מחפשים איגרות חוב קונצרניות עם בשר? הנה רשימת ניירות
בשנתיים האחרונות התחוללה החגיגה הגדולה בשוק האג"ח.
מתחילת שנת 2009 ועד היום עלה מדד תל-בונד 20 בכ- 35% ומדד תל-בונד 40 נסק בכ- 60%.
בעוד כיום הפעילים מדברים על המרווח ממשלתי, בשיא המשבר המונחים היו "כמה אגורות נקבל על כל שקל", כמה אחוזי תספורת יהיו בסדרה ומי הטייקון הבא שהולך לדיפולט.
מאז, יחד עם ירידת התשואות החדה שחלה באיגרות הממשלתיות, ירדו המרווחים בתלבונד יחד עם ירידה חדה בתשואות האבסולוטיות של האיגרות לרמה נמוכה בהרבה מטרום המשבר.
אז האם התשואות השוררות כיום באיגרות הקונצרניות בשוק היום מוצדקות?
כמובן שהתשובה אינה חד משמעית אך אם ננתח את הנתונים היבשים כגון: מרווח מאג"ח ממשלתי, סיכוי להעלאות רבית אינטנסיביות, גרעון ממשלתי,אינפלציה, כמות הכסף וכו' נגלה כי כולם תומכים בהמשך החגיגה.
המרווחים לפני המשבר המרווח בתלבונד 20 עמד על כ- 1.1% מהממשלתי כאשר כיום הוא עומד על כ- 1.5%.
סיכוי להעלאות רבית - ארה"ב ואירופה המשפיעות על החלטותיו של פישר לא מראות סימני התחממות ולכן יהיה קשה לפישר להעלותה בלי לפגוע בשער החליפין מול הדולר (הבייבי שלו בכל זאת יש לו פוזיציה יפה של 70 מיליארד דולר). גם תחת הנחה שהרבית תעלה, הקצבים יהיו נמוכים והגעה לריבית ריאלית חיובית תיקח פרק זמן לא קצר.
גרעון ממשלתי שיביא להגדלת היצע האג"ח - בסה"כ הגרעון הממשלתי סביר ובזכות המשך צמיחת המשק (ברבעון השלישי עמדה על 3.8%) והעליות בשוק הנדל"ן המדינה מצליחה להגדיל את הכנסותיה ממס. (מה שמעיב על הגרעון הם הסכמי השכר החדשים בסקטור הציבורי).
האינפלציה הנגזרת משוק האג"ח הינה כ-3% ומעלה ומוסברת בעיקר ממחסור עז בגלילים (היחידה לניהול החוב מנפיקה בעיקר נומינלי) ומהעליות בשוק הנדל"ן.
את בעיית האינפלציה משוק הנדל"ן מנסה הממשלה לפתור באופן ממוקד ולא על ידי העלאות ריבית.
התשואות בממשלתי - ההפרש בין שחר ל-10 שנים למקבילו האמריקאי עומד על כ- 1.6% ומגלם פרמיה גבוה יחסית לסיכון של מדינת ישראל (להזכירכם ב- 2007 הוא היה שלילי לכמה דקות).
מי יודע אולי יש איזה סיכוי להעלאת דרוג לישראל שיצמצם את פרמיות ה- CDS. (כרגע 127 נקודות).
כמות הכסף - ההמחשה הכי טובה לכך שכמות הכסף המתגלגלת ברחבי העולם ומחפשת תשואה היא ההנפקה של ג'נרל מוטורס אתמול בארה"ב. החברה גייסה 23 מליארד דולר בהנפקת מניות, וכן זוהי אותה ג'נרל מוטורס שפשטה את הרגל לפני שנתיים.
כמובן שגם אצלנו יש כמויות כסף אדירות התרות אחרי תשואה, ולראיה שימו לב לגיוסים האדירים בקרנות האג"ח קונצרני בחודשים האחרונים.
מצ"ב טבלה המכילה חלק מהאיגרות הקונצרניות שנשאר בהם עוד קצת בשר:
הכותב הוא אריק פרץ, מנהל תחום אג"ח בכלל פיננסים אגף נכסים ומחקר
***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
