הקונצרני ממשיך להתאושש: סגר 5 ימים של עליות, התל בונד 60 טיפס 0.15%
מדדי התל בונד ממשיכים עם פתיחת השבוע המסחר במגמת ההתאוששות, זאת לאחר ירידות שערים חדות שפקדו את המדד במחצית הראשונה של נובמבר.
בתחילת החודש רשם התל בונד 60 לא פחות מ-8 ימים רצופים של ירידות שערים, מדובר במהלך חריג ביותר שהוביל את המדד לתיקון המשמעותי ביותר מזה חודשים ארוכים. מרמת שיא של 272 נקודות, צנח המדד בתוך ימים לרמה של 266 נקודות, מהלך ירידות של קצת יותר מ-2%.
בין הגורמים המרכזיים לתיקון החד בתחילת החודש, ניתן לציין את הירידות שאפיינו את שוקי המניות לפני כשבועיים, כמו גם את פרסום מדד המחירים לצרכן בישראל - אלו הרימו את סף הפחד בשווקים. נוסף על כך, עליית התשואות על האג"ח האמריקני הארוך לתקופה של 10 שנים, מרמות של 2.7% לרמה של 2.9%, תרמה גם כן לסנטימנט השלילי.
לראייה, המשקיעים לא רק מיתנו או עצרו את הגיוסים בקרנות הנאמנות, אלא אף עברו לפדיונות. אולם, כמעט כל הפדיון השבועי התנקז ליום אחד בשבוע שעבר - יום א', אשר מיד לאחריו החלו העליות של התל בונדים.
על מנת להסביר את ההתאוששות צריך להסתכל על המספרים: ביום א' של השבוע שעבר נרשם פדיון של 170 מיליון שקלים בקרנות המשקיעים באג"ח הקונצרני ואילו בסיכום השבועי הסתכם הפדיון ב-80 מיליון שקלים. משמעות הדבר הינה כי מיד לאחר יום א', החלו המשקיעים לחזור אל השוק, מה שהרים את התל בונדים חזרה כלפי מעלה.
ובכל זאת, בסיכום שבועי רשמו הקרנות המסורתיות פדיון של כ-300 מיליון שקל, הפדיון השבועי הגבוה ביותר בחצי השנה האחרונה. נציין כי יום א' כאמור ריכז את מירב הפדיונות - 270 מיליון שקלים.
השוק חוזר לעליות
מאז יום שני האחרון מתאושש התל בונד 60 והיום הוא רשם יום חמישי רצוף של עליות שערים. לאחר התיקון החד כאמור, ב-5 הימים האחרונים אנו רואים חזרה של המשקיעים לשוק אגרות החוב.
רוני אפטר, מנהל קשרי יועצים במיטב, אומר היום בשיחה עם Bizportal כי "ניתן להניח כי במידה ושוקי המניות יחזרו למגמה חיובית, אפילו מתונה יחסית, ציבור המשקיעים לא יישאר אדיש, ובחוסר אלטרנטיבה מעניינת בסביבת ריבית נמוכה כיום, יזרים מחדש כספים."
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
