסף משינוי הרכב המדדים - הנה מספר דוגמאות

סוף השנה מתקרב והפעילים בשוק ההון מתחילים להיערך לשינוי הרכב המדדים, החלפת מניות המדדים מהווה הזדמנות להגדיל את הסיכוי לרווח בעקבות שינויים טכניים שמבצעת הבורסה לני"ע בהרכבי המדדים
אושר טובול |

בהפסקת המסחר המיועדת לשינוי הרכבי המדדים צריכות חברות תעודות הסל והקרנות המחקות לבצע התאמות, לקנות ולמכור מניות שנכנסות ויוצאות מהמדדים, כתוצאה מכך הן יוצרות היצעים וביקושים טכניים גבוהים במניות.

לדוגמא: כשמניה יוצאת ממדד ת"א 100 ועוברת להיסחר ברשימת היתר, תעודות הסל שמחקות את מדד ת"א 100 צריכות למכור את המניה ויוצרות היצעים גדולים במניה. לעומת זאת, מניה שנכנסת למדד ת"א 100 תזכה לביקושים גדולים במועד הכניסה למדד.

כמובן שצריך לבצע בדיקה מעמיקה ולבדוק את סך הביקושים הצפויים במניה פחות סך ההיצעים הצפויים בה לפי משקל המניה במדד, ולבדוק את כמות ההיצע או הביקוש נטו.

ישנן חברות וגופי השקעה רבים שעפ"י מדיניות ההשקעה שלהם לא מאפשרים למנהלי ההשקעות להשקיע בני"ע שלא נמצאים במדדים המובילים, לכן הלחץ על מניות שיוצאות מהמדדים הוא גבוה יותר.

כל שעל המשקיע לעשות הוא לזהות אילו מניות אמורות להיכנס למדדים עפ"י הכללים הידועים מראש ואילו מניות אמורות לצאת. יש לרכוש מראש את המניות שסך הביקושים נטו שלהם יהיו גבוהים משמעותית מהמחזור הממוצע ולצפות שיתחזקו עד מועד הכניסה למדד ואף בהפסקת המסחר עצמה. במניות שצריכות לצאת מהמדד נדרש פשוט לבצע פעולת מכירה או מכירה בחסר ולקנות אותן חזרה בהפסקת המסחר.

לבעלי העניין יש אינטרס שמניותיהם יסחרו במדדים המובילים. ההשתייכות למדד מובילה לסחירות גבוהה יותר במניה. המניה הופכת להיות רלוונטית יותר לרוב גופי ההשקעה, המסחר במדדים המובילים מסמל "יוקרה" ועוזר בגיוס כספים לפעילות החברה.

הבורסה לני"ע ביצעה בשנת 2010 שינוי במתודולוגיית מדדי הבורסה על מנת לשפר את היציבות במדדים , לצמצם את מספר ההחלפות במועד עדכון המדדים , ולנסות למצוא פתרון למניות שלא עומדות בתנאי הסף במועד הכניסה למדד.

הבורסה הקימה מאגר מניות שכולל כ 236 מניות שעומדים בתנאי הסף לכניסה למדדים, וחילקה את סוג המניות לרגילות או גדולות כשלכל סוג מניה יש קריטריונים שונים לתנאי הסף.

תנאים לכניסת מניות גדולות למאגר:

שיעור החזקות הציבור - מינימום 20%

שווי שוק מינימלי - 1 מיליארד שקלים

דירוג סחירות - לכל היותר 250

תנאים ליציאת מניות גדולות מהמאגר:

שיעור החזקות הציבור - נמוך מ-20%

שווי שוק נמוך מ 750 מיליון שקלים

דרוג סחירות יותר מ-300

תנאים לכניסת מניות רגילות למאגר:

שיעור החזקות הציבור - מינימום 25%

שווי שוק מינימלי - 70 מיליון שקלים

שווי כמות צפה - מינימום 35 מיליון שקלים

דירוג סחירות - לכל היותר 250

תנאים ליציאת מניות רגילות מהמאגר:

שעור החזקות הציבור - נמוך מ-20%

שווי שוק נמוך מ 50 מיליון שקלים

שווי כמות צפה - נמוך מ 25 מיליון שקלים

דרוג סחירות יותר מ-300

המועד הקובע הבא לעדכון המאגר הינו ב-30/11/2010. פרסומו יתבצע ב 10/12/2010 ועדכון הרכב המדד יתבצע ב 15/12/2010. מתוך מניות המאגר מניה תיכנס למדד רק אם שווי השוק שלה יהיה גבוה במספר מקומות מעל המניה היוצאת.

מניה תצא מהמדד רק אם שווי השוק שלה יהיה נמוך במספר מקומות מתחת למקום האחרון במדד. למשל מנייה תיכנס למדד 25 רק אם תדורג לפחות במקום ה 20 בדירוג שווי השוק של המניות הנמצאות במאגר, ותצא ממנו רק אם היא במקום ה-30.

מספר דוגמאות:

מניית מנופים ביצעה בשבוע שעבר הנפקת מניות והגדילה את אחזקות הציבור ל 20.19%. שווי השוק של מניית מנופים נכון לכתיבת שורות אלה עומד על 1,021 מיליון שקלים. ניתן לראות שמנופים מוגדרת כמניה גדולה בגלל שווי שוק של מעל 1 מיליארד שקלים.

אם במועד הקובע שווי השוק של המניה יהיה מעל 1 מיליארד שקלים היא תיכנס למאגר ותהיה מועמדת לכניסה למדד. אם שווי השוק יהיה נמוך ממיליארד שקלים היא לא תיכנס למאגר מכיוון שהיא לא עומדת בתנאי הסף של מניה רגילה (שיעור אחזקות הציבור נמוך מ-25%).

מניית אלרוב נדלן עתידה להיכנס למאגר, שווי השוק של החברה עומד על כ-1.8 מיליארד שקלים ואחזקות הציבור עומדים על 20% והיא כנראה תיכנס למדד ת"א 100 ומדד ת"א 75 דרך מסלול מנייה גדולה.

כיום אלרוב נדלן לא נסחרת באף מדד ובמידה ותיכנס הביקושים למניה יהיו גבוהים מאד לכן ניתן לצפות שללא אירועים חריגים בחברה המניה תתחזק לעבר הכניסה למדד.

מניית הכשרת הישוב עתידה להיכנס למדד ת"א 100, שווי השוק של החברה עומד על 1.08 מיליארד שקלים ואחזקות הציבור 24.5% , החברה נסחרת היום במדד יתר 50 ובעקבות העלייה בשווי השוק היא מועמדת להיכנס למדד ת"א 100 ומדד ת"א 75.

מניית סאני עתידה לצאת מהמאגר, אמנם שווי השוק של סאני עומד על כ 1.4 מיליארד שקלים אך שווי החזקות הציבור עומד על 15.25% וגורם ליציאת המניה ממדד ת"א 100 ומדד ת"א 75. ניתן לצפות שבמניה זו יהיו היצעים גבוהים במועד היציאה מהמדדים, לכן ללא אירועים נוספים במנייה כדאי לנו למכור אותה ולנסות לרכוש אותה במועד מאוחר יותר.

מניית דלק נדלן נסחרת כיום במדד ת"א 100 ומדד ת"א 75. שווי השוק של החברה ירד משמעותית ל 454 מיליון שקלים, אחזקות הציבור עומדות על 33.68%. המניה תישאר במאגר המניות אולם בעקבות הירידה בשווי השוק היא כנראה תצא מהמדדים המובילים. לכן, לחץ ההיצעים במניה צפוי להימשך.

הימים הקרובים משמעותיים מאד בקביעת המניות הנכנסות והיוצאות מהמאגר. לבעלי העניין יש אינטרס להתאים את המניות לקריטריונים הנ"ל, רשימת מניות המאגר תפורסם בתחילת דצמבר ולאחר מכן יבוצע החישוב מתוך מניות המאגר מי תיכנס ומי תצא מהמדדים.

לכן, אתם המשקיעים צריכים להתארגן כבר עכשיו ולהתחיל לקנות ולמכור מניות שיכנסו ויצאו מהמדדים בהתאמה.

הכותב הוא אושר טובול, משנה למנכ"ל גאון טרייד

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי