100 אלף שקל שהופקדו לפנסיה בינואר שנת 1999: לכמה כסף הם הפכו היום?
עם השנים עבר החסכון הפנסיוני מהפכה. אם בתחילה היה ניתן לפדות חלק מהחסכון "בתחנות בחיים"באו בשנים האחרונות תקנות מס ההכנסה והגבילו אפשרויות אלו עד מאד. בשנת 2008 בוטלו כמעט לחלוטין אפשרויות המשיכה טרם הגיע לגיל פרישה והפכו את המכשירים הפנסיונים למכשירי חסכון לטווח ארוך בלבד.
המשמעות המעשית היא כי החשיבות של השגת תשואות לאורך זמן במכשירים הפנסיונים הפכה לקריטית והתשואות לטווח קצר איבדו למעשה חלק גדול מהרלונטיות שלהן.
מכיון שהיקף הנתונים לגבי הפקדות חדשות הוא עדין קטן בדקנו מה היה קורה ל-100,000 ש"ח שהופקדו במכשיר פנסיוני ב-1.1.1999. בדקנו את שלושת סוגי המכשירים הפנסיונים: קופות גמל, קרנות פנסיה ופוליסות ביטוח. בקופות הגמל בדקנו גם את המסלולים יודגש כי ניסינו לבדוק אך ורק את העדיפות למסלול השקעתי או למכשיר השקעתי מבחינת יכולת השגת התשואות בשום שלב לא בדקנו את דמי הניהול , בדיקת דמי הניהול וההבדלים הקימים בדמי הניהול בין המכשירים יכולה לשנות את התמונה.
כמובן שגם בתוך קבוצת היחוס (לדוגמא בין קרנות הפנסיה או בין הקופות הכלליות) קימים הבדלים גדולים בין הגופים המנהלים שיכולים להגיע לאורך זמן לעשרות אחוזים. הבדיקה נערכה על פי הממוצע כפי שמופיע באתרי האוצר: גמל נט, פנסיה נט, ביטוח נט.
אז כמה היינו מקבלים עבור ה-100 אלף שקלים
אם הפקדתי 100,000 שקל במסלול המנייתי בקופת הגמל ב-1.1.1999 קיבלתי בממוצע 287,840 ש"ח בסוף חודש ספטמבר 2010. אותם 100,000 הפכו ל-257,880 ש"ח במסלול האגחי, ל-251,960 במסלול הכללי, ל-247,390 במסלול המדדי ול-210,000 ש"ח בלבד במסלול השיקלי. כלומר הבדל של 77,000 ש"ח בין המסלול הטוב ביותר בקופת הגמל לבין המסלול הגרוע ביותר או 77% מההשקעה הראשונית.
אם הושקעו אותם 100,000 ש"ח בקרנות פנסיה הם הפכו ל-243,000 ש"ח ואותם 100,000 ש"ח בפוליסת ביטוח הפכו ל- 262,250 ש"ח.
מה אפשר ללמוד מכך?
1. בתקופה שנבדקה למרות הירידות בממדי המניות שהגיעו ל-40% ויותר במהלך שנת 2008, המסלול המנייתי עדיין השיג את התשואה הגבוהה ביותר לאורך זמן.
2. המצאות האג"ח המובטח בקרנות הפנסיה אכן מגן על העמיתים בעת "צרה" אך לאורך זמן אג"ח זה גורם לקרנות הפנסיה להיות האחרונות מבין 3 המסלולים הכללים (פנסיה, גמל וביטוח).
3. קופות הביטוח במסלול הכללי משיגות תשואות יפות, פחות רק מתשואת האפיק המנייתי, יחד עם זאת חשוב לזכור כי מבין כל המכשירים קופות הביטוח הן היחידות שנהנות מדמי ניהול על תשואה עודפת מעל המדד כך שבפועל דמי ניהול אלו פוגעים בתשואה המגיעה לעמית יותר מאשר במכשירים האחרים.
4. שונות גדולה בין החברות. בבדיקה בתוך המסלולים אנו מוצאים שונות גדולה מאד. כך לדוגמא בפוליסות ביטוח נמצא חברת ביטוח שבה ה-100,000 ש"ח הפכו ל-227,000 וחברה שבה אותם 100,000 ש"ח הפכו ל-277,000 ש"ח. במסלול המנייתי נמצא חברה בה אותם 100,000 ש"ח הפכו ל-319,000 ש"ח ואחת אחרת בה אותם 100,000 הפכו ל-273,000 בלבד.
שונות זו בולטת גם במסלולים ובמכשירים האחרים.
5. התשואות הם תשואות ברוטו. משמעות דמי הניהול קריטית לענין הסכום האמיתי שנצבר בקרן ולכמה באמת יהפכו אותם 100,000 ש"ח. הוספת אלמנט הדמי ניהול משפיעה באופן דרמטי על הדרוג של המכשירים.
לסיום נאמר כי לאחר שקראתם את המשמעותיות, תוכלו להיעזר במדור הפנסיה של Bizportal, בו ניתן להשוות בין המסלולים השונים ובין מוצר מסוים למדדי השוק הרלבנטיים.
הכותב הוא מומחה הגמל של אתר Bizportal
* הערה:
הנתונים הם נתוני גמל נט/ ביטוח נט/ פנסיהנט.
חישוב התשואה נעשה על ידי העלאת הסכום הראשוני באחוז התשואה המצטבר ולא בחישוב תקופתי הכולל ריבית דריבית.הנתונים הם לצורך המחשה בלבד ולצורך קבלת נקודת התיחסות לתשואות לאורך זמן של סוגי המכשירים השונים.

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
