בהראל מפרגנים לאלרוב נדל"ן: "המרת האג"ח למניות צפויה להגדיל את בסיס ההון"
חברת אלרוב נדלן מסכמת את הרבעון השלישי עם רווח נקי של כ-45.3 מיליון שקל, לעומת 109.6 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הנקי ברבעון המקביל אשתקד נרשמה הכנסה מס חד פעמית בסך של כ- 61 מיליון שקל בגין קיטון בהתחייבות מס נדחה (עתודות למס) וזאת בעקבות כניסתו לתוקף של חוק ההתייעלות הכלכלית. בנוסף ברבעון המקביל אשתקד נרשמו רווחים מרכישת הלוואות מתאגידים זרים ששימשו למימון רכישת 8 נכסים בשוויץ (רכישת B notes) ורווח הון ממימוש נכס בשוויץ בהיקף כולל של כ- 23 מיליון שקל.
יצויין כי מתחילת השנה מדווחת החברה על פי שיטת השווי ההוגן ולא על פי שיטת העלות, כלומר שיערוך הנכסים המניבים מופיע במאזן בסעיף נדל"ן להשקעה נטו. שוויו ההוגן של הנדל"ן להשקעה (שאינו כולל את הנדל"ן המלונאי בהקמה ואת מלונות החברה בירושלים) ליום 30.9.2010 בכ-4,097 מיליון שקל לעומת כ- 4,051 מיליון ש"ח בסוף שנת 2009.
בחודש מאי 2010 גייסה החברה באמצעות אג"ח להמרה כ- 281 מיליון שקל, סכום זה כלל כ- 79 מיליון שקל אשר גויס מחברת האם, אלרוב ישראל. מטרתו העיקרית של הגיוס, בסופו של יום הינה הגדלת מספר המניות שבידי הציבור, באמצעות המרת אגרות החוב הנ"ל למניות. לאחר תאריך המאזן המירה אלרוב ישראל את אג"ח האמורות ל- 1.050 מיליון מניות ומכרה אותן לצד ג'
בנוסף החברה ביצעה הנפקה פרטית של כ- 1.250 מיליון מניות של החברה.
אלעד קראוס, אנליסט הנדל"ן של הראל אומר כי כניסת החברה לת"א 100 מאוד חיובית ואג"ח החברה כנראה יומר למניות, דבר שיגדיל את בסיס ההון. "צפוי ביקוש של תעודות הסל של ת"א 100 ללא היצע של תעודות סל של מדדים אחרים. להערכתי צפויים להתעורר ביקושים, כרגע הפרמיה להמרה של אג"ח מאוד נמוכה בשיעור של 8%. עוד מוסיף קראוס כי החברה הרוויחה כ-27 מיליון שקל מהחשיפה לפרנק השוויצרי, נתון שקיזז את ההשפעות השליליות של ירידת שער האירו.
ההכנסות ברבעון הסתכמו בכ- 182 מיליון שקל, לעומת כ- 138.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נובע בעיקר משיפור משמעותי בהכנסות מהפעלת בתי מלון שהסתכמו ברבעון בכ- 82.4 מיליון שקל, לעומת כ- 37.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ברבעון זה לראשונה נכללת הכנסה של חודשיים גם ממלון לוטיסיה בפריז.
דמי השכירות, אשר נבעו מהנכסים המניבים בישראל בתקופת הדוח הסתכמו בכ- 22.3 מיליון שקל, לעומת כ- 20.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. דמי שכירות השנתיים בשטחי האזור המסחרי בממילא, בהתאם לחוזים חתומים, הינם כ- 41 מיליון שקל. להערכת החברה, דמי השכירות מכל שטחי המסחר והמשרדים צפויים להסתכם בסך של כ- 44 מיליון ש"ח.
דמי השכירות מהנכסים המניבים בחו"ל הסתכמו ברבעון בכ- 41 מיליון ש"ח לעומת כ- 39.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי ברבעון הסתכם בכ- 78.9 מיליון שקל, לעומת כ- 51.8 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד.
העודף התפעולי שנבע ממלון מצודת דוד ברבעון הסתכם בכ- 20 מיליון ש"ח, לעומת כ- 9.6 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. העלייה בעודף התפעולי נבעה בעיקר מעליה בשיעור התפוסה במלון בשל העלייה בתיירות הנכנסת לישראל. העודף התפעולי שנבע ממלון ממילא ברבעון הסתכם בכ- 1.75 מיליון שקל לעומת הפסד תפעולי ברבעון המקביל אשתקד. החברה הותירה את תחזיתה לעודף התפעולי ממגזר המלונות (מצודת דוד וממילא בירושלים) בשנת 2010 ומעריכה כי יעמוד על כ- 75 מיליון שקל. מלון לוטיסיה בפריז נכלל לראשונה בתוצאות מגזר המלונות של החברה, המלון תרם בחודשים אוגוסט וספטמבר כ- 4.6 מיליון שקל לעודף התפעולי של המגזר.
אלפרד אקירוב, יו"ר דירקטוריון אלרוב נדל"ן מסר: "מנועי הצמיחה העיקריים שלנו הינם מצד אחד תחום המלונאות בארץ ובעולם ומצד שני המשך פיתוח פרוטפוליו הנכסים המניבים שלנו בשוויץ ובצרפת. ההשקעה ברכישת המלונות באירופה והסבת שני בתי המלון בלונדון ואמסטרדם תסתכם לכ- 2.3 מיליארד שקל וזאת עוד בטרם תוכנן ותוקצב שיפוצו של מלון לוטיסיה, להערכתי השקעתנו בתחום המלונות בקבוצה, לרבות שווי שני בתי המלון שלנו בירושלים, תעמוד בסופו של תהליך על כ- 3.5 מיליארד שקל".
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
