מחפשים איגרות חוב קונצרניות עם בשר? הנה רשימת ניירות
בשנתיים האחרונות התחוללה החגיגה הגדולה בשוק האג"ח.
מתחילת שנת 2009 ועד היום עלה מדד תל-בונד 20 בכ- 35% ומדד תל-בונד 40 נסק בכ- 60%.
בעוד כיום הפעילים מדברים על המרווח ממשלתי, בשיא המשבר המונחים היו "כמה אגורות נקבל על כל שקל", כמה אחוזי תספורת יהיו בסדרה ומי הטייקון הבא שהולך לדיפולט.
מאז, יחד עם ירידת התשואות החדה שחלה באיגרות הממשלתיות, ירדו המרווחים בתלבונד יחד עם ירידה חדה בתשואות האבסולוטיות של האיגרות לרמה נמוכה בהרבה מטרום המשבר.
אז האם התשואות השוררות כיום באיגרות הקונצרניות בשוק היום מוצדקות?
כמובן שהתשובה אינה חד משמעית אך אם ננתח את הנתונים היבשים כגון: מרווח מאג"ח ממשלתי, סיכוי להעלאות רבית אינטנסיביות, גרעון ממשלתי,אינפלציה, כמות הכסף וכו' נגלה כי כולם תומכים בהמשך החגיגה.
המרווחים לפני המשבר המרווח בתלבונד 20 עמד על כ- 1.1% מהממשלתי כאשר כיום הוא עומד על כ- 1.5%.
סיכוי להעלאות רבית - ארה"ב ואירופה המשפיעות על החלטותיו של פישר לא מראות סימני התחממות ולכן יהיה קשה לפישר להעלותה בלי לפגוע בשער החליפין מול הדולר (הבייבי שלו בכל זאת יש לו פוזיציה יפה של 70 מיליארד דולר). גם תחת הנחה שהרבית תעלה, הקצבים יהיו נמוכים והגעה לריבית ריאלית חיובית תיקח פרק זמן לא קצר.
גרעון ממשלתי שיביא להגדלת היצע האג"ח - בסה"כ הגרעון הממשלתי סביר ובזכות המשך צמיחת המשק (ברבעון השלישי עמדה על 3.8%) והעליות בשוק הנדל"ן המדינה מצליחה להגדיל את הכנסותיה ממס. (מה שמעיב על הגרעון הם הסכמי השכר החדשים בסקטור הציבורי).
האינפלציה הנגזרת משוק האג"ח הינה כ-3% ומעלה ומוסברת בעיקר ממחסור עז בגלילים (היחידה לניהול החוב מנפיקה בעיקר נומינלי) ומהעליות בשוק הנדל"ן.
את בעיית האינפלציה משוק הנדל"ן מנסה הממשלה לפתור באופן ממוקד ולא על ידי העלאות ריבית.
התשואות בממשלתי - ההפרש בין שחר ל-10 שנים למקבילו האמריקאי עומד על כ- 1.6% ומגלם פרמיה גבוה יחסית לסיכון של מדינת ישראל (להזכירכם ב- 2007 הוא היה שלילי לכמה דקות).
מי יודע אולי יש איזה סיכוי להעלאת דרוג לישראל שיצמצם את פרמיות ה- CDS. (כרגע 127 נקודות).
כמות הכסף - ההמחשה הכי טובה לכך שכמות הכסף המתגלגלת ברחבי העולם ומחפשת תשואה היא ההנפקה של ג'נרל מוטורס אתמול בארה"ב. החברה גייסה 23 מליארד דולר בהנפקת מניות, וכן זוהי אותה ג'נרל מוטורס שפשטה את הרגל לפני שנתיים.
כמובן שגם אצלנו יש כמויות כסף אדירות התרות אחרי תשואה, ולראיה שימו לב לגיוסים האדירים בקרנות האג"ח קונצרני בחודשים האחרונים.
מצ"ב טבלה המכילה חלק מהאיגרות הקונצרניות שנשאר בהם עוד קצת בשר:
הכותב הוא אריק פרץ, מנהל תחום אג"ח בכלל פיננסים אגף נכסים ומחקר
***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
