לעשות כסף משינוי הרכב המדדים - הנה מספר דוגמאות
בהפסקת המסחר המיועדת לשינוי הרכבי המדדים צריכות חברות תעודות הסל והקרנות המחקות לבצע התאמות, לקנות ולמכור מניות שנכנסות ויוצאות מהמדדים, כתוצאה מכך הן יוצרות היצעים וביקושים טכניים גבוהים במניות.
לדוגמא: כשמניה יוצאת ממדד ת"א 100 ועוברת להיסחר ברשימת היתר, תעודות הסל שמחקות את מדד ת"א 100 צריכות למכור את המניה ויוצרות היצעים גדולים במניה. לעומת זאת, מניה שנכנסת למדד ת"א 100 תזכה לביקושים גדולים במועד הכניסה למדד.
כמובן שצריך לבצע בדיקה מעמיקה ולבדוק את סך הביקושים הצפויים במניה פחות סך ההיצעים הצפויים בה לפי משקל המניה במדד, ולבדוק את כמות ההיצע או הביקוש נטו.
ישנן חברות וגופי השקעה רבים שעפ"י מדיניות ההשקעה שלהם לא מאפשרים למנהלי ההשקעות להשקיע בני"ע שלא נמצאים במדדים המובילים, לכן הלחץ על מניות שיוצאות מהמדדים הוא גבוה יותר.
כל שעל המשקיע לעשות הוא לזהות אילו מניות אמורות להיכנס למדדים עפ"י הכללים הידועים מראש ואילו מניות אמורות לצאת. יש לרכוש מראש את המניות שסך הביקושים נטו שלהם יהיו גבוהים משמעותית מהמחזור הממוצע ולצפות שיתחזקו עד מועד הכניסה למדד ואף בהפסקת המסחר עצמה. במניות שצריכות לצאת מהמדד נדרש פשוט לבצע פעולת מכירה או מכירה בחסר ולקנות אותן חזרה בהפסקת המסחר.
לבעלי העניין יש אינטרס שמניותיהם יסחרו במדדים המובילים. ההשתייכות למדד מובילה לסחירות גבוהה יותר במניה. המניה הופכת להיות רלוונטית יותר לרוב גופי ההשקעה, המסחר במדדים המובילים מסמל "יוקרה" ועוזר בגיוס כספים לפעילות החברה.
הבורסה לני"ע ביצעה בשנת 2010 שינוי במתודולוגיית מדדי הבורסה על מנת לשפר את היציבות במדדים , לצמצם את מספר ההחלפות במועד עדכון המדדים , ולנסות למצוא פתרון למניות שלא עומדות בתנאי הסף במועד הכניסה למדד.
הבורסה הקימה מאגר מניות שכולל כ 236 מניות שעומדים בתנאי הסף לכניסה למדדים, וחילקה את סוג המניות לרגילות או גדולות כשלכל סוג מניה יש קריטריונים שונים לתנאי הסף.
תנאים לכניסת מניות גדולות למאגר:
שיעור החזקות הציבור - מינימום 20%
שווי שוק מינימלי - 1 מיליארד שקלים
דירוג סחירות - לכל היותר 250
תנאים ליציאת מניות גדולות מהמאגר:
שיעור החזקות הציבור - נמוך מ-20%
שווי שוק נמוך מ 750 מיליון שקלים
דרוג סחירות יותר מ-300
תנאים לכניסת מניות רגילות למאגר:
שיעור החזקות הציבור - מינימום 25%
שווי שוק מינימלי - 70 מיליון שקלים
שווי כמות צפה - מינימום 35 מיליון שקלים
דירוג סחירות - לכל היותר 250
תנאים ליציאת מניות רגילות מהמאגר:
שעור החזקות הציבור - נמוך מ-20%
שווי שוק נמוך מ 50 מיליון שקלים
שווי כמות צפה - נמוך מ 25 מיליון שקלים
דרוג סחירות יותר מ-300
המועד הקובע הבא לעדכון המאגר הינו ב-30/11/2010. פרסומו יתבצע ב 10/12/2010 ועדכון הרכב המדד יתבצע ב 15/12/2010. מתוך מניות המאגר מניה תיכנס למדד רק אם שווי השוק שלה יהיה גבוה במספר מקומות מעל המניה היוצאת.
מניה תצא מהמדד רק אם שווי השוק שלה יהיה נמוך במספר מקומות מתחת למקום האחרון במדד. למשל מנייה תיכנס למדד 25 רק אם תדורג לפחות במקום ה 20 בדירוג שווי השוק של המניות הנמצאות במאגר, ותצא ממנו רק אם היא במקום ה-30.
מספר דוגמאות:
מניית מנופים ביצעה בשבוע שעבר הנפקת מניות והגדילה את אחזקות הציבור ל 20.19%. שווי השוק של מניית מנופים נכון לכתיבת שורות אלה עומד על 1,021 מיליון שקלים. ניתן לראות שמנופים מוגדרת כמניה גדולה בגלל שווי שוק של מעל 1 מיליארד שקלים.
אם במועד הקובע שווי השוק של המניה יהיה מעל 1 מיליארד שקלים היא תיכנס למאגר ותהיה מועמדת לכניסה למדד. אם שווי השוק יהיה נמוך ממיליארד שקלים היא לא תיכנס למאגר מכיוון שהיא לא עומדת בתנאי הסף של מניה רגילה (שיעור אחזקות הציבור נמוך מ-25%).
מניית אלרוב נדלן עתידה להיכנס למאגר, שווי השוק של החברה עומד על כ-1.8 מיליארד שקלים ואחזקות הציבור עומדים על 20% והיא כנראה תיכנס למדד ת"א 100 ומדד ת"א 75 דרך מסלול מנייה גדולה.
כיום אלרוב נדלן לא נסחרת באף מדד ובמידה ותיכנס הביקושים למניה יהיו גבוהים מאד לכן ניתן לצפות שללא אירועים חריגים בחברה המניה תתחזק לעבר הכניסה למדד.
מניית הכשרת הישוב עתידה להיכנס למדד ת"א 100, שווי השוק של החברה עומד על 1.08 מיליארד שקלים ואחזקות הציבור 24.5% , החברה נסחרת היום במדד יתר 50 ובעקבות העלייה בשווי השוק היא מועמדת להיכנס למדד ת"א 100 ומדד ת"א 75.
מניית סאני עתידה לצאת מהמאגר, אמנם שווי השוק של סאני עומד על כ 1.4 מיליארד שקלים אך שווי החזקות הציבור עומד על 15.25% וגורם ליציאת המניה ממדד ת"א 100 ומדד ת"א 75. ניתן לצפות שבמניה זו יהיו היצעים גבוהים במועד היציאה מהמדדים, לכן ללא אירועים נוספים במנייה כדאי לנו למכור אותה ולנסות לרכוש אותה במועד מאוחר יותר.
מניית דלק נדלן נסחרת כיום במדד ת"א 100 ומדד ת"א 75. שווי השוק של החברה ירד משמעותית ל 454 מיליון שקלים, אחזקות הציבור עומדות על 33.68%. המניה תישאר במאגר המניות אולם בעקבות הירידה בשווי השוק היא כנראה תצא מהמדדים המובילים. לכן, לחץ ההיצעים במניה צפוי להימשך.
הימים הקרובים משמעותיים מאד בקביעת המניות הנכנסות והיוצאות מהמאגר. לבעלי העניין יש אינטרס להתאים את המניות לקריטריונים הנ"ל, רשימת מניות המאגר תפורסם בתחילת דצמבר ולאחר מכן יבוצע החישוב מתוך מניות המאגר מי תיכנס ומי תצא מהמדדים.
לכן, אתם המשקיעים צריכים להתארגן כבר עכשיו ולהתחיל לקנות ולמכור מניות שיכנסו ויצאו מהמדדים בהתאמה.
הכותב הוא אושר טובול, משנה למנכ"ל גאון טרייד
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
